עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/רסב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''עד שתנץ.''' עיין בתשובת בית שמואל אחרון חי"ד [[בית שמואל אחרון/יורה דעה/יא|סימן י"א]]:

{{עוגןמ|ב}} '''שזריזין.''' עיין בתשובת שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/א/ל|ח"א סימן ל']]}} שכתב דיש למחות בחזנים שמאריכין בשבת וי"ט כשיש מילה בבה"נ עד אחר חצות והם מבטלין מצות זריזין מ"ש עוד. ועיין בנ"צ לענין אם האב והמוהלין מותרים לאכול קודם המילה מ"ש בזה. ועיין בתשובת נו"ב תניינא חי"ד [[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קסו|סי' קס"ו]] ע"ד תינוק שלא נימול בזמנו מחמת חולי ושוב חזר לבריאותו ואביו רוצה לעכב למולו עד שיגיע ערב פסח כדי שיאכלו הבכורים על הסעודה וכתב דזה מעשה מגונה מאד חדא שעובר מצות זריזין גם יש לחוש אולי ח"ו ימות הולד ונדחית המצוה לגמרי ולכן יש לאסור אף אם כבר לא מלוהו והגיע ע"פ שלא למולו שזה עצת חטאים ויש לגזור משום פעם אחרת שמא ישהה ועוד מהיכי תיתי להתיר לכתחלה לשהות מילה שלא בזמנה למול בע"ש שיש לחוש שיבא לידי חילול שבת ועוד מי התיר לבכורים לאכול בע"פ בסעודת מילה שלא בזמנה ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''שלא בזמנה.''' עיין בשאילת יעב"ץ [[שאילת יעבץ/א/לה|ח"א ס"ס ל"ה]] שכתב דהיכא שנאנסו או נתעצלו ביום ח' עד בין השמשות ולא מלו עדיף למול בין השמשות שהוא ספק שמיני ספק תשיעי מלמולו שלא בזמנו בודאי יום ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''ולהטיף.''' עיין באה"ט ועיין בשו"ת שאגת אריה [[שאגת אריה/נג|סי' נ"ג]] ו[[שאגת אריה/נד|נ"ד]] שהאריך בזה והעלה דהיכא דנימול בתוך זמנו אי נמי לאחר זמנו ובלילה לא עשה כלום ואפי' בדיעבד לא יצא ומ"מ א"צ לחזור ולהטיף דם ברית ע"ש. ועיין בספר נופת צופים פ' לך לך ובתשובת יריעות האוהל סי' י"ג [ובתשובת כנסת יחזקאל {{ממ|[[כנסת יחזקאל/מב|סימן מ"ב]]}}] ובשאילת יעב"ץ [[שאילת יעבץ/א/לד|ח"א סי' ל"ד]] מה שכתבו בענין זה:

{{עוגןמ|ה}} '''אנדרוגינוס.''' עיין בשאילת יעב"ץ [[שאילת יעבץ/א/קעא|ח"א סימן קע"א]] במעשה שאירע בקהלה אחת בזה:

{{עוגןמ|ו}} '''חוץ לפרוזדור.''' עיין בתשובת אא"ז פנים מאירות ח"א סי' ז' מ"ש בזה. [להשיב על פלפול ארוך שהזכיר בסוף שו"ת דרכי נועם מהו הפרוזדור האמור בענין זה. ועיין מזה בספר סדרי טהרה סי' קי"ד ס"ק כ"ו באורך]:

{{עוגןמ|ז}} '''בוכה.''' עיין מ"ש לעיל סימן קצ"ד ס"ק ח' בשם תשובת נו"ב. ומשם נלמד לענין זה דאם היתה ישנה ושמעו קול הולד בוכה לא אמרינן דחשוב כילוד לקולא ואם אירע יום הח' בשבת אין מוהלין אותו דאמרינן אילו הוציא ראשו אגב צערה היתה מתערה ומסתמא לא הוציא ראשו ואף דרוב ולדות אין בוכים קודם הוצאת הראש מ"מ מידי ספיקא לא נפקא ואף בחול יש לומר ג"כ דאין למולו עד שמיני ללידתו ממש:

{{עוגןמ|ח}} קטנים. עיין ש"ך ועיין בליקוטי פר"ח לי"ד שהשיג עליו ע"ש גם ב[[שאילת יעב"ץ שאילת יעבץ/ב/צו|חלק ב' סימן צ"ו]] השיג עליו ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}