עריכת הדף "קרן אורה/הקדמה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''הקדמת המחבר'''}}}}
'''יתברך ה'''בורא '''ו'''היוצר '''ה'''עושה כל בחכמתו. וברא השמים ושמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה. כולם נבראו לכבודו יתברך ולקבל טובו. ואמרו ז"ל על פסוק אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. השמים נבראו כביכול בימין והארץ בשמאל. כוונו בזה כי ברואי שמים המה רוחנים ישיגו יותר בכח ורוממות בוראם כל אחד כפי מדרגתו, מברואי הארץ אשר נבראו בגשם. וכח האלהי אשר בכל אחד המחיה אותו מוסתר הוא בקרבו. וחסירי דעת הם להשיג כח ורוממות בוראם יתברך ולמען השלם גם ברואי הארץ כולם בכלל בהשלמת הדעת לעשות כל אחד חפץ ורצון עליון לתכלית אשר נבראו. ברא היוצר כל, אחר כל הנבראים, בריה כלולה מכל ברואי הארץ. והערה עליו רוח ממרום. ונתן בו נשמת חיים חלק מאור העליון. ומילא אותו בחכמה ודעת להכיר את בוראו. ובהלו נרו על ראש האדם ממנו יקבלו אורה כל הברואים. לבל יהי כח גשמם עליהם למסך מבדיל להשלמת רצון יוצרם. ויתאחדו כולם יחד ברואי שמים וברואי הארץ להודות לשמו הגדול. ולהשלים תכלית בריאתן. ולזה אמרו ז"ל גדולים מעשי צדיקים ממעשה שמים וארץ. דאלו בשמים וארץ כתיב אף ידי כו'. וכוונו כי אין גדלות כל כך בהשגת ברואי שמים בכח ורוממות האל. אחרי שנבדלין הם מן הגשם ואים מסתר בעדם. וברואי הארץ ג"כ לא ישלימו חפץ בוראם. כי הם חסרי כח במדת רוממותו ית'. אבל במעשה הצדיקים יתאחדו כולם בכללם למקדש ה' יהיו ואורו וקדושתו יגלה לעין כל אחד ולא יהיה הגשם למסך מבדיל וכל ברואי עולם יהיו שלמים בעשיית רצון עליון ב"ה כל אחד כפי השגתו ומדרגתו. ומה הוא מעשה הצדיקים אשר על ידו תתפעל הגדולות האלה להאיר העולם הזה מחשכתו. על זה אמר שלמה ע"ה בסוף ספרו קהלת אחרי ברר בחכמתו את עניני התבל הגשמים כי המה הבל. סיים דבריו סוף דבר ע"י מה תושג זאת. להעביר מנגד עיניו את חשכת הראות אשר יצמח מהתלבשות בכח הגשמי לז"א את האלהים ירא ואת מצותיו שמור היא אור התורה ונר מצותיו. וכמאמרם ז"ל בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין. והענין כי היצר הרע יכונה על כל עניני הגשם אשר הם מסתירים בפני אור נשמת האדם הרוחנית. וידוע מספר חלקי קומת האדם הם רמ"ח איברים ושס"ה גידים גשמים אשר כח כל אחד לתאוה יבקש דברים מתנגדים מול כח רוחניותיו עד אשר אין בכח הרוחני לעמוד נגדם. וסגורה היא בתוכם כמו בבית מאסר. ע"כ ברא היוצר כל תבלין. ונתן לנו אור התורה ומצותיה פעולות טובות עשין ול"ת. מספרם מכוון כנגד איבריו הגשמים. וכאשר ישקוד על דלתי התורה יום יום. וישמור מצותיו בשלמות. יתדבקו יחד אור נשמתו ואור התורה. ותצא חפשית ממאסרה. כי יזדככו כל כחות הגשמים. וכולם לא יחפצו אך ליראה את ה' ולאהבה אותו ולעבוד עבודתו. וישכון עליו כבודו וקדושתו. עד שילכו לאור האדם אשר יזרח עליו כל ברואי תבל. לעשות רצון קונם. כי הוא ראש ומבחר הברואים ואחריו ילכו כולם וזהו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#יג|קהלת יב יג]]}} כי זה כל האדם ודרשו ז"ל על זה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ו/ב|ברכות ו:]] [[בבלי/שבת/ל/ב|שבת ל:]]}} ג' פנים. חד אמר כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה. וחד אמר שקול זה כנגד כל העולם. וחד אמר כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. וכוונו בזה להורות מדות ומעלות האדם ותכליתו כפי סדרי כל ימות העולם. וזש"א ז"ל כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, הוא על ראשית בריאת העולם, אשר כולם לא נבראו אלא בשביל האדם, כי בו ובמעשיו תשלם כל הבריאה על תכלית החפץ. וכדאי היה ראשית הבריאה בשביל אדם הראשון אשר הוא יציר כפיו של יוצר כל ב"ה. וגשמו היה זך ובהיר כמאמרם ז"ל תפוח עקבו כו' היה מכהה גלגל חמה. הענין כי כל ברואי העולם הלכו לאורו של נשמת חיים אשר בקרבו יותר מלאורו של גלגל חמה. הגם שגלגל חמה ג"כ מאיר לעולם ומודיע לכל גדלותו ורוממותו של יוצר בראשית. אבל אורו של אדם הראשון היה מאיר יותר לתת דעת לכל הברואים להכיר את בוראם ולתת שבח והודיה לשמו. וכ"ז היה קודם החטא הראשון. אבל אח"כ התחיל כח הגשמי להתגבר ולהאפיל אור נשמת האדם. ומדור לדור התגבר מעשי הרע עד שהחשך הזה כסה אור נשמת האדם. ומזה באו השחתות לכל הברואים כמו שנאמר כי השחית כל בשר כו'. וגם נפשות האדם התקלקלו ולא היו כדאין בבריאותם. ולא נתקיימו העולם אלא על ידי יחודי ראשי הדורות האמורים בתורה. וזש"א ז"ל שקול זה כנגד כל העולם כי כל העולם לא היה בתיקונו אך הם הכריעו את המשקל להעמיד העולם על קיומו. אבל כל העולם בכללו החשך כסהו עד שהעיר ממזרח צדקתו של אברהם אבינו ע"ה. ועליו נגה אור התורה עד שלא ניתנה. כמש"א ז"ל קיים אבינו כל התורה. וממנו התחיל כח הגשמי לשוב אל בהירותו אשר היה קודם החטא ע"י סגולת תורתו וקיום המצוה. ויצאו ניצוצי אורו להזריח נהרה במקומות החשך לתקן גם כללות הבריאה. והרבה נפשות עשה וקירבן תחת כנפי השכינה. כמו שנאמר ואת הנפש כו'. ויעקב אבינו ע"ה ע"י ישיבת אהלו ועסקו בתורה השיב הבהירות הראשונה כמעט. כמו שאמרו חז"ל שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם. ובא לחרן והוציא המטה השלימה. אח"כ ירד מצרימה מקום החושך והאפילה. ובזכות אבותינו ובחפץ בורא עולם ברוך הוא יצאו משם כל צבאות ה' כולם בכללם הם נשמת אדם השלם. ובא עת דודים לבוא אל מעמד הקודש לצאת תעלומה לאור החמדה הגנוזה לתת לנו את תורתו הקדושה. והעולם כולו האיר מכבוד שמים. כי פסקה זוהמת האדם ובא התיקון לכל ברואי עולם להשלים כולם לחפץ ורצון עליון ב"ה. כאמור אצלי על מאמר ז"ל בשעה שאמר הקב"ה אנכי היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו. עניינו כי אור הקדושה נגלית בכל הבריאה. ואחזה יושבי מזרח ומערב רעדה בהיכליהם והלכו כולם אצל קמואל. כי נתייראו אולי בא ביטולם באופן דור המבול. והשיב להם לא כן חמדה גנוזה נותן לבניו. וע"י יבואו כל ברואי עולם אל השלמת ותיקון אמת. ויתמו חטאים מחשבת יצר הרע. מיד פתחו כולם ה' יברך את עמו בשלום. מי יתן והיה כן שיקיימו התורה שלימות ונלכה כולנו לאורם כחפץ התכלית בבריאת העולם. אז שקטה הארץ כמאמרם ז"ל כי ראתה תקותה השלמה לקדשה ולהעלותה במעלתה להשתוות עם ברואי שמים. להגלות עליהם אור קדושת יוצר כל ב"ה ע"י מעשי הצדיקים כאמור. וזש"א ז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. וזה הוא חפץ אמת:

'''ואחרי''' הודיע לנו ראש החכמים שלמה המלך ע"ה כי תכלית הבריאה ושלמותה היא ע"י שלמות האדם בהגיון התורה ושמירת מצותיו. בא להזהיר עוד וסיים דבריו כי את כל מעשי האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. ורצה להזהיר על הגיונה וקיומה בשלימות. וזש"א כי את כל מעשי האלהים יביא במשפט על כל נעלם. ראה שלא יהיה נעלם ממך דבר אחד ממעשי אלהים הם מצותיו כולם כי יביאך במשפט על העלם דבר מהם. כי לא תושלם נפשך בהעלם דבר אחד. כי מספר כולם כמספר אבריך. וכאשר יחסר דבר אחד מן התורה ממך יחסר ג"כ תיקון אבר אחד מכחות נפשך. הן ממצות עשה הן ממצות לא תעשה. וכמש"א ז"ל כל השוכח דבר אחד כו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. והנה בכל עת אשר היה אור התורה שלימות האתנו. ובה היה משכן נפשנו. ובארצנו הקדושה היה גם מקום גוויתנו ארץ אשר לא תחסר כל בה. עיני ה' והשגחתו בה למען לא יועמס עלינו סבל פעולות הגשמית. היה מקדש ה' בתוכנו ונתקדש שמו הגדול בכל העולם. כמו שהיה בו חלונות שקופות כו' שמשם אורה יוצאת לכל הולם. ומקום החשך הוא כח יצר הרע. אם כי עדיין לא נתבער כולו מן העולםץ אבל מקומו היה בארץ ציה ולא עבר בה איש. והעת לטובה יותר מכל עתות העולם אשר עד כה. היה בימי שלמה המלך ע"ה. ובזכות דוד מלכנו אשר כל עסקו בתורה היה כנאמר עליו עדינו העצני. שהיה מעדן עצמו כתולעת בעת עסקו בתורה. בנה מקדש ה' בית עולמים עד שנתקדש בית ה' ושמו הגדול בכל העולם. וישכון השלום בין ברואי שמים וברואי הארץ ונקרא שמו ידידיה. כי י"ה הם אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. והוא מלך בעליונים ובתחתונים וישב על כסא ה' כחפץ יתברך במעשי הצדיקים. אך כבר אמור השמירה והזהירה בחוקי התורה כי גדולה היא ואין לנגוע בה אפילו בדבר קטן ממנה אפילו במחשבה טובה לפי המדומה. כי בגרוע דבר ממנה יותן מקום לכח היצר הרע להאחז ח"ו. ונראה זאת מידיד ה' אדם השלם שלמה המלך ע"ה כי סמך על חכמתו הגדולה ואמר אני ארבה כו'. ונגע בחוק התורה עם כי חשבה לטובה. עכ"ז נתן בזה מקום לכח היצר הרע. והתחיל להבנות עוד כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/יג#|נחמיה י"ג]]}} על זה חטא שלמה המלך ע"ה. וכמש"א חז"ל בשעה שנשא כו' בא גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון. כי אחרי דחיית החשך מן העולם כמו שנאמר אין שטן ואין פגע רע. ע"י הנגיעה בחוק התורה שב למצוא מקום עד שברבות עבור על התורה נעשה כמין צריף. וגרם החטא עוד ונעשה כרך גדול. ענינו כי נתחזק ישובו ונעשה צרה לירושלים עיר הקדש מקום התורה והמצוה. כמו שנאמר כי מציון תצא תורה. עד שגברה ידו בחטאינו וכבה את עין הארץ ונחרב בית קדשינו. ועל זה דוה לבנו וחשכו עינינו כאמור. כוונו בזה במאמרם ז"ל בפ"ק דברכות ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו הרהור עבירה. ביארו ז"ל בזה ב' מיני יצר הרע הראשים אשר הם מדיחים את האדם משלימות התורה והמצוה. הא' הוא ההולך אחרי עיונו בתאות הגשמים והרהורים רעים והסרסור בזה הוא העין. וכמש"א ז"ל אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות. והשני הוא דרך אפיקורסות. וכלל בזה מי שהולך אחרי דעתו ושרירות לבו הרע. והסרסור הזה גדול להרע יותר מהראשון. כי הראשון קרוב יותר לתשובה אחרי מלא תאוותו הרעה. ויראה כי דבר נבזה ונמאס הוא. ישוב יתחרט ויביט ברעתו וקרוב שלא יוסיף עוד. אבל השני ההולך אחרי דעתו ולבו השובב. כל דרכו ישר בעיני שכלו. והרוח אשר בקרבו מקולקל עד שקרוב לבוא אל כפירה בעיקר ח"ו. ולשונו תהלך לדבר סרה על תורת ה' ועל משיחו כי הוא חכם בעיניו. והמהלך אחרי סרסור הזה התשובה רחוקה ממנו. וכן אמרו ז"ל בע"א על פסוק כל באיה לא ישובון. ובכלל מעשי הסרסור הב' יש גם מעשי הראשון. ולקלות יחשב לו ללכת אחרי תאוות הזרות. ושני הסרסורים האלו פשטו יד בשני החורבנות מבית קדשנו הראשון והשני. החורבן הראשון היה עין רעה ועי"ז גבר החושך להחריב בית קדשנו. כמאמרם ז"ל לא עבדו ישראל כו' אלא כדי להתיר להם כו'. אבל פנימיות הלב לא נתקלקל ח"ו. ואנשי כנסת הגדולה אזרו חיל בתפלה וה' ענם ונקרינהו לעיני' כמאמרם ז"ל. והחלישו כחו וחזרו וקבלו את התורה בימי מרדכי ואסתר. ולשבעים שנה נפקדו וחזרו ובנו את מקדש ה'. והחזיקו במאור התורה כי התשובה קרובה היתה להם כאמור. ובראות השטן כי נקרו את עיניו. ואין לו עוד כח לכבות את אור התורה ובנין מקדש ה' בזה האופן. התחזק בכחו השני בסרסורא דלבא ועשה והצליח בעו"ה על ידי עצה הראשונה עצת נחש הקדמוני אשר התעה את ראש הפינה בכזב. ואמר להם אם בנגוע בעץ הדעת לא ישלוט בכם המות. גם באכילה לא תמותו. כמו כן לקח לו עצה עמוקה והתעם אל חמדת הממון. הוא הרדיפה אחרי כבוד המדומה אשר הנגיעה בזה היינו השתדלות הכרחיות להחיות נפש אין בו חטא מות. אבל הטיל בזה ארסו המחולחל ונגע עד לבם לרדוף אחרי החמדה הזאת המדומית. ונכנס בזה בחדרים הפנימים כי אין קץ לרדיפה הזאת. ובכל אשר ימצא לא יאמר די. והתשובה בזה ג"כ רחוקה היא. כי אמר יאמר המסית הלא חף אתה מפשע כי עוסק אתה בישובו של עולם. וכאשר תרבה הון תהיה לאיש בין אנשים ותמנה במכובדים. ועוד הרבה דברים אשר קולע אל מטרת חפצו הגשמים. ועי"ז הצליח והדיח מדרכי התורה לעזוב חיפוש במטמונים המלאים סגולת יקרים מפז ומפנינים. ולרדוף אחרי חיפוש מטמוניות שוא. אין לך חטא גדול מזה לבזות יקרת התורה וסגולתה הנפלאה. עוד הגדיל לעשות עוד בארס הזה כי עשה בזה פירוד בין איש לרעהו. כי הרודף אחר הכבוד אין בו כדי חלוקה. וכל אחד נותן עין גם בחלק חבירו. והפירוד בין איש לרעהו בקרב ישראל הוא העדר אור התורה מאוד. כי היא אינה מתקיימת אלא בשלום כלי המחזיק ברכה. כמו שנאמר ה' עוז כו' ה' יברך כו'. כי להוגיה תספיק חיים וכל טוב לכל אחד חלקו אשר ישוה ואין אחד נוגע בשל חבירו:

'''ועיקר''' טובת עסקה הוא בצירוף יחד באהבה ושלום. כמ"ש ואיש יחד פני רעהו. כי עי"ז הדעה ישרה לעמוד על אמתתה אבל בהפרד זה מזה כל אחד הולך אחרי דעתו וסופו לבוא לידי טפשות כמאמרם ז"ל. וכאשר בא הקלקול בחדרי לב שב החושך לכסות הארץ ונחרב גם בית השני וארך קצנו כמאמרם ז"ל אחרונים שלא נתגלה עוונם לא תגלה קצם. וז"ש על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. יאמר כי על זה על חורבן האחרון הוא מפני דויית הלב וקלקולה ועל אלה על שני חורבנות חשכו עינינו כי חשכת העינים המה היו בעוכרי שני הבתים כאמור. והנה אמרו ז"ל ע"פ ואף גם זאת וגו' להפר בריתי אתם היה במעמדנו האחרון כי חסדי ה' לא תמנו ולא עזבנו גם אחר תגבורת שפלתינו ורוע מעמדינו והעמיד לנו חכמי דור ודור והמה לנו למקדש מעט בשרות עליהם אור קדושה עליונה ואור התורה אשר אתם. המה לנו לעינים ולהאיר לנו הדרך אשר נלך בה. וזה ענין אמרם ז"ל כל מקום שגלו כו'. ע"כ קדושי ה' חכמי התורה אשר אחר החורבן השני אחרי רואם כי הפרידה גברה וכדי שלא יהיה תורת כל אחד בידו כפי דעתו השובב עמדו ובנו את בית ה' וסדרו את סדר תורתנו הקדושה ובנוה בחדריה והיכלותיה למען ישכן שם נפש החפץ לאור באור החיים בלי שום מכשול. ורבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא הוא סוף בעלי המשנה ובישיבתו הגדולה עשה סדר למשנה ששה סדרים ובהם ששים היכלות אלו ששים מסכתות ובהם ספונים כל התורה ותרי"ג מצותיה. ואחריהם באו חכמי התלמוד בבלי וירושלמי וגילו מצפוני המשנה עד רבינא ורב אשי. המה שכללו את היכל ה' היא תורתו הקדושה. וכל מבקש ה' יבוא בחדריו לשקוד על דלתותיו יום יום על הסדר עד שיבוא לסדר האחרון. אז ימלא דעה שלמה לדעת את ה' וליטהר מכל חטא ועון. ויקנה לב טוב ועין טובה כמאמרם ז"ל ודעת זה סדר טהרות סדר האחרון. וע"ז נאמר כי אשב בחושך ה' אור לי. אמר עם כי שרויים אנחנו במקומות חשוכים הוא כח הגשם והתאוה אשר גבר מאוד בין בני עמנו. חנן אותנו ונתן לנו מקום נאמן באור תורתו ליישר דרכינו ולאורה נלך. ועוד הוסיף חסדו עמנו שבכל דור ודור העמיד לנו חכמים השלימים והוציאו חלונות להיכלי עונג אלו למען יאיר דרך להולכם בה בתום והם גדולי הראשונים ז"ל בפירושיהם בכל סדריו והיכליו. אבל מפני אריכת מעמדינו המוסרי קול המון כו' זה קול המון הגשם והחמדה אשר המה בעוכרי מקום הקדושה מתגברים בכל יום לילך ולרדוף אחרי הצטרכות הגשמים. והרבה מוכרחים להחיות נפש ביתם בעמל רב ויש אשר בקרבם חמדת הממון וירדפו אחריו למלאות חמדתם. אם כי אין זה ברשותם מ"מ החמדה גברה ותתן אומץ לעשות חיל. הגם שנתן השי"ת קול אחר לטוב לסייע את נפש האדם לילך לאור התורה והמצוה כאמרו אצלי על מאמרם ז"ל ביומא אלמלא קול גלגל חמה לא היה אדם יכול לעמוד מפני קולה המונה כו'. ואלמלא קול המונה כו' לא היה יכול לעמוד מפני גלגל חמה. והדברים מבוארים כי קול גלגל חמה משמעת קול לברואי הארץ לילך בדרך הטובה להודות ולהלל לשם ה' יוצר כל ב"ה ולעסוק בתורתו. כי מה בצע לה אם תחלוק אורה להם והם אין משלימים במעשיהם חפץ בוראם ב"ה ואיכא בדברי הראשונים ז"ל כי קול השיר במהלכה הוא השיר הודו לה' קראו בשמו זהו תורתו אשר היא כולה שמותיו של הקב"ה. וז"ש ז"ל אלמלא קול גלגל חמה לא היה ביכולת לעמוד מקול המונה כו' ולא היה בכח הגשם לבחור בטוב מפני הילוכו אחר קול המון הזה. ואלמלא קול המונה כו' לא היה יכול לעמוד מקול גלגל חמה ולא היה נצרך לכח בחירתו אלא היה בגדר צבא מעלה. ושלימות האדם הוא שבדעתו לבחור בטוב ע"כ באו ב' הקולות יחד והבוחר יבחר ויזכור שלימותו. אך עכ"ז רבו ההולכים אחר קול המון כי הוא נרגש וגשמי הלוך אחר התאוה והכבוד המדומה. והקול השני אינו מורגש אלא הרגשה שכלית רוחנית. לזאת ימעטו חכמים השלימים השוכנים בחדרי התורה והיכליה. הגם כי לא אלמן ישראל גם כעת מגדולי ישראל הורים ומורים בכל מקומות מושבותיהם אבל הם בצוק העתים ולומדים תורה מתוך הדחק ועמוסים בעול הצבור לזאת שמו משכן חכמתם בהיכלות אלו הנהוגות והנצרך להורות לעם ה'. וה' יהיה בעזרם. אך אני אודה לה' על חלקי אשר הוציאני חפשי מעול הזמן כל ימי חלדי כמעט ועזרתי היא תמכה בידי והביאה טרף לביתה מפרי כפיה ה' יברכיה עם צאצאיה לראות בטובם ובטוב עם ה' בכלל. ומעודי חשקה נפשי לשום משכן עיוני בהדברים אשר יהיו נצרכים לעת ביאת הטוב המיועד לנו בדברי קדושי ה' וב"ה אשר גמר חפצי ועזר אותי לפתוח חלונות בהיכליו הקדושים להאיר לב התלמידים הלומדים תורה לשמה ולגלות מצפוניה המונחים בקרן זוויות. וחברתי על סדר קדשים כמעט כולו ומסדר נשים [[קרן אורה/יבמות|יבמות]] [[קרן אורה/נדרים|נדרים]] [[קרן אורה/נזיר|נזיר]] [[קרן אורה/סוטה|סוטה]] אשר גם הם סתומים מבוא ממעוט מפרשים ועוד איזה מסכתות מסדר מועד. יעזרני ה' להביאם בדפוס לחלקם ביעקב להגדיל תורתו הנעימה. ומזה הטעם קראתי שם המחברת '''קרן אורה''', כמאמר ר' אלכסנדרי יהי רצון שתעמידני בקרן אורה ואל תעמידני בקרן חשכה. כוונתו בתפלתו הנעימה ככוונת ההודאה אשר מצווים אנחנו להודות לה' קודם ישיבת לימוד תורתו הקדושה ששם חלקנו מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנו והענין ידוע כי יושבי קרנות הכוונה על כל התעסקות עניני העולם הזה הגשמים אשר הם בחשכה יתהלכו כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו באורך. ועיקר ישיבת האדם הוא במקום האור זיו תורת ה'. אהלי אפדנו אשר שם יתענגו מנוגה דבר קדשו. וזה מאמר ר' אלכסנדרי יהי רצון שתעמידני בקרן אורה זו תורה. ואל תעמידני בקרן חשכה ואז אל ידוה לבנו חטא חורבן האחרון ואל יחשכו עינינו עון בית ראשון. וה' יברכנו להתענג באור זיו תורתו.
{{יישור לשמאל|בשנת '''{{מונחון|בו יגה זיו קרן אורה|תרי"א}}''' לפ"ק.}}
הכ"ד '''יצחק''' בא"א מוהר"ר '''אהרן''' ז"ל חונה בק"ק קארלין

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:הקדמות]]