עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/שמט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''בין עובד כוכבים.''' עי' [[באר היטב למהר"י טיקטין/{{כאן}}#|באר היטב]] של הרב מהרי"ט ז"ל ועי' בתשו' אבן שהם {{ממ|[[אבן שוהם/ל|סי' ל']]}} שהעלה דמת ישראל אסור בהנאה מה"ת אבל מת עובד כוכבים אסור מדרבנן ומה"ט כתב שם באחד שחלה חולי שאב"ס ואמרו הרופאים שיקח עצם ממת לצורך איזה רפואה או מתכריכי המת דמותר ליקח עצם עובד כוכבים לזה כיון שאינו אלא מדרבנן ע"ש. ועיין עוד בתשו' צמח צדק סי' י"ג ובהג"ה שם. ובתשו' יד אליהו [[יד אליהו/סו|סי' ס"ו]] ובתשו' פרי תבואה [[פרי תבואה/כה|סי' כ"ה]] ובספר ברכי יוסף להגאון מהר"ר חיד"א ז"ל ובשאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"א ובשו"ת תשובה מאהבה {{ממ|[[תשובה מאהבה/א/מז|ח"א סי' מ"ז]]}} ובתשו' הרב הגדול מהר"ר ברוך בעל טעם המלך:

{{עוגןמ|ב}} '''בהנאה.''' עי' [[באר היטב למהר"י טיקטין/{{כאן}}#|באר היטב]] של הרב מהרי"ט ז"ל ומ"ש ומ"מ מותר לאכול המומי"א כו' עיין מענין זה במשנה למלך [[משנה למלך/מאכלות אסורות/ח#יח|פ"ח מהל' מא"ס דין י"ח]] ו[[משנה למלך/אבל/ג#א|פ"ג מהל' אבל דין א']] וב[[משנה למלך/אבל/יד#כא|פ' י"ד דין כ"א]]. ומ"ש בשם ב"ח בגד של מת כו' עי' בתשו' יד אליהו [[יד אליהו/נ|סי' נו"ן]]:

{{עוגןמ|ג}} '''כשהם קשורים.''' עי' בה"ט ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות [[פנים מאירות/ג/לג|ח"ג סי' ל"ג]] בא' שמת והיה בתוך פיו שן תותבת מאיזה עצם נבילה נשאל הדבר אם ליקח מפיו או לקבור עמו ורצה חכם אחד לומר שיקחו מתוך פיו ולשרפו כמו נויי המת ולא יקבר עמו מכמה טעמים. והוא ז"ל דחה דבריו וכתב שא"צ לשרפו רק יניחו כמות שהוא לקבור עמו ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''ולכן מותר ליטול טבעות.''' עי' בספר בכור שור בחידושיו למס' עבודת כוכבים [[בכור שור/עבודה זרה/כט/ב|דף כ"ט ע"ב]] שכתב דמזה משמע דאם איזה נוי של זהב או מרגליות וכדומה קשור על המת אסור בהנאה ולפ"ד הב"ח {{ממ|שהביא הבאר היטב [[באר היטב/{{כאן}}#א|סק"א]]}} אפי' קלועים בשערות ולכאורה יש לאסור אפי' הטבעות אם הם מהודקים בחוזק דהא כתב הרא"ש ריש חולין דקשירה דכתיב גבי תפלין היינו שמהדקן על ידו כו'. מיהא עיקרא דהאי פיסקא תמיהא טובא דאנן לא שמעינן בסוף פ"ק דערכין לאסור נויי המת כ"א בתכשיטים כעין גופו כגון פאה נכרית וכדומה דהיינו שן תותבת אבל שאר תכשיטין לא נשמע בשום מקום ותו דלא עדיפי תכשיטי כסף וזהב ממלבושי המת דפשוט אפי' קשורים בו בשעת מיתה לא נאסרו ולא נשמע מעולם מי שאוסר והאריך בזה והעלה דאחרי דהרמב"ם וסמ"ג מתירים אפי' שער מת גופיה וכ"מ דעת התוס' ב"ק [[תוספות/בבא קמא/י/א#שהשור|דף י']] ד"ה שהשור ואף הרשב"א ורמב"ן לא קאסרי כ"א שערות המת עצמו ולא פאה נכרית ולכן יש לסמוך אהמתירין עכ"פ בתכשיטין של כסף וזהב ומרגליות וכדומה דלא מעין גופה הוא דאפילו קשורים בה או קלועים בשעת מיתה יש להתיר אותם ולא להשחית ממונם של ישראל עיין שם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}