עריכת הדף "
רד"ק/תהילים/קה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} == א == '''הודו.''' זה המזמור חברו דוד כשהעלה הארון מבית עובד אדום הגיתי אל עיר דוד, ונתנו לאסף ולאחיו לשורר אותו לפני הארון כמו שכתוב בדברי הימים ושם כתוב זה המזמור עד ובנביאי אל תרעו אלא שיש ביניהם שינוי מעט במלות והענין אחר וכשחיבר דוד זה ספר תהילים כתב זה המזמור והאריך בו בסיפור זרע אברהם עד שנכנסו לארץ ישראל. ושם כתוב שני המזמורים זה המזמור ומזמור שירו לה' כל הארץ, וכן אמרו אלה שני המזמורים תמיד בכל יום לפני הארון עד שהביא שלמה את הארון לבית עולמים ואמר הודו לה'. דברי דוד משוררים והקהל, קראו בשמו, להתפלל אליו, או פירוש קראו בשמו להודות ה': וזהו טעם ''' הודיעו עלילותיו.''' העלילות שהתעולל בפלשתים על דבר הארון: == ב == '''שירו לו.''' בפה ובכלי: '''שיחו בכל נפלאותיו.''' גם השיחו זה לזה בכל נפלאות הארון ונפלאות אחרים שעשה עמכם: == ג == '''התהללו.''' אתם תוכלו להתהלל על כל העמים בשם קדשו הנקדש עליכם כמו שנקדש בדבר הארון על כן ישמח לבכם שאתם מבקשי ה'. או כל מבקש ה' ואפילו מן האומות ישמח לבם בהם ה' בבקשם אותו: == ד == '''דרשו.''' הארון נקרא עוז כלומר דרשו משכן הארון ושם התפללו לפניו וכן בקשו פניו שתתפללו לפניו תמיד: == ה == '''זכרו.''' בלב נפלאותיו ומופתיו שעשה האל במצרים ובמדבר ומשנכנסו לארץ וכן בדבר הארון בארץ פלשתים כי על נס אחד ועל פלא אחד חייב אדם לזכור המופתים הקודמים: '''ומשפטי פיהו.''' כי המכות שהביא במצרים אמר על ידי משה נביאו מתחילה, וכן היו המשפטים באים על מצרים כמו שאמר בפיו: == ו == '''זרע.''' ובדברי הימים זרע ישראל עבדו והענין אחד: ומה שאמר ''' זרע אברהם.''' הוא על זרע ישראל לא על שאר זרע אברהם, וכן אמר האל לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע, ואמר יצחק ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך כי הנה הזרע המיוחד לאברהם הוא ישראל. וכן פירש ואמר: '''בני יעקב בחיריו.''' כלומר מי הוא זרע אברהם הם בני יעקב שהם נבחרים משאר זרעו: == ז == '''הוא.''' אף ע"פ שבכל הארץ משפטיו והוא מנהיג העולם כולו הוא אלהינו ואנחנו עמו: == ח == '''זכר לעולם בריתו.''' אשר כרת את אברהם, עתה זכר לזרעו לעולם, שנתן הארץ לזרעו לאחר ארבע דורות והוא הדבר אשר צוה כלומר אשר גזר כמו שאמר לאברהם כן קיים הדבר ולזרעו אחריו: ומה שאמר ''' לעולם''' ו''' לאלף דור.''' כי לעולם תהיה הארץ לישראל ואע"פ שגלו ממנה עוד ישובון אליה ולא יגלו ממנה עוד לעולם, וזהו לעולם לאלף דור: == ט == '''אשר.''' ואותו הברית ליצחק היתה כלומר בעבור יצחק כמו שאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, והשבועה היתה בעקידת יצחק, ואמר ליצחק והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך והוא כאילו נשבעתי ליצחק: == י == '''ויעמידה.''' אותה ברית ואותה השבועה העמידה ליעקב לחק ולישראל ברית עולם כי על זרע המיוחד היתה הברית והשבועה לא על עשו: == יא == '''לאמר.''' לכל אחד מן האבות אמר כן: '''חבל נחלתכם.''' כנגד ישראל: == יב == '''בהיותם.''' על האבות ועל בני' אמר שהיו מתי מספר: '''כמעט וגרים בה.''' כמעט זמן היו גרים בה בארץ, כי הוצרכו לצאת ממנה כמו אברהם שהלך בעבור רעב למצרי' ולארץ פלשתים וכן יצחק לארץ פלשתים וכן יעקב למצרים זהו שאמר ויתהלכו מגוי אל גוי, ואע"פ כן הבטחת האל והאמונה בלב היתה לא הרהרו אחריו: == יג == '''ויתהלכו.''' מארץ כנען למצרים ולארץ פלשתים: '''ומממלכה''' אל עם אחר: == יד == '''מלכים.''' פרעה ואבימלך: == טו == '''אל.''' הזהיר להם כמו לאבימלך וללבן, או על ידי נגעים וכן לשאר בני אדם אם היו רוצים לעשקם: '''במשיחי.''' נסיכים וגדולים היו, והיו נכבדים אצל המלכים כאלו היו מלכים משוחים: '''ולנביאי.''' כי האבות נביאים היו, וה' מדבר עמהם במראה הנבואה ובחלום: == טז == '''וינקרא.''' הזכיר סיבת רדת יעקב למצרים, וטעם ויקרא כאלו קרא לרעב ויבא על הארץ, כי הגזירות הבאות לארץ מאתו הם: '''כל מטה לחם.''' כמו משען לחם ר"ל כל מאכל שישען אדם עליו מנע מן הארץ: == יז == '''שלח.''' לפני יעקב ובניו, כי כבר זכר האבות וגם הבנים באמרו בהיותם מתו מספר, ומה שאמר שלח, כי האל יתברך סיבב על ידי החלומות אשר חלם יוסף עד שקנאו בו אחיו: '''לעבד נמכר יוסף.''' בעבור עבד כלומר להיותו עבד נמכר: == יח == '''ענו.''' כשנתנו אדוניו בבית הסוהר: וכתוב ''' רגליו.''' כי שתי רגליו ניתנו בכבל, וקרי רגלו על דרך כלל: '''ברזל באה נפשו.''' פירוש ברזל כלומר בשלשלת של ברזל: ואמר ''' נפשו.''' כי הנפש מעונה בעינוי הגוף: == יט == '''עד עת בא דברו.''' לפני פרעה שזכרהו שר המשקים אל פרעה ואז אמרת אלוה צרפתהו כי האל סיבב זה בחלום שהראה לפרעה, ולא נפתר אלא על פי יוסף ואז יצא ככסף צרוף לפני פרעה כי אמר לו שר המשקים כאשר פתר לנו כן היה: == כב == '''לאסור שריו בנפשו.''' שיהיה כח בידו לאסור שריו וגדוליו כמו שהיה כח ביד פרעה: ופי' ''' בנפשו.''' ברצונו: '''וזקניו יחכם.''' לחכמים יקראו זקנים ואע"פ שהם בחורים לפי שהחכמה נמצאת בזקני' ברוב, ופירושו כי יוסף חכם ולמדו חכמי פרעה, כי נמצא חכם יותר מהם: == כג == '''ויבא.''' בסיבת הרעב לקיום הגזירה שנגזרה בין הבתרים בארץ חם כי מצרים בן חם: == כד == '''ויפר.''' ה' שזכר למעלה אמרת ה' צרפתהו. אמר כי האל יתברך הפרה את עמו בארץ מצרים מאד: '''ויעצמהו מצריו.''' העצימהו יותר מצריו מהמצריים שהיו צריו באחרונה: == כה == '''הפך לבם.''' הפך במעשיו פעל יוצא ופירוש האל יתברך הפך לבם כי הוא גזר זה ואמר ועבדום וענו אותם או יהיה הפך פעל עומד כאלו אמר נהפך לבם: '''להתנכל.''' לחשוב עליהם מחשבות רעות היאך יכלו אותם: == כו == '''עבדו.''' כי כן נקרא עבד ה' משה עבדי: '''אהרן אשר בחר בו.''' לשליחות עם משה: == כח == '''שלח.''' לא הזכיר המכות על הסדר וגם לא הזכיר כולם כי כתובות הם בתורה והזכיר מקצם לזכר האותות וכן עשה במזמור האזינה עמי תורתי: '''ויחשיך.''' החשיך את הארץ: '''ולא מרו את דברו.''' כן כתוב וקרי דבריו והעניין אחד אלא שזה כלל וזה פרט: '''ולא מרו.''' האותות ושזכר לא מרו את דבר ה' אלא באו עליהם בדברו. או פירוש ולא מרו משה ואהרן את דבר ה' בכל אשר היה שולחם היו הולכים אע"פ שהיה גוער בהם פרעה: == ל == '''שרץ ארצם.''' זכר ארץ לשון זכר. ואמר שרץ והארץ לא שרצה כי אם היאור, אלא אמר ארצם לפי שבכל מקום שהיו מים בארצם היו שורצים צפרדעים. וכן כתוב על הנהרות על היאורים ועל האגמים: '''בחדרי מלכיהם.''' באו בחדרי מלכיהם: == לא == '''אמר ויבא ערוב.''' רוצה לומר העיר החיות הרעות לבא בכל גבולם כמו שכתוב כל עפר הארץ היה כנים: == לב == '''נתן''' אש סמוך ללהבות ופעם להפך להבות אש כמו תולעת שני שני התולעת: == לג == '''ויך גפנם ותאנתם.''' הברד הכה אותם, וזכר הגפן והתאנה בפרט וכן במזמור האזינה עמי תורתי לפי שאלה הם רוב אילנותיהם במצרים: == לד == '''וילק.''' הוא אחד ממיני הארבה: == לה == '''פרי אדמתם.''' פרי העשב אשר הותיר הברד: == לו == '''ויך.''' הפסוק כפול בענין במלות שונות: == לז == '''ויוציאם.''' טעמו לישראל שזכר למעלה: '''ואין בשבטיו כושל.''' שנים עשר שהיו והיו עם רב לא היה אחד בהם שהיה כושל ועני אלא כולם יצאו בכסף וזהב: == לט == '''פרש.''' משיצאו ממצרים וה' נוסע לפניהם בעמוד ענן יומם וגו': ופירוש ''' למסך.''' אינו סכך למעלה אלא כמו יריעה לפניהם כי הענן לפניהם היה בלכתם, אבל בנוחם היה עליהם עד שהיה נוסעים ואפשר כי מלת למסך כולל שניהם בלכתם ובנוחם: == מ == '''שאל.''' ישראל במדבר סין לחם ובשר: '''ויבא.''' האל להם שליו בערב לאכול ולחם בבקר לשבוע: '''ולחם שמים.''' המן השביעם כנגד מה ששאלו הם: == מא == '''פח.''' ברפידים: '''הלכו בציות נהר.''' במקום ציה וחורב הלכו המים כמו נהר: == מב == '''כי.''' כל זה עשה להם בזכות אברהם כי הם לא היו ראוים לכך כי היו מריבים ומנסים את ה'. וגם להוציאם ממצרים לא היו ראוים לולי ברית אבות, לפיכך אמר ויוציא עמו: == מג == '''ויוציא.''' כשהוציאם ממצרים ברינה ובששון הוציאם הם היו שמחים ומצרים אבלים: '''את בחיריו.''' בעבור אבותם: == מד == '''ויתן להם.''' כשהוציאם לא עשה עמהם זו הטובה לבד שהוציאם מעבדות אבל נתן להם ארצות גוים: == מה == '''בעבור.''' על תנאי שישמרו חוקיו ותורותיו נתן להם את הארץ כמו שכתוב תורה כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותם וגו' שאם לא ישמרו חוקיו והיה לאכול ויגולו מן הארץ: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/מפרשי תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון/רד"ק
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף