עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/קצה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ולא ישחוק.''' עי' בא"ח בש"ת [[שערי תשובה/אורח חיים/ריז#ה|סי' רי"ז סק"ה]] שכתב בשם ברכי יוסף דאסור להריח מבשמים שלה אף שהתורה העידה סוגה בשושנים מ"מ יש להתרחק וסימן לדבר סוגה בשושנים דצריך סייג גם בשושנים ועי' בט"ז שם ס"ק ג' שכתב דאפילו אם הסירה כו' וה"ה בבשמים של אשתו נדה אם הסירה מעליה ומונחים על השולחן אפ"ה אסור להריח בהם. וכתב בספר חמודי דניאל כ"י נראה אפילו לדידן שמקילין בת"ה ביוצא לדרך סמוך לוסתה כדלעיל [[שולחן ערוך/יורה דעה/קפד|סי' קפ"ד]] מ"מ בדברי הרגל באשתו נדה אסור:

{{עוגןמ|ב}} '''לא יגע בה.''' בתשו' נו"ב תניינא חי"ד [[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קכב|סי' קכ"ב]] נשאל באיש ואשה הדרים בכפר ואין שם יהודי או יהודית זולת הזוג לבדם אם מותר לבעלה לעמוד עליה כשהיא טובלת לראות שתהא כולה תחת המים ואם יכול לתמכה בידיו לדחפה תחת המים וכתב שמצד הסברא נראה כיון דאיסור נגיעה {{ממ|כדעת הש"ך סק"כ}} וכן איסור הסתכלות במקומות המכוסים הוא שמא יבא לידי הרגל דבר ברגע זה לא חיישינן דלא שביק היתרא שתיכף ברגע זה מותרת בעליותה מן המים ולכן אם אי אפשר בענין אחר יש להתיר ע"ש. ועי' בתשובת שמש צדקה חי"ד [[שמש צדקה/יורה דעה/סז|סי' ס"ז]] שכתב מי שמתה אשתו ר"ל והיא נדה רשאי ליגע בה ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} '''ולא יקבלנו מידה.''' עי' בתשובת יד אליהו [[יד אליהו/סה#סוף|סוף סי' ס"ה]] שכתב דאין אשה נדה רשאה להחזיק נר בידה כדי שישתה בעלה טאב"ק או לחמם עצמו בנר ההוא או להדליק ממנו נר אחר וראיה ממשנה י"ח פ"ה דמכשירין אשה שהיו ידיה כו' ופי' הרע"ב לפי שההבל מחבר כו' ע"ש ועי' בתשב"ץ ח"ג סי' נ"ח ובסי' ר"ל שכתב דמותר ליטול מידה התינוק משום דחי נושא את עצמו והיא אינה עושה כלום אלא התינוק עצמו הוא יוצא מחיק אמו ובא אל אביו ע"ש. ונראה דאם התינוק קטן או חולה או כפות אסור דאז לא שייך לומר חי נושא את עצמו כמ"ש המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שח#ע|סי' ש"ח ס"ק ע']] וע"א ע"ש. וכתב עוד שם בסי' נ"ח דליגע בבגדיה בעודה לבושה יש להתרחק אבל כשאינן עליה מותר שלא נאסר משכב ומושב שלה אלא לטהרות ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''זריקה.''' עי' בשו"ת שבסוף ס' מנחת יעקב שכתב דאסור לאשה נדה להסיר מבעלה נוצה דרך נפיחה ומביא ראיה מאמימר דשקיל גברא גדפא מיניה א"ל פסילנא לך לדינא ע"ש ועי' בתשו' הר הכרמל [[הר הכרמל/יורה דעה/יח|חי"ד סי' י"ח]] שדחה זה והעלה להתיר ע"ש גם הכרתי ופלתי כתב דאין להחמיר בזה עוד כתב שם שראה נוהגין שזורקין דבר כלפי מעלה ולא לנוכח אשתו כמתכוין לזרוק לידה והיא פושטת ידה ומקבלתו ויש להקל בזה ע"ש [אכן בסדרי טהרה כתב דאע"פ שיש להקל מעיקר הדין מ"מ אין להתיר וכל המחמיר בענינים כאלה תע"ב ע"ש]:

{{עוגןמ|ה}} '''בקערה בפ"ע.''' עבה"ט ועי' בתשובת משאת בנימין סי' קי"ב באמצע התשובה שכתב דאפילו מקערה אחת שרי לאכול אם גם בני הבית אוכלים עמהם מקערה זו דאין לך הפסק גדול מזה ומ"מ רבים הם המחמירים שלא לאכול מקערה א' אפילו עם בני הבית ומדינא אין לאסור ולא נמצא איסור זה ברור בשום דוכתא אך המחמירים יפה עושים באיסור חמור כו' ע"ש. ולענ"ד דדוקא על שולחן אחד יש מקום להתיר בזה אף אם גם כשהיא טהורה הם אוכלים בקערה בפ"ע מ"מ כשגם בני הבית אוכלים עמהם עדיף מהיכר אבל מקערה אחת מדינא יש לאסור לפמ"ש הרמ"א שאסור לו לאכול משיורי מאכל שלה א"כ כשאוכלים בקערה אחת בודאי אוכל משיורי מאכל שלה ואי אפשר ליזהר ולדקדק בזה שיפסוק אדם אחר בינתיים ועמ"ש לעיל [[פתחי תשובה/יורה דעה/פח#ד|סי' פ"ח ס"ק ד']]:

{{עוגןמ|ו}} '''מאכל שלה.''' עי' בתשובת יד אליהו [[יד אליהו/סה|סי' ס"ה]] שכתב באשה נדה שהריחה טאב"ק כמו חצי כלי מותר לבעלה להרוח המותר דזה לא דמי לאכילה ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''והלכה לה.''' עי' בתשו' יד אליהו [[יד אליהו/סד|סי' ס"ד]] שכתב דאם באתה באמצע מותר לגמור וכן בפירסה נדה באמצע אכילה מותר לגמור ע"ש:

{{עוגןמ|ח}} '''במטה.''' עי' בספר חכמת אדם {{ממ|[[חכמת אדם/קב|כלל ק"ב]]}} שכתב דה"ה על כרים המיוחדים לה אסור ע"ש. וא"כ צ"ל דכ"ש על המיוחדים לו אסורה היא [לישכב עליהן] כמ"ש הט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ו|סק"ו]] ולפ"ז הא דכתב הט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ז|ס"ק ז']] דאשה נדה יכולה לישכב אסדיני בעלה מיירי באינם מיוחדים לו אי נמי מיירי שלא בפניו דאף דהוא על מטתה אסור ג"כ שלא בפניה מ"מ היא על מטתו נ"ל דמותרת שלא בפניו וכן נראה מדברי הט"ז סק"ו:

{{עוגןמ|ט}} '''שלא בפניה.''' ונראה פשוט דאם אינה בעיר כלל מותר:

{{עוגןמ|י}} '''אפילו כל אחד בבגדו.''' צ"ע אי מותר לשמוע קול זמר שלה מאחר דבגמרא דשבת דף י"ג אמר מקיש אשה נדה לאשת רעהו רק דיחוד שרי משום דהתורה העידה סוגה בשושנים כדאיתא בסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/לז/א|דף ל"ז]] ועי' בתוספות [[תוספות/סנהדרין/לז/א|שם]] ד"ה התורה העידה א"כ נראה דאסור דהא באשת רעהו אסור כמ"ש בברכות [[בבלי/ברכות/כד/א|דף כ"ד]] קול באשה ערוה וכתב הרא"ש שם פירוש לשמוע וכ"כ כל הפוסקים וצ"ע:

{{עוגןמ|יא}} '''נוגעות זו בזו.''' עיין בספר מקור חיים ס"ק ל"ג שכתב דמלשון המרדכי {{ממ|שממנו הוציא הרב דבר זה}} משמע דדוקא אם רגלי המטות נוגעים זו בזו אסור דאז שוכב האיש והאשה פנים נגד פנים ויכולים להסתכל זה בזו ויכול לבוא לידי הרגל דבר משא"כ אם ראש המטה נוגעת ברגלי חברתה וכ"ש ראש המטה בראש חברתה שאין יכולין לראות זה פנים של זו מותר אלא דמ"מ העולם נוהגים כסתימת לשון רמ"א דבכ"ע שנוגעים זה בזה אסור אבל בהפרש כל שהוא בין מטה למטה מותר עכ"ד ועיין בחכמת אדם {{ממ|[[חכמת אדם/קטז#ה|כלל קט"ז דין ה']]}} שכתב דאפשר דאם המטות מחוברין בכותל דמותר ע"ש. ולי נראה דהרמ"א לא אמר דבר זה אלא דוקא במטות שלהם שלא היה מוקף נסרים למעלה כמו שמשמע לעיל [[פתחי תשובה/יורה דעה/קצ#כה|סי' ק"צ ס"ק כ"ה]] ולקמן [[פתחי תשובה/יורה דעה/שא#ב|סי' ש"א סק"ב]] ואז כשהיו המטות נוגעות זו בזו היה נראה כמטה אחת ארוכה אבל במטות שלנו העשויים כתיבה מוקף בנסרים למעלה מותר. [ועיין בספר עקרי דינים סי' כ"א אות מ"ו הביא בשם ספר שער המים סי' א' שכתב הגם דמהר"ם אלשקר בסי' י' כ"א התיר לישן תחת הכילה עם אשתו נדה כשלכל אחד יש כסת בפ"ע מ"מ הנכון להחמיר אם לא במחיצת סדין תלויה בין המטות שאינה רואה אותה עוד. וראיה לאיסור בלא זה עי' בתשב"ץ ח"ג סי' מ"ב]:

{{עוגןמ|יב}} '''כל מלאכות.''' בשל"ה דף ק' כתב דזה מצד הדין לפי שראו את העם שלא יסבלו יותר מחמת חסרון שפחות אבל מ"מ המחמיר שומר מצרות נפשו וע"ש עוד

{{עוגןמ|יג}} '''בפניו.''' עיין [[ש"ך/{{כאן}}#|ש"ך]] שכתב דלהביא קערה המיוחדת לבעלה אסורה אבל להביא קערה על השולחן שכל בני בית אוכלים ממנה אין קפידא אע"ג שגם בעלה אוכל מאותה קערה ע"ש וכן כתב בתשו' באר שבע [[שו"ת באר שבע/עא|סי' ע"א]]:

{{עוגןמ|יד}} '''לית לן בה.''' עי' בשאילת יעב"ץ ח"א סי' קכ"ו שכתב דראוי להחמיר כדעת השאילתות ע"ש:

{{עוגןמ|טו}} '''דאם אין לה.''' וכן פסק בתשו' רדב"ז [[שו"ת רדב"ז/ב|ח"א סימן ב']] וכתב אע"ג]] דבכל אביזרא דג"ע אמרינן ימות ואל יעבור מההיא עובדא דהעלה לבו טינא לא דמי דהתם בא החולי מחמת העבירה אבל הכא לא בא החולי מחמת העבירה להכי שרי ואפילו אם היא חולה שאב"ס נמי שרי רק לא ירחץ פנים ידיה ורגליה ואם היא מסוכנת אצל הרחיצה אפשר לו להשליך מים עליה ואם א"א אלא ברחיצה ממש מותר ע"ש ועי' בתשו' בשמים ראש [[בשמים ראש/קיח|סי' קי"ח]] ובתשו' חינוך בית יהודה [[חינוך בית יהודה/סו|סי' ס"ו]]:

{{עוגןמ|טז}} '''אם בעלה רופא.''' עי' ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#כ|סק"כ]] ועי' בית שמואל באה"ע [[בית שמואל/אבן העזר/כ#א|סי' ך' סק"א]] שהשיג עליו ועיין בספר עצי ארזים שם:

{{עוגןמ|יז}} '''למשש לה הדפק.''' עי' בספר מקור חיים ס"ק ס"א שכתב שראה מורים שהורו בנדון כזה להניח בגד על הדפק ואז מותר לבעלה הרופא למשש הדפק על אותו בגד המפסיק ע"ש:

{{עוגןמ|יח}} '''אין רופא אחר.''' עי' בצ"צ מ"ש בזה:

{{עוגןמ|יט}} '''לבהכ"נ להתפלל.''' כתב בספר חמו"ד כ"י נהגו הנשים שלא לילך לבית החיים להתפלל בימי נדתה ונכון הוא ע"כ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}