עריכת הדף "רד"ק/תהילים/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

==א==

'''למה רגשו גוים.''' זה המזמור הוא המזמור השני; וכן מצאנו אותו בכל הספרים המדויקים שהוא ראש מזמור. ובחשבון כותבין אותו שני; ומקצת מרבותינו אמרו {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|ברכות ט:]]}}: כי '''אשרי''' ו'''למה רגשו גוים''' מזמור אחד הוא. ואמרו {{ממ|[[בבלי/ברכות/י/א|שם י.]]}}: כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי; וזאת הפרשה פתח בה באשרי האיש וסיים בה באשרי כל חוסי בו. וטעם למה נסמך מזמור זה למזמור זה לא נודע לנו, ולמה סדר אותם בסדר שהם מחוברים; כי אינם נסדרים על סדר המעשים. כי הנה המזמור השלישי הוא על דברי אבשלום ואחריו כמה מזמורים שהיו עניניהם קודם מעשה אבשלום זמן רב. והנה בסוף הספר [[תנ"ך/תהילים/קמב|מזמור קמ"ב]]: בהיותו במערה תפלה, שהיה בימי שאול; לפיכך לא נוכל לפרש כי נסדרו המזמורים על סדר המעשים. וזה המזמור חברו ואמרו דוד בתחלת מלכותו שנתקבלו עליו הגוים כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ה#יז|שמואל ב, ה יז]]}}: וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד. וזה שאמר: '''למה רגשו''', שכל הפלשתים עלו. ו'''רגשו''' ענין קבוץ והמון רב, כמו מרגשת פעלי און {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סד#ג|תהלים סד ג]]}}; ותרגום של והשבתי את המון מצרים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ל#י|יחזקאל ל י]]}}: ואבטל ית איתרגושת מצראי.

'''ולאמים יהגו ריק.''' כי בבואם למלחמה היו מדברים גבוהות, לפי שנצחו את ישראל במלחמת שאול ואת שאול ובניו ומגפה גדולה היתה בעם, ועד עתה לא היה מלך אחר לישראל מעת מות שאול; ואמר: '''ריק''' הוא כל דבריהם.

==ב==

'''יתיצבו מלכי ארץ.''' שהתיצבו כל סרני פלשתים בעצה אחת ובהסכמה לבוא להלחם עם דוד. וקראם '''מלכי'''ם ורוזנים אף על פי שלא ראינו בשום מקום שקראם אלא סרני פלשתים, הם בגאותם היו חושבים עצמם מלכים ואינם. ואפשר גם כן שנועדו עמהם מלכים אחרים מן הגוים.

'''ורוזנים נוסדו יחד.''' נתיעצו כלם כאחד. ונאמרה העצה בלשון '''יסוד''' כי כן העצה למעשה כמו היסוד לבנין.

'''על ה' ועל משיחו.''' כי ידעו, כי על פי ה' מלך דוד, ושמואל נביא ה' משחו למלך.

==ג==

'''ננתקה את מוסרותימו.''' הם היו אומרים ננתק מוסרות ישראל וקשורם שקשרו יחד והסכימו להמליך את דוד. לפי שעמדו שבע שנים שלא הסכים כל ישראל עליו להמליכו, ועתה הסכימו עליו כלם, אמרו פלשתים: ננתק מוסרותיהם.

'''ונשליכה ממנו עבתימו:''' והוא כפל דבר במלות שונות והענין אחד; וכן מנהג הלשון. והמוסרות והעבותים הם החבלים החזקים והם משל לעצה ולהסכמה החזקה.

==ד==

'''יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו.''' לפי שאמר כי הם נוסדו יחד על ה' לבטל דברו, אמר: כי הוא '''יושב בשמים''' וישמע דבריהם ו'''ישחק''' ו'''ילעג''' להם. ובאמרו: '''ישחק''' ו'''ילעג''' על האל יתברך הוא על דרך משל כלשון בני אדם שישחק האדם וילעג למי שבוזה אותו ואינו נחשב בעיניו לכלום. וכן: ואתה ה' תשחק למו תלעג לכל גוים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/נט#ט|תהלים נט ט]]}}; אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לז#יג|תהלים לז יג]]}}. ובאמרו: '''יושב בשמים''' ענין יושב עומד, כמו ואתה ה' לעולם תשב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קב#יג|תהלים קב יג]]}}. וכן כל ישיבה שנמצאת על האל יתברך כמו הישבי בשמים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קכג#א|תהלים קכג א]]}}; המגביהי לשבת {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיג#ה|תהלים קיג ה]]}}. ובאמרו: '''בשמים''' לפי שהם קימים ועומדים לעד לא יפסקו אישיהם כמו אישי הארץ.

==ה==

'''אז ידבר אלימו באפו.''' אז כשישמע דבריהם וגאותם '''ידבר אלימו באפו'''.

'''ובחרונו יבהלמו.''' ודבריו עמהם הם אפו וחרונו שישלח להם. ויש מפרשים: '''ידבר''' מענין דבר כבד מאד {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ט#ג|שמות ט ג]]}}; וכן ותדבר את כל זרע הממלכה {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כב#י|דברי הימים ב, כב י]]}}. ויפרשו '''אלימו''' כמו אילי הארץ {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/כד#טו|מלכים ב, כד טו]]}} שפרושו תקיפי הארץ; והראשון קרוב.

==ו==

'''ואני נסכתי מלכי.''' אמר: איך יחשבו הם לעקור המלכות מבית דוד ואני המלכתי ונסכתי אותו! ומלת '''נסכתי''' ענין קצינות וגדולה כמו נסיכי סיחון {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/יג#כא|יהושע יג כא]]}}; וגם אלהיהם עם נסכיהם {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/יא#ח|דניאל יא ח]]}}. '''ומלכי''' רצונו לומר המלך שלי כי אני המלכתיו. כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/טז#א|שמואל א, טז א]]}}: כי ראיתי בבניו לי מלך. רצונו לומר: לי לעבודתי; וכן אמר ''' מלכי''' . ונאמר בהפך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עד#יב|תהלים עד יב]]}}: ואלהים מלכי מקדם, רצונו לומר המולך עלי. וכן שמוש אותיות הכנוי. וכן הסר מעלי נגעך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לט#יא|תהלים לט יא]]); מנגד נגעי יעמדו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לה#יב|תהלים לה יב]]}}; ושמחתים בבית תפלתי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נו#ז|ישעיה נו ז]]}}; שמעתי את תפלתך {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ט#ג|מלכים א, ט ג]]; [[תנ"ך/מלכים ב/כ#ה|שם ב, כ ה]]; [[תנ"ך/ישעיה/לח#ה|ישעיה לח ה]]; [[תנ"ך/דברי הימים ב/ז#יב|דברי הימים ב, ז יב]]}}, והדומים להם, כמו שבארנו בספר [[מכלול לרד"ק|מכלול]] בחלק הדקדוק ממנו. ואמר:

'''על ציון הר קדשי.''' לפי שלא נכבשה מצודת ציון עד שבא דוד לכבשה, לפיכך נקרא ציון וירושלם עיר דוד; ואחר שכבשה נאספו פלשתים להלחם בו.

==ז==

'''אספרה אל חק.''' זהו מאמר דוד שאומר: זה הספור אשים לי לחק ולמנהג. ומה הוא הספור? כי '''ה' אמר אלי בני אתה.''' וממנו באה לי המלוכה; ולכן אל יערער שום אדם עליה, כי ה' לקחני לבן, כמו שאמר לשמואל {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/טז#א|שמואל א, טז א]]}}: כי ראיתי בבניו לי מלך. כלומר: המלך הזה לי הוא, ובני הוא ועבדי הוא, ושומע אלי. כי כל מי ששומע לעבודת האל יקרא בנו, כמו שהבן שומע אל האב ומזומן לעבודתו. וכן בנים אתם לה' אלהיכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#א|דברים יד א]]}}; אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ז#יד|שמואל ב, ז יד]]}}; ואמר: בני אל חי {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ב#א|הושע ב א]]}}.

'''אני היום ילדתיך.''' היום שנמשח הוא היום שלקחו האל לו לבן, כמו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/טז#א|שמואל א, טז א]]}} לי מלך. ואמר: ''' היום ילדתיך''', כי אותו היום נולדה בו רוח אלהים כמו שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/טז#יג|שמואל א טז יג]]}} ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה. ומהיום ההוא ומעלה אמר שירים ומזמורים ברוח הקדש שנולדה לו ונאצלה עליו מהאל. וכן רוח גבורה נוספה בו מהיום ההוא ומעלה. וכן אמר: {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#יח|דברים לב יח]]}} צור ילדך תשי, שגדל אותך ונתן חכמה בלבך ושכל ביום מעמד הר סיני. וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ו|שם שם ו]]}}: הלא הוא אביך קנך; כי אם אמר ילדך קנך על היצירה לא היו זו לישראל יותר משאר בני אדם. הלא תראה מה שאמר: הלה' תגמלו זאת? {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#|שם]]}} כלומר זהו הגמול שתגמלו לו על כל הטובה שעשה לכם! הלוא הוא אביך קנך?! ואמר: צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#יח|שם שם יח]]}} כמו שאמר אביך, כי הוא לכם כמו האב והמחללת והיא האם.

==ח==

'''שאל ממני.''' והוא אמר לי: ''' שאל ממני'''.

'''ואתנה גוים נחלתך.''' כמו שאמר לו: ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ז#ט|שמואל ב, ז ט]]}}; ואמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ח#יד|שם ח יד]]}}: ויהי כל אדום עבדים לדוד; ואמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ח#ו|שם שם ו]]}}. ותהי ארם לדוד לעבדים; ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/יד#יז|דברי הימים א, יד יז]]}}: ויצא שם דויד בכל הארצות וה' נתן את פחדו על כל הגוים. זהו שאמר '''ואתנה גוים נחלתך'''.

'''ואחזתך אפסי ארץ.''' הם קצות הארץ; ואפס וקץ קרובים בענין.

==ט==

'''תרעם בשבט ברזל.''' וכן אמר לי על כל הגוים שיקומו עלי: '''תרעם בשבט ברזל'''.

'''ככלי יוצר תנפצם. תרעם''' פירושו תשברם. וכן הירע ברזל {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/טו#יב|ירמיה טו יב]]}}; ירע כבירים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#כד|איוב לד כד]]}}. וכן '''תנפצם''' הוא ענין שבר אבל עם הפזור, כי השובר כלי חרס מתפזרים שבריו. וכן ונפוץ הכדים {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ז#יט|שופטים ז יט]]}}. ועושה כלי חרס נקרא יוצר.

==י==

'''ועתה מלכים.''' אמר להם דוד למלכים אשר באו להלחם עמו: '''מלכים!''' 

'''השכילו.''' ודעו כי אין בכם יכלת לבטל מעשה האל, והוא צוה עלי להיות מלך; ואיך נועדתם על ה'? השכילו ותנו לב כי לא תוכלו לבטל מעשה ה'.

'''הוסרו שופטי ארץ.''' ואם הייתם עד עתה סכלים ובמחשבה רעה '''השכילו''' וקחו '''מוסר''' ואל תגבהו.

==יא==

'''עבדו את ה'''' רצו במה שהוא רוצה '''ועבדוהו'''.

'''ביראה.''' שתיראו ממנו ותדעו, כי לו הכח והגבורה ולא עמכם שבאתם בעם רב.

'''וגילו.''' אל יחר לכם במלכותי, אבל תשמחו ותגילו כי רצון האל הוא.

'''ברעדה.''' ורעדו מפניו.

== יב ==

'''נשקו בר.''' כמו וינשק לכל אחיו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מה#טו|בראשית מה טו]]}}. ו'''בר''' כמו בן; וכן מה ברי ומה בר בטני {{ממ|[[תנ"ך/משלי/לא#ב|משלי לא ב]]}}. או פרושו מן לברי לבב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עג#א|תהלים עג א]]}} ואם יהיה ענינו בן יהיה פרושו: '''נשקו''' זה הבן שקראו האל בן כמו שאמר: '''בני אתה.''' וטעם '''נשקו''' כמו שהוא מנהג העבד לנשק יד האדון; ואם יהיה ענינו נקי פרושו: מה לכם ולי, כי אני '''בר''' לבב ואין בי עון שתבאו ותלחמו בי, אבל עליכם לנשק לי ולהודות שאני מלך במצות האל. ויתכן לפרש '''בר''' מן ברו לכם איש {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יז#ח|שמואל א, יז ח]]}} על דרך: שאול בחיר ה' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כא#ו|שם ב, כא ו]]}}.

'''פן יאנף.''' אם לא תשובו במהרה מדרכיכם הרעים, '''יאנף''' האל עליכם.

'''ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו כמעט''' שתעמדו על רשעכם '''יבער אפו''' עליכם, כלומר אם לא תשובו במהרה. ופירוש '''ותאבדו דרך''' כמו ודרך רשעים תאבד  {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/א#ו|תהלים א ו]]}}. והנה הדרך תאבד והם אבדים מצד דרכם שהיא אבדת, כמו נבלת עלה  {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#ל|ישעיה א ל]]}} שהעלים נבלים ותקרא האלה נבלת; וכן קרעי בגדים {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יג#לב|שמואל ב, יג לב]]}} ובמקומות אחרים: כי הבגדים קרועים ולא הם, ויקראו הם קרועים מצד בגדיהם שהם קרועים: וכן מגלחי זקן וקרעי בגדים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מא#ה|ירמיה מא ה]]}}, והדומים להם. ואמר:

'''אשרי כל חוסי בו.''' כמוני היום שאני חסיתי בו ונושעתי בו ואתם תאבדו; ואם תחסו בו גם כן יאמרו עליכם אשריכם.

ויש מפרשים זה המזמור על גוג ומגוג, והמשיח הוא מלך המשיח; וכן פרשו רבותינו זכרם לברכה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ז/ב|ברכות ז:]]}}. ומבואר זה המזמור על זה הדרך; אבל הקרוב הוא כי אמרו דוד על עצמו כמו שפירשנו.

והנוצרים מפרשים אותו על ישו, והפסוק אשר מביאים ראיה ממנו ועושין בו סמך לטעותם הוא להם למכשול; והוא: ''ה' אמר אלי בני אתה.''' כי אם יאמרו לך הוא היה בן האל, אמור להם: כי לא יתכן לומר בן האל על בשר ודם, כי הבן הוא ממין האב. כי לא יתכן שתאמר הסוס הזה בן ראובן; אם כן מי שאמר לו '''ה': בני אתה''' צריך שיהיה ממינו ויהיה אלהים כמוהו. ועוד שאמר: '''אני היום ילדתיך''', והילוד הוא ממין היולד. ואמור להם כי לא יתכן באלהות אב ובן, כי האלהות לא תפרד כי אינה גוף שתפרד, אלא האל אחד הוא בכל צד אחדות לא ירבה ולא ימעט ולא יחלק. ועוד אמור להם: האב קודם לבן בזמן ומכח האב יצא הבן. ואף על פי שלא יתכן זה מבלי זה בקריאת השמות, כי לא יקרא אב עד שיהיה לו בן ולא יקרא בן אם לא יהיה לו אב, ומכל מקום אותו שיקרא אב כשיהיה הבן היה קודם בזמן בלי ספק. ואם כן האלוה שאתם אומרים ואתם קוראים לו אב ובן ורוח הקדש, החלק שאתם קוראים לו אב קודם לחלק האחר שאתם קוראים בן. כי אם היו כל זמן שניהם כאחד היו קוראים להם אחים תאומים, ולא תקראו להם אב ובן, ולא יולד וילוד; כי היולד קדם לילוד בלי ספק. 

ואם יאמרו: שלא יתכן לומר בן האל על דבר שאנו ממין האלהות, אמור להם: כי לא נוכל לדבר על האל יתברך אלא על דרך משל, כמו שנאמר עליו: פי ה', עיני ה', אזני ה' והדומה להם. וידוע הוא שאינו אלא על דרך משל. וכן הוא על דרך משל כשאמר: בן אלהים, בני אלהים; כי מי שעושה מצותיו ושליחתו קוראים לו בן כמו שהבן עושה מצות האב. לפיכך קרא לכוכבים בני אלהים, כמו ויריעו כל בני אלהים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לח#ז|איוב לח ז]]}}. 

וכן האדם בעבור רוח העליונה שבו כשעושה האדם מצות האל בסבת הנשמה החכמה שתורהו קורא לו בן; ולפיכך אמר: '''בני אתה אני היום ילדתיך'''; ואמר: בני בכרי ישראל {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#כב|שמות ד כב]]}}; ואמר: בנים אתם לה' אלהיכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#א|דברים יד א]]}}; ואמר: הלא הוא אביך קנך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ו|שם לב ו]]}}; ואמר: אנכי אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ז#יד|שמואל ב, ז יד]]}}.

ועוד אמור להם: האלוה שאתם אומרים האב אמר לבן: '''שאל ממני ואתנה גוים נחלתך'''; איך ישאל הבן מהאב, והלא הוא אלוה כמוהו ויש לו כח בגוים ובאפסי ארץ כמוהו? ועוד: קודם השאלה לא היו גם כן גוים נחלתו, אם כן קצר כח האלוה מתחלתו ואחר כך גדל כחו? וזה לא יאמר באלוה. ואם יאמרו לך: כנגד הבשר יאמר אחר שלקחה האלהות הבשר, ואמר לבשר שישאל ממנו ויתן גוים נחלתו: לא היה זה, כי הבשר לא היה לו מלכות ולא שום שולטנות על גוי מהגוים, ואם יאמרו לך: כי על האמונה אמר שתקֻבל: הנה רוב הגוים, בין יהודים בין ישמעאלים, שלא קבלו אמונתו. 

הנה הוריתיך מה שתשיב להם בזה המזמור; ואתה תוסיף מדעתך כפי אלה הדברים. ואם ישאלו ממך פרושו תפרשנו על אחד משני הפנים אתה תבחר: או על דוד, או על מלך המשיח, כמו שפירשתי לך.

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}