עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/עירובין/ח"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית כו'.'''

מה שדמהו באמרו בית האבל ובית המשתה לפי שהם דבר מצוה והם גמילות חסדים כי העיקר אצלנו אין מערבין אלא לדבר מצוה ואמר כל מי שקבל עליו משחשכה אסור הני מילי כשלא הודיעוהו מבעוד יום אבל אם הודיעוהו מבעוד יום אפילו לא קבל עליו אלא משחשכה מותר.

== ב ==

'''כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד כו'.'''

מה שהוצרכנוהו בכאן מזון שתי העודות לכל אחד לפי שענין עירובי תחומין הוא שיתן שביתת באותו המקום ויניח שם מזונו הצריך אליו לשבת. ורבי מאיר אומר כי האדם אוכל בשבת יותר למציאות הלפתן: פסול הגויה הוא כי מי שיאכל אוכלין טמאין יטמא גופו והוא יפסול את התרומה כאשר נבאר במסכת טהרות {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"פ/טהרות/א#ג|פ"א מ"ג]]}}. ואמר כי חצי פרס הנזכר בכאן לענין פסול הגוייה הוא כביצה ומחצה. והלכה כר' יוחנן בן ברוקה:

== ג ==

'''אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כו'.'''

מרפסת מקום גבוה בחצר הבית כמו קרקע גבוה י' טפחים ובו מדרגות עולין בהם לעליות וזה המקום גבוה מוקף בבנין ודרין בו. ונקרא מרפסת לפי שהוא מקום דריסה לאותן העולין לעליות וכשיש מקום בחצר גבוה י' טפחים ויהיה בצד המרפסת או בקרוב ממנו בשיעור הנזכר ויש בשוה עמה ויהיה זה המקום הגבוה חצר לאותו המרפסת יהיה מותר לאותן הדרים למרפסת להשתמש בה ואסור על אנשי החצר לפי שהוא מובדל מן החצר כשלא עשה העירוב כמו שהזכיר. ואמרו פחות מכאן לחצר ענינו שהוא משותף בין החצר והמרפסת ואסור להם לאנשי החצר ולאנשי המרפסת להשתמש בו אלא אם עשו עירוב. וזה הבור מתנאיו שיהיה מלא מדבר שיהיה אסור לטלטלו בשבת עד שיהיה שוה עם קרקע המרפסת ולפיכך יהיה מותר לאנשי המרפסת להשתמש עליו אבל אם הבור ריקן לא ריקן ממש אלא שאינו מלא כל כך כדי שיגיע לשפתו אותו הדבר אסור להשתמש בו לא אנשי החצר ולא אנשי המרפסת עד שיעשה עירוב:

== ד ==

'''הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת כו'.'''

בית שער הוא מבוא החצר והוא מקום שבו נכנסין כל בני החצר לבתיהם. ואכסדרה מקום מוקף מג' רוחותיו. ומרפסת מקום הדריסה לכל כאשר בארנו קודם. ותפיסת יד שימושו הוא שיהיה לו באותו מקום כלים יהיו אסורין לטלטל כיתד של מחרישה ודומיהם או יהיה הדר שם כמו אורח מן האורחים ולא מאנשי הבית ולפיכך אינו אוסר. והלכה כרבי יהודה:

== ה ==

'''המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת כו'.'''

אמרו הרי זה אוסר ענינו אוסר על בני עירו מאחר שהוא שכן מכלל השכנים ולא עירב עמהם אע"פ שאינו מצוי לא נעקרה שכונתו מהכל. ור' שמעון אומר מאחר ששבת בבית שאפשר לו לדור בו ולפיכך אמר בתו כבר נעקרה שכונתו מאותו המקום זה השבת ואינו אוסר עליו. והלכה כר' יוסי והלכה כר"ש:

== ו ==

'''בור שבין שתי חצירות אין ממלאין ממנו בשבת כו'.'''

בור שבין שתי חצרות הוא שיהיה הכותל המפסיק בין שתי החצרות על הבור ויהיה קצת הבור בזה החצר וקצתו בחצר אחרת {{תמונה להוספה}} {{ממ|חוליית הבור והסמוך לו}}. והעיקר כי המחיצה העשויה בזה הבור שגבהה י' טפחים אם נעשית תחת המים צריכה שיראה ממנה על המים טפח עד שיבדיל בין מים למים כנגד החצרות ואם נעשית על פני המים צריך שישקיע ממנה במים טפח להבדיל המים כמו שזכרנו כנגד קרקעיתו ור' יהודה אומר נחשוב הכותל המבדיל בין החצרות כאילו ירד בתחתית הבור ואין הלכה כר' יהודה:

== ז ==

'''אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין כו'.'''

צריך להתחיל בבנין האמה בעת כניסתה {{ממ|בבית}} ובמקום שהיא יוצאה ממנו ובתנאים שאמרנו שיהיה טפח מן המחיצה בתוך המים אם היתה המחיצה על המים או טפח מן המחיצה יוצא מן המים אם היתה מחיצה תחת המים ויש לחלוק בין המים הנכנסין בחצר ובין המים שברה"ר ורצוני לומר בחלוק המים בחלוק מקומן. ואמרו מפני שלא היה בו כשיעור לפי שלא היה בגבהו י' טפחים וברחבו ד' טפחים כי כל מה שתחסר מאלו השיעורין בגובה או ברחב אינן צריכין מחיצה לפי שהיא לא חלקה רשות לעצמה. ואין הלכה כר' יהודה:

== ח ==

'''גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין כו'.'''

גזוזטרא כבר ביארנו צורתה והוא מקום מקורה יוצא מכותל רשות היחיד על רשות הרבים ואולי שיצא מאותה הגזוזטרא על מעיינות המים והנהרות כמו עץ או זיז ונוקבים בו נקב וממלאים מאותו הנקב מן המעיין או הנהר. ואמר בכאן כי אינו מותר למלאות מאותו הנקב למטה עד שיעשה מחיצה מתחת אותו הנקב היורד למטה מחיצה תלויה גבוהה עשרה טפחים כמו כוורת והרבה עושין אותו אצלנו ואז נאמר גוד אחית מחיצתה ונחשוב אותה הכוורת כאילו הגיעה למים {{תמונה להוספה}} {{ממ|וזו היא צורתה}} או עושים מחיצה על המים ונאמר גוד אסיק מחיצתה ונחשב המחיצה כאילו הגיעה אל הנקב שהיא הגזוזטרא אשר שואבים ממנה ודבקה בה ותהיה השאיבה תוך המחיצה {{תמונה להוספה}} {{ממ|וזו היא צורתה}} ואם היתה החצר שתי עליות זו על גב זו ויצאה מכל עלייה כצוצרה וחור זה כנגד החור השני עד שתהיה העליונה כמשלשלת הדלי למלאות יכנס הדלי על החור שבגזוזטרא התחתונה ואז יגיע אל המים וזה יארע הרבה. תדע לך שיש בזה דינים אני אגידם לך אם היו השתי גזוזטראות תוך י' טפחים כל אחת מהם אוסרת על חברתה ואפי' עשו מחיצה ואין מותר למלאות אלא בעירוב יעשו אותו אחר עשיית המחיצות. ואם לא היו שתיהן {{ממ|עד}} תוך עשרה טפחים אבל היה ביניהם יותר מזה השיעור בזה נפל החלוק אם עשתה העליונה מחיצה ולא עשתה התחתונה כצורה {{תמונה להוספה}} העליונה מותרת והתחתונה אסורה. ואמרם בזאת המשנה שתיהן אסורות בתנאי שתהיה התחתונה התנית עם העליונה לעשות מחיצה עמהן ולפיכך אוסרת עליהן עד שיערבו. ואם עשתה התחתונה ולא עשתה העליונה ג"כ כזו הצורה {{תמונה להוספה}} שתיהן אסורות לפי שהעליונה משותפת עם התחתונה בדרך שיש לה מן המים וכצוצרה התחתונה היא אוסרת עליה ועליונה ג"כ אין מותר לה למלאות שלא עשתה מחיצה ולפיכך שתיהן אסורות. ואם עשו מחיצה שתיהן מותרות. וכל מה שאמרנוהו אסורות ר"ל אסורות עד שיערבו:

== ט ==

'''חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין בתוכה כו'.'''

כשיש בחצר פחות מד' אמות על ד' אמות המים שמשתמש האדם כששופך אותם בזה החצר הקטן יוצאין המים לרה"ר ויהיו המים השותתים ברה"ר באין מכחו ולפיכך אסור לשפוך המים באותה חצר עד שיעשה עוקה והיא חפירה יתקבצו שם המים מחזקת סאתים מתחת החור שיהיה באותה החפירה שהמים יוצאין ממנו כי אנחנו אומרים כי תכלית מה שיסתפק האדם ממים ביום אחד הוא סאתים. ואמרם בין מבפנים בין מבחוץ ענינו שהוא שוה בין שיעשה החפירה בתוך הבית או חוץ לבית אלא שזאת החפירה שמתקבצים שם המים חוץ לבית. אמנם אם יעשה החפירה חוץ לחצר צריך שיהפך עליה הבנין עד שתבדל מרה"ר. וקמירה היא עשיית קובה מלמעלה אמרו בשש עגלות צב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ז#ג|במדבר ז ג]]}} קמורות. ר"ל כי עליהם מכסה כדמות קובות והוא מגזרת איש ישראל אל הקובה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כה|שם כה]]}}:

== י ==

'''רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור כו'.'''

ביב אמה או קילון נשפכין שם המים ויוצאין לרה"ר ואמר ר' אליעזר בן יעקב כי כשיהיה הבנין קמור הוא ברה"ר מותר לשפוך לתוכו מים בשבת מן החצר אע"פ שיהיו המים היוצאין מן החצר הולכין ארבע אמות תחת הקמירה הוא מותר לשפוך המים באותו הקילון ע"פ הביב שבחצר לפי שאינו יוצא לרה"ר אלא שהמים כלין תחת אותן ארבע אמות הבנויות מבחוץ. וחכמים אוסרין לשפוך על פי הביב באיזה צד שיהיה לפי שהוא כשופך ברה"ר אבל שופך חוץ לביב והמים שותתין אליו וכבר ביארנו כי אכסדרה הוא מקום מוקף משלש רוחותיו וכשיש בחצר עם האכסדרה ד' אמות על ד' אמות מותר לשפוך המים בחצר ואין צריכין לחפירה שיתקבצו שם המים והלכה כחכמים:

== יא ==

'''וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה כו'.'''

דיוטאות ידוע והן דיורין. ובכאן מדבר שיהיו אלו הדיוטאות זו כנגד זו וביניהם חצר שישפכו שניהם מימיהן לשם כשעשה בעל הדיוטא האחת עוקה והיא חפירה בחצר לצד שלו אין מותר לאנשי חצר האחרת לשפוך מים עם חבירו באותה עוקה עד שיערבו שיש לחוש שמא ישתמשו מן הדיורים לחצר בלי עירוב כשנתיר להם שפיכת המים מבתיהם לאותה חפירה וזו היא כוונת זאת ההלכה:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}