עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/רצא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''מזוזת יחיד נבדקת.''' כתב בר"י מי שיש לו הרבה מזוזות קבועות ובדק שלש מהן ומצאן כשרות אפ"ה צריך לבדוק כל שאר המזוזות שקבע בו בפרק במעמד שלשתן הכשרות דלא כל המקומות שוות. הרב מהר"י מלכו בתשובת כ"י סימן קמ"ב:

{{עוגןמ|ב}} '''נבדקת.''' כתב בספר חמודי דניאל כ"י מי שקשה עליו להוציא המזוזה ולבדקה ורוצה להניח מזוזה אחרת וקשה עליו להוציא הישנה אסור משום בל תוסיף. ויזהר כשיוציא את המזוזה שלא לפסלה:

{{עוגןמ|ג}} '''ושל רבים.''' [עיין בתשובת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/רפג|סימן רפ"ג]]}} בענין בית של ג' שותפים שיש בו יותר מארבעים מזוזות הקבועים בפצימי עץ. וכ' דפשוט דבעי בדיקה כשל יחיד ורש"י פי' בהדיא דרבים היינו שערי עיר ומדינה. וכתב עוד דענין הבדיקה לא בעי מומחה הבקי בחו"י אלא כל אדם יכול לבדקן אבל עכ"פ צריך לפתחן לעיין בכל אות אם לא נרקב כיון שעשוי להתרקב ולבלות באורך הימים ע"ש]:

{{עוגןמ|ד}} '''חייב לקבוע בה מזוזה.''' עיין בתשובת רבינו עקיבא איגר {{ממ|[[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/ט|ס"ס ט']]}} שכתב במי שיצא מדירתו לבית אחר לדור שם ויש שם מזוזה מכבר שהניח הדר הראשון דמחוייב הוא לברך על המזוזה {{ממ|נ"ל דכונתו שיברך לדור בבית שיש בו מזוזה דברכת לקבוע ל"ש בזה עמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/רפט#ג|סימן רפ"ט סק"ג]] בשם מג"א}} דזהו מצוה חדשה לו בבית זה. ועוד נ"ל דגם ההולך מביתו על איזה ימים דלכאורה הדין דכשחוזר לביתו יברך על המצוה דהא בנתיים שלא היה בדירת ביתו לא היה עליו חובת מזוזה ומתחיל עתה חיוב חדש כו' {{ממ|ועיין בנ"צ מ"ש בזה}} ושוב הביא בשם ס' בר"י באורח חיים סימן י"ט שכתב בפשיטות בדין הראשון דשוכר בית שיש בו מזוזה דאינו מברך דלא תקנו הברכה רק על שעת קביעת המזוזה. וממילא גם בדין הב' בנוסע מעירו ואח"כ חוזר לביתו אינו מברד וסיים דצ"ע לדינא ע"ש:

{{עוגןמ|ה}} '''בחזקת שיש לו מזוזה.''' עיין בר"י מ"ש בענין אם הוא להיפך ששכר בחזקת שאין לה מזוזה כדי לקיים מצוה זו ואח"כ מצא שקבע המשכיר אח המזוזה אי הוי מקח טעות ע"ש ולשיטתו אזיל עי' בס"ק הקודם:

{{עוגןמ|ו}} '''לא הוי מקח טעות.''' {{ממ|עי' במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/תלז#ו|סי' תל"ז סק"ו]]}}:

{{עוגןמ|ז}} '''וכשיצא לא יטלנה.''' עיין בר"י שכתב דאם הוא מקום שאינו מוצא מזוזה לבית שהוא רוצה עתה לדור בו והיא רחוקה ממנו שתבא לידו. כדאי הם הגאונים רבינו האי ורב אחא שאמרו דאם קבעה מיד בבית אחר לית לן בה לסמוך עליהם בשעת הדחק. וכתב עוד דאף אם מיד שיוצא מבית זה יבא רעהו לדור בו זה נכנס וזה יוצא ושניהם נכונים זה להוציא מזוזתו וזה להכניס את שלו תיכף משמש כניסה ויציאה אע"ג דלא שייך בזה הני טעמים דאיתאמרו בה אפ"ה לא פלוג רבנן ע"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''לא יטלנה.''' ומהאי טעמא פסק בשו"ת שיבת ציון [[שיבת ציון/קי|סימן ק"י]] במי שמכר ביתו ולא כתב עם כל מה שבתוכו ורוצה המוכר ליטול המזוזות הקבועים ביתדות בפתחי חדרים {{ממ|או ישלם לו דמיהם}} וכתב דהדין עם הלוקח דאף דפסקינן בח"מ [[שולחן ערוך/חושן משפט/ריד#יא|סימן רי"ד סי"א]] המוכר בית סתם לא מכר אלא כל מה שמחובר בטיט אבל מה שמחובר ביתדות לא מקרי חיבור משום דבגמרא הוא איבעיא דלא איפשטא והמע"ה. היינו דוקא בדבר שהמוכר יכול להחזיק בו גם אחר המכירה משא"כ במזוזות דאינו רשאי ליטול ואין לו אלא תביעת דמים א"כ נקרא הלוקח מוחזק ואפילו לצאת י"ש א"צ לשלם לו ע"ש:

{{עוגןמ|ט}} '''שכר הבית מעובד כוכבים.''' עיין בשאילת יעב"ץ {{ממ|[[שאילת יעבץ/ב/קכב|ח"ב סימן קכ"ב]]}} שכתב דאין חילוק אם העובד כוכבים בעצמו ידור בו אח"כ או שישכיר אותו לישראל אחר וכתב עוד דמה שאמרו נוטלה ויונא הוא על דרך חיוב משום דלמא אתי למיעבד בה מידי דבזיונא ע"ש:

{{עוגןמ|י}} '''ועובד כוכבים שביקש.''' עי' בתשובת באר שבע [[שו"ת באר שבע/נו|סי' נ"ו]] ובשאילת יעב"ץ ח"ב סימן קכ"ב מ"ש בזה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}