עריכת הדף "פרקי דרבי אליעזר/ו"

{{ניווט כללי עליון}}
ברביעי חבר שני מאורות הגדולים לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ושוין בגבהם ובתארן ובאורן שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#טז|בראשית א טז]]}} ויעש אלקים את שני המאורות וגו'. נכנס תחרות ביניהם, זה אומר לזה אני גדול ממך וזה אומר לזה אני גדול ממך ולא היה שלום ביניהם. מה עשה הקב"ה, הגדיל את האחד והקטין את האחד שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#טז|שם]]}} את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. ואת הכוכבים, כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות ושמן כל"ש צמח"ן, כוכב, לבנה, שבתי, צדק, מאדים, חמה, נוגה. והם משרתים לשבעה ימי השבוע, יום א' כוכב חמה, יום ב' צדק לבנה, יום ג' נוגה מאדים, יום ד' שבתאי כוכב, יום ה' חמה צדק, יום ו' לבנה נוגה, יום ז' מאדים שבתאי. וכולם משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים, ואלו הן, טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. ואלו שנבראו במעשה בראשית לנהוג את העולם וכן חקיהן וז' שמשין אלו נבראו הסדורין ברקיע השמים. כל המזלות משרתים את ימות חדש החמה וימות חודש החמה ל' יום וי' שעות ומחצה. וכל מזל ומזל משרת את ימות חדש החמה שני ימים ומחצה, שני מזלות לחמשה ימים. השר המתחיל בראש חדש חמה הוא השר המשלים בסוף חדש חמה. הוא הפותח והוא סוגר. מחזור גדול של חמה שמונה ועשרים שנה ושבעה מחזורים הקטנים יש בו מארבע ארבע שנים. חשבון ימות החמה שס"ה ימים ורביע יום. תקופת שנת החמה ארבע מתשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה. ראשי מחזורות של תקופות דב"ז הגא"ו בין מחזור למחזור ה' ימים ו' שעות. תקופות של מחזור הקטן ארבע בכל שנה וכלן מצ"א יום וז' שעות ומחצה יש מהם מצ"ב. שנה הראשונה של מחזור א"כ שנה, השניה ב"ב שנה, השלישית ג"א שנה, הרביעי ד"ד. ארבעה ראשי תקופה לד' ראשי חדשים של ניסן נכנסת תחלת הלילה וחצי הלילה תחלת היום וחצי היום ושאר כל ימות התקופות וה' ניו"ח א"ח טר"ח. תקופה הראשונה של ניסן נכנסת בראש שעות שבתאי, תקופת תמוז נכנסת בחציה של שבתאי, תקופה הראשונה של תשרי נכנסת בראש שעות צדק, תקופת טבת נכנסת בחציו של צדק, ושאר כל התקופות נכנסין בראשן של שעות ובחציון של שעות. מחזור ראשון נכנס בראש שעות שבתאי ושמן שצ"ם חנ"כל. מחזור השני בשעה שלפניו בראש שעות צדק. מחזור השלישי נכנס מראש שעות מאדים. מחזור הרביעי נכנס בראש שעות חמה. מחזור החמישי נכנס בראש שעות נוגה. מחזור הששי נכנס בראש שעות כוכב. מחזור השביעי נכנס ברש שעות לבנה בסוף ז' שעות בסוף ז' מחזורות בסוף ששית וה' ימים של מחזור הגדול של כ"ח שנה חוזר לתחלת ליל ד' בשעת שבתאי בשעה שנברא. ובשלש מאות וששים וששה (ושעה) מעלות החמה עולה ויורדת קפ"ג עולה ברוח מזרח וקפ"ג יורדת ברוח מערב כנגד ימות שנות החמה. ובג' מאות וס"ו חלונות החמה יוצא ונכנס במזרח צ"א יום בקרן דרומית וצ"א יום בקרן צפונית וחלון א' באמצע ושמו נוגה. בתקופת תשרי מתחיל מחלון נוגה והולך וסובב לקרן דרומית חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון שבתאי והולך וסובב וחוזר לאחוריו חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון תעלומה שבו האור יוצא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כח#יא|איוב כח יא]]}} ותעלומה יוצא אור{{הערה|עי' רש"י {{ממ|[[רש"י/איוב/כח#יא|שם]]}} שהביא דברי הפדר"א.}}. בתקופת ניסן מתחיל מחלון תעלומה שבו האור יוצא והולך אל קרן צפונית חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון נעמן. בתקופת תמוז מתחיל מחלון נעמן והולך וסובב וחוזר לאחוריו חלון אחר חלון עד שהוא מגיע חלון חדר שבו רוח סופה יוצא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לז#ט|איוב לז ט]]}} מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה. באלו שבמזרח הוא יוצא כנגדו במערב הוא נכנס. והשכינה לעולם במערב. ונכנס ומשתחוה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבון כל העולמים עשיתי ככל אשר צויתני. וחלון אחד יש באמצע הרקיע ושמו מזרים ואינו יוצא ונכנס בו אלא פעם אחת של מחזור הגדול שבו יוצא ביום שנברא בלילה ובמערב החמה בתקופת תשרי וטבת הולך וסובב לקרן דרומית ולמימי אוקיאנוס בין קצות השמים לבין קצות הארץ שוקעת שהלילה גדול והדרך גדולה עד שהוא מגיע לחלון שבמזרח שהוא רוצה לצאת בו בלילה במערב החמה בתקופת ניסן ותמוז הולך וסובב לקרן צפונית למימי אוקיאנוס שבין קצות השמים לבין קצות הארץ שהלילה קצר והדרך קצרה עד שהוא מגיע לחלונות שבמזרח שהיא רוצה בו לצאת שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/א#ו|קהלת א ו]]}} הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום בתקופת תשרי ובתקופת טבת וסובב אל צפון בתקופת ניסן ותקופת תמוז סובב סובב ו' חדשים בקרן דרומית וששה חדשים בקרן צפונית. ועל סביבותיו שב הרוח, לחלון שבמזרח שב הרוח. החמה שלש אותיות של שם כתובים בלבו והמלאכים מנהיגים אותו. אילו שמנהיגים אותו ביום אין מנהיגים אותו בלילה אילו שמנהיגים אותו בלילה אין מנהיגים אותו ביום. החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כחתן וישיש כגבור שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יט#ו|תהלים יט ו]]}} והוא כחתן יוצא מחופתו. החמה קרנותיו ופניו המביטות למטה לארץ של אש וקרנותיו ופניו המביטות למעלה של ברד ואלולי הברד שהוא מכבה פניו של אש היה העולם נבער באש שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יט#ז|שם פסוק ז]]}} ואין נסתר מחמתו, ובחורף הופך את פניו של מטה למעלה ואילולי האש שהוא מחמם את הברד לא היה העולם יכול לעמוד מפני הקרח שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמז#יז|שם קמז יז]]}} לפני קרתו מי יעמוד, ואלו הן קצות דרכיו של חמה:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}