עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/שבת/כ"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת בי"ט כו'.''' משמרת הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול והמשמרת קולטת את השמרים ואסרו חכמים לתלותה בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול והמסנן שמרים בשבת במשמרת עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד והלכה כחכמים:

== ב ==

'''נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו כו'.''' יצלו כמו יסננו כי הדבר הזך קוראין אותו צלול והוא הפך עכור ומסננין כמו צוללין היין בסודר ובתנאי שלא יטה בידו הבגד בפי הכלי כדי שיהיה שופך במקום משופע כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. והתנאי בכפיפה מצרית שלא תהיה גבוהה מתחתית הכלי טפח אלא פחות מזה כדי שלא יעשה אהל עראי בשבת לפי שהוא אסור כמו שבארנו. וטבע הביצים שטורפין ונותנין אותם בדברים העכורים ויזככו אותם ויבדילו העב מן הדק. ואנומלין הוא יין ודבש ופלפלין. ולגין כד:

ומה שאמר רבי צדוק הכל לפי האורחין אפשר לפרשו בשני פרושים האחד מהם כי הוא חלק על ר' יהודה במאמרו ובמועד בחבית ואמר במועד הכל לפי האורחין ואפשר שיהיה מאמרו הכל לפי האורחים בין בשבת בין בי"ט בין במועד והלכה כת"ק והוא שיעשה מן האנומלין כל מה שירצה:

== ג ==

'''אין שורין את החילתית בפושרין כו'.''' שורין מלה ידועה. חלתית היו משתמשים בו לפי שהיתה ארצם קרה. כרשינין הוא זרע הנקרא בערבי כרסנה ובלשון הקודש כסמת ומאכילין אותן לבקר. ושפין פירוש כמו מקנחין או ממרחין ביד אבל נותן הוא לתוך הכברה והיא מתקנחת שם מאליה. כלכלה סל. כוברין פעולה מן כברה:

מוץ התבן הדק. אבוס מקום שאובסין שם הבהמות אבוס בעליו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א|ישעיה א]]}}:

== ד ==

'''גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין כו'.''' פטם השור שמשמנין אותו תרגום בריאות פטמוטא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מא|בראשית מא]]}}. ורעי כמו ראי ובלשון עברי כמו צפיעי הבקר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ד#טו|יחזקאל ד טו]]}} וחכמים אוסרים לגרוף מלפני הפטם ואפי' היה המספא בקופה או דומה לה אבל אם היה אבוס קרקע והמספא לשם אסור הוא לדברי הכל דילמא אתי לאשויי גומות וכמו כן אוסרין סלוק לצדדיהן אבל לסלק מלפני הבהמה מותר אצלם ובתנאי שיסלק מלפני החמור ויתן לפני השור ולא שיסלק מלפני השור ויתן לפני החמור כי מה שהניח החמור הוא ראוי לאכילת השור ומה שהניח השור אינו ראוי לאכילת החמור כי הוא הפסידו ברירו והלכה כחכמים:

== ה ==

'''הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו כו'.''' נענוע הוא הטלטול. כר הוא שמשימין תחת הרקה ואזן [תחת הראש. <small>יעב"ץ</small>]. סדין הרדיד הקטן הידוע אצלנו ונקרא בערבי אלחר"ם. מכבש נקרא בערבי תכ"ת והם שני לוחות שמשימין ביניהם הבגדים המכובסים מקופלים ואח"כ קושרין הלוחות ומהדקים אותן כדי שיתיישרו הבגדים ויהיה הקפול נאה ואין הלכה כרבי יהודה:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}