עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/רפט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{עוגןמ|א}} '''בא לקבעה.''' כ' בר"י ס"ס רפ"ו אם הסיר המזוזה לבדקה ודעחו לחזור ולקבעה יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקבעה. לשון למודים א"ח סימן י"ד. והנה אין התשובה הנ"ל לפני וכעת לא ידעתי מקום הספק בזה אמאי לא הוי זה כמו פשט טליתו ע"ד לחזור ולהתעטף בו או בתפילין ע"מ לחזור ולהניחם ע' באו"ח סימן ח' סי"ד בהגה ובסימן כ"ה סי"ב בהגה. ושמא י"ל דהכא לא הוי ע"ד לחזור ולקבעה דשמא ימצא פסול ולכן נסתפק בזה. ונראה דאם נפל המזוזה מעצמו לארץ ורוצה לקבעה צריך ודאי לברך כמו נפל טליתו שם ופשוט הוא:

{{עוגןמ|ב}} '''יניחנה בשפופרת.''' בהנהגת החסיד הגר"א ז"ל כתב לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה שלא יהא חוצץ בין המזוזה למזוזות הבית עכ"ד וצ"ע:

{{עוגןמ|ג}} '''לקבוע מזוזה.''' עיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/יט#א|סימן י"ט סק"א]] שכתב דאע"ג דקיי"ל מזוזה חובת הדר היא שכל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה אפ"ה מברך כשקובעה דסתמא דמלתא קובע מזוזה כסדר בתוכה ואפשר דאם קבע קודם שדר בתוכו כשנכנס לדור מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה עכ"ד ע"ש וכמדומה לי שראיתי בס' בר"י בא"ח שחולק עליו ועמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/רצא#ג|סימן רצ"א ס"ק ג']].

{{עוגןמ|ד}} '''במקום שעושה החור.''' עיין בספר חומות ירושלים {{ממ|[[חומות ירושלים/קמו|סי' קמ"ו]]}} שכתב עובדא הוי בבהמ"ד של אנשים ושל נשים ושתי דלתות בצד של נשים הוקבעו הצירין מב' צדדים ותנורים בשני החדרים נראה דחשבינן הכניסה משל אנשים לשל נשים דאשה בעזרה מנין משא"כ משל אנשים הולך השמש תדיר עם מפות ונרות וכדומה גם מתאספים לפעמים יחד ראשי עם בשל נשים באמצע היום. מיהו י"ל דעיקר הדלת משום מילה וא"כ הכניסה משל נשים לשל אנשים. אך באמת ז"א דרחוק הוא שתצאנה נשים בשעה שמביאים את התינוק רק עומדים בשל נשים ומושיטים מזה לזה בידים לבד ואין כאן ביאה דנחייב משום זה ואי משוה התינוק אפילו בר חינוך אינו וגם אינו הולך אלא מושיטים אותו ע"ש שלא העלה בזה דבר ברור. ועיין בשאילת יעב"ץ {{ממ|[[שאילת יעבץ/א/ע|ח"א סי' ע']]}} ועיין בשו"ת תשובה מאהבה {{ממ|[[תשובה מאהבה/א/סא|ח"א סי' ס"א]]}} מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ה}} '''יחפור בה חפירה.''' עיין בספר יד הקטנה [[יד הקטנה/מזוזה/ג#כה|פ"ג מהלכות מזוזה אות כ"ה]] שכתב דהיינו בענין שתהא המזוזה נראית והאריך בענין מ"ש בגמרא או שטלה עליה מלבן כו' והעלה דזה ברור לדינא דכשאין המזוזה נראית וגם אין היכר וזכר לה כלל דודאי אין יוצאין י"ח מזוזה כלל ולכן מה שנוהגין ההמון לקדוח במזוזות הפתח ומניחין שם המזוזה והיא אינה נראית וניכר כלל אינם יוצאים בזה אף שהיא מונחת במקומה הראוי וכהלכתא ויש לעשות איזה סימן או היכר בחלל הפתח על המקום הנקדח ודי בכך ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''ויקבענה בה.''' עיין בתשו' דרכי נועם [[דרכי נעם/יורה דעה/טז|חי"ד סי' (י"ח) [טז]]] דלמצוה צריך שתהא קבועה במסמרים ע"ש עוד:

{{עוגןמ|ז}} '''במזוזת הפתח.''' עיין בספר יד הקטנה [[יד הקטנה/מזוזה/ג#כג|פ"ג מהל' מזוזה אות כ"ג]] שכתב דבמקום שא"א לקבוע המזוזה על המזוזה ממש כגון שמזוזת הבית היא של אבני שיש וכיוצא בהן וצריכין לעשות תחבולה לקבוע שם חתיכת נסר של עץ כמין טבלא מרובעת למען יהיה אפשר לקבוע על זאת הטבלא המזוזה. נראה דבענין זה אם קבע המזוזה מקודם בהטבלא ואח"כ קבע הטבלא עם המזוזה על מזוזת האבן דאין בזה משום תעשה ולא מן העשוי ע"ש שהאריך בטעם הדבר:

{{עוגןמ|ח}} '''שפסולה.''' והגר"א זצ"ל בש"ע שלו פסק כרש"י שצריכה להיות זקופה ע"ש וכן הוא בהנהגות שלו:

{{עוגןמ|ט}} '''ומניחין אותה בשיפוע.''' עיין בספר יד הקטנה [[יד הקטנה/מזוזה/ג#טז|פ"ג מהלכות מזוזה אות ט"ז]] שכתב דבמקום שמזוזת הפתח אינם רחבים כלל יקבענה זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח כי אף הרמ"א אינו חולק אלא בענין שיוכל לצאת ידי שניהם ובענין זה יותר טוב מאם לעשות אותה על צד מזוזת הפתח שלא בתוך חלל הפתח דהיינו אחורי הדלת ורוב הפוסקים פוסלים אותה כמו שכתב הש"ך סק"ג ע"ש:

{{עוגןמ|י}} '''שמע לצד פנים.''' עיין בספר חומות ירושלים {{ממ|[[חומות ירושלים/קמו|סימן קמ"ו]]}} שכתב דחדר שקורין אלקע"ר שאין המחיצה רק מנסרים וא"א לקבוע המזוזה ברוחב חלל הפתח נראה לקבוע מזוזה סופה סמוך לפתח וראשה באלכסון ירחיק מעט מפתח{{הערה|ואז היא כדרך קריאתה לעומד בפתח. אמנם בליקוטים על שו"ע מהדו' 'דרשו' כאן בשם ס' חובת הדר<!--?--> נקטו להיפוך שיהא ראשה סמוך לפתח וסופה באלכסון ירחיק מעט. ויש לעיין.}} גם לדעת הסוברים להניחה מושכב מסתברא שיהא שוליה לצד תוך הפתח ע"ש. ונ"ל דלא ס"ל כדעת ספר יד הקטנה שהובא בס"ק הקודם אם לא שנדחוק לומר דהוא מיירי שאפילו באורך א"א להניח בחלל הפתח:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>