עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/רסח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''מטבילין אותו.''' עיין בתשובת רדב"ז החדשות {{ממ|[[שו"ת רדב"ז החדשות/תלד|סימן תל"ד]]}} שכתב שיברך אז שהחיינו דבאותה שעה נגמר גירותו ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} '''בפניהם.''' עיין בתשובת פרח מטה אהרן ח"ב שהעלה דאם לא טבלה בפני ב"ד צריך שיודיעוה פעם שנית מקצת מצות ותטבול בפני ב"ד ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''אבל בדיעבד.''' עיין בדגמ"ר שכתב דהיינו דוקא בגר גדול שאצלו קבלת המצות עיקר והמילה והטבילה אינו אלא גמר הדבר סגי בלא שלשה ואפילו בלילה אבל גר קטן שלא שייך בו קבלת מצות והטבילה היא עיקר שמטבילין אותו על דעת ב"ד לכ"ע צריך להיות ביום בפני שלשה ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''[ולהרי"ף.''' עיין בתשובת חמדת שלמה [[חמדת שלמה/כט|סימן כ"ט]] ו[[חמדת שלמה/ל|ל']] מ"ש בזה]:

{{עוגןמ|ה}} '''[והוליד ממנה.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] ועיין ט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#י|סק"י]] ומזה מוכח דס"ל להט"ז וש"ך בפשיטות הא דקיי"ל עובד כוכבים שבא על בת ישראל הולד כשר היינו דכשר לגמרי ולא צריך גירות דלא כדמשמע מרש"י קידושין דף ס"ח ע"ב ד"ה ולימא קסבר רבינא ובתוס' יבמות ט"ז ע"ב סוד"ה אמוראי ועיין בזה בשעה"מ פט"ו מהלכות אישות באורך וכתבתי מזה בפ"ת לאה"ע [[פתחי תשובה/אבן העזר/ד#א|סימן ד' סק"א]] ע"ש]:

{{עוגןמ|ו}} '''שנתגיירה.''' עיין בספר תפארת למשה שכתב דוקא כשנתגיירה היא אבל אי לא נתגיירה היא לא מצרכינן {{ממ|לא ט"ס וצ"ל מצריכינן}} טבילה לבנה ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''מעוברת.''' עיין בדגול מרבבה שכתב אם ידעו ב"ד בשעת טבילה שהיא מעוברת הדין פשוט אבל אם לא ידעו ב"ד שהיא מעוברת יש בזה אריכות דברים עכ"ד:

{{עוגןמ|ח}} '''יכול למחות משיגדיל.''' עיין בספר תפארת למשה שכתב דאם היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה כגון שנתגיירה עובדת כוכבים מעוברת אינו יכול למחות ע"ש באורך [ובתשובת חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/רנג|סימן רנ"ג]] העלה דאפילו גם לידתו שלא בקדושה כל שנתגיירו עמו אחד מאבותיו אינו יכול למחות מאחר שדעת הרי"ף פרק החולץ דלעולם אינו יכול למחות אפילו גיירוהו ב"ד ובה"ג שכל דבריו דברי קבלה פסק עכ"פ בהביאוהו אבותיו אפילו לא נתגיירו עמו אינו יכול למחות וקרוב לודאי שגם דעת הרמב"ם הוא כן ובשיטה מקובצת הביא רבים מהפוסקים דפסקו דעכ"פ בנתגיירו עמו אינו יכול למחות ובהרא"ש פ"ק דכתובות לא מצינו שחולק להדיא על זה א"כ אין ספק דהכי הלכתא. וכתב עוד היכא דיכול למחות ודאי דמיעקר עקר הגירות למפרע והיין הנשאר שנגע בו קודם מחאתו הוא ככל מגע עובד כוכבים קטן ביין שלנו ואם בא על בת ישראל בהיותו בן ט' נפסלה מהכהונה כו' אך אנו אין צריכין לחוש לזה כלל שמא ימחה ולכן מברכין בשעת טבילה ומניחין אותו ליגע ביין או להנשא לאיש או לישא ישראלית כו' עש"ב]:

{{עוגןמ|ט}} '''[או שלא הודיעו.''' עיין בתשו' חמדת שלמה [[חמדת שלמה/כט|ס"ס כ"ט]] מ"ש בזה]:

{{עוגןמ|י}} '''יש לו לטבול.''' עיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שכו#ח|סימן שכ"ו ס"ק ח']] שכתב דישראל מומר שעשה תשובה מותר לטבול אפילו בשבת כיון דאינו מדאורייתא ע"ש. ועיין בתשובת רשב"ש {{ממ|[[שו"ת הרשב"ש/סח|סימן ס"ח]]}} שכתב דבני המומרים הערלים הנקראים אנוסים כשבאים לחזור בתשובה אין להודיעם מצות קלות וחמורות ועונשן ואין לבהלו אבל יש למושכו חסד ואין צריך טבילה וכשמל א"ע מברך להכניסו בבריתו של א"א ומברך גם כן ב' ברכות על המילה עמ"ש לעיל סימן רס"ז {{ממ|[[פתחי תשובה/יורה דעה/רסז#ב|ס"ק ב']]}} ואשר קידש ידיד ואינו כוללם בברכה אחת ואח"כ אומר או"א הצלח נא לעבד הנקרא שמו כך ומשוך אליו חסדך וכשם שהטית לבו לשוב בתשובה שלמה לפניך כן תטע בלבו אהבתך ויראתך ותפתח לבו בתורתך ותדריכהו בנתיב מצותיך למען ימצא חן בעיניך כי"ר ונאמר אמן ע"ש עוד. ועיין בתשובת הרדב"ז החדשות [[שו"ת רדב"ז החדשות/תלד|סימן תל"ד]] אי חייבין לברך שהחיינו בשעת המילה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}