עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/עירובין/ב"

{{הועלה אוטומטית}}

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''עושין פסין לביראות כו'.'''

דיומדין מלה מורכבת מב' מלות דיו עמודין ודיו בלשון יוני שנים ע"כ פי' המלה שנים עמודין. וביראות קבוץ באר והוא באר מים הנובע. וזו היא צורתה {{תמונה להוספה}}

ורבקות קבוץ רבקה והם עדת הבקר מגזרת כעגלי מרבק {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מו#|ירמיה מו]]}}. ואמרו קשורות ולא מותרות להזהיר שיהיו קשורות בודאי ורחב הפרה הבינונית אשר אליה היה הרמז בשיעור אמתים פחות שליש ויהיה רחב מה שבין הפסין לדעת ר"מ עשר אמות ולדעת ר"י שלש עשרה אמה ושליש ואין מחלוקת בין רבי מאיר ובין ר' יהודה כי כשיש בין הפסים עשר אמות או פחות אין צריך ארבעה פשוטין ואם יש בו י"ד אמות או יותר ביניהן היא צריכה פשוטין והמחלוקת ביניהם כשהוא רחב מה שבין פס ופס מעשר אמות עד ארבעה עשר ואמנם אחת נכנסת ואחת יוצאה כי אי אפשר שתהיה רבקה נכנסת ורבקה יוצאה אלא אם יש ביניהם ריוח והוא כמו שרומז לאותן י' אמות שיש בין כל שני פסין שיהיו רווחות ולא מצומצמות. והלכה כרבי יהודה בשני המאמרים:

== ב ==

'''מותר להקריב לבאר כו'.'''

כשהפסין רבים ישמר שלא יהיה ברוחב כל פס ופס ו' טפחים ולא יהיה בין פס ופס יותר מי"ג אמות ושליש. והלכה כרבי יהודה כאשר אמרנו בהלכה שלפני זאת:

== ג ==

'''רבי יהודה אומר עד בית סאתים כו'.'''

רבי יהודה אומר רחוק מצד הבור לפסין שיעור שבעים אמה ושיריים בלבד שהוא שיעור צלע בית סאתים כאשר יתבאר לפנים. וקרפף מקום מוקף בגדר. ודיר מקום יאספו שם הצאן. וסהר ידוע בית הסהר. וחצר מקום שאינו מקורה והטעם בזה כי הגנה והקרפף לא הוקף לדירה וכבר אמרנו כי בית כור הוא כמו שלשים סאה. ואמרם מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין חוזר על פסי ביראות והוא מה שאמרו חכמים לרבי יהודה לא אמרו בית סאתים וכו'. ואין הלכה כרבי יהודה:

== ד ==

'''ר' יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין כו'.'''

'''אחר בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד כו'.'''

אם היתה דרך הרבים מפסקת ר"ל מפסקת בין הפסין. יסלקנה לצדדין ר"ל שיהיה הלוך בני אדם חוץ מן הפסין לא בתוכן. ובאר הוא מעין מים הנובעים. ובור הוא הגבא שיתכנסו שם המים. ואין הלכה כר' יהודה והלכה כר' יהודה בן בבא ובזה תנאים מיוחדים והוא כי מהמשפטי פסי ביראות שקדם זכרונו אינה נחשבת משום מחיצה אלא כשהבאר באר מים חיים ויהיה של רבים ויהיה בא"י כי זאת הקולא שהקלו בו לא עשו אותו אלא משום עולי רגלים והוא אמרם לא התירו פסי ביראות אלא לבהמת עולי רגלים בלבד ועם כל זה אין מותר להשקות בו אלא הבהמות שאינן יכולות לרדת אל הבור אבל האדם אין מותר לו לשאוב בין הפסין וישתה אלא אם עשה מחיצה גבוהה י' טפחים אלא אם יהיה הבור רחב כ"כ שלא יוכל האדם להרחיב רגליו בצדי הבור וירד יהיה מותר לו לשתות בין הפסין:

== ה ==

'''ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים כו'.'''

לפי שקדם המאמר לר' יהודה בן בבא הוסיף ואמר ועוד א"ר יהודה בן בבא. וכבר ביארנו כי חצר המשכן הוא בית סאתים וכבר ידעת כי חצר המשכן שיעורו הוא בית סאתים ה' אלפים אמה כי ארכו ק' אמה ורחבו נ' כל מקום שתהיה מדת השיעור שלו ה' אלפים אמה הוא בית סאתים באיזה צורה שיהיה בין שיהיה עגול או משולש או מרובע או זולתו מן הצורות אבל שטח מרובע שיהיה עומד הזויות יהיה מדתו ה' אלפים אמה לא יודע צלע אותו השטח אלא בקרוב לפי שה' אלפים חשבון בלי גדור וגדרו בקרוב ע' אמה וה' שביעיות אמה והדבר בכאן בזה החשבון כמו שזכרתי לך במה שקדם ביחוס אלכסון עגולה למסבבה כי לא יגיע לעולם לידיעת גדר החשבון שאינו [*צ"ל גדור] {{ממ|גדול}} אלא בקרוב ואין זה לחסרון דעתנו אלא מפני טבע זה החשבון ולפיכך אמרו שבעים ושירים כי כשתשים אלו השירים חמש שביעיות כאשר זכרתי לך ותנכה שבעים וחמש שביעיות יהיה החשבון ה' אלפים וחצי אחד בקרוב ואם תשים השירים שני שלישים כמו שנוטה דעת הירושלמי תהיה מדת אותו השטח ארבעת אלפים תתקצ"ג ושבע תשיעיות וזה המחלוקת שיש בין מאמר רבי יהודה בן בבא שאמר שבעים ושירים ובין מה שאמר ר' עקיבא שאמר ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים מחובר אל המחלוקת שיהיה ביניהם בשומירה ובית דירה כי ר' יהודה בן בבא ידקדק החשבון מאד עד שתהיה מדת המרובע בית סאתים שלימים וישים השירים חמשה שביעיות כאשר זכרנו או מה שהוא יותר דק ממנו. ור"ע יקרב החשבון יותר וישים השירים שני שלישים או קרוב מזה עד שתהיה מדת המרובע קרוב מבית סאתים וכן נראה מדבריהם במקום אחר. ומאמר רבי יהודה אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה רוצה בו אחד מהם או בור או שיח או מערה. ונתבאר בתוספתא כי ר"א סובר אם היה ארכה יותר על שנים ברחבה אין מטלטלין בתוכה ומחלוקתם במה שאומר לך והוא כי רבי יוסי אומר כי המקום שהוא בית סאתים שמדתו ה' אלפים אמה כמו שביארנו אפי' יהיה ארכו כשנים ברחבו עד שיהיה ארכו ק' אמה ורחבו נ' אמה כמו חצר המשכן מטלטלין בתוכו ושיהיה בזה האלכסון קרוב לקי"ב והוא יותר מכפל הרחב. ור"א סובר כי לא יוסיף האורך על הרחב אלא כשיעור שיהיה האלכסון כפל הרחב ויהיה אורך השטח שלש ותשעים ושליש תשיעית [ו]הרחב חמשים ושלש ושליש{{הערה|הגר"א נטה קו על המלות האלה ונ"ב: "וג' רביעי אמה" ולפי"ז האלכסון הוא כפל הרוחב בקרוב וחשבון המרובע הוא יותר מן ה' אלפים בעשרים חלקי כזיי"ם (20/27) [וראו משנת רב ורש"ש]:}} אמה והאלכסון מאה ושבעה וחצי. ואלו החשבונות כולם בקירוב ומה שזכרתי לך לדמיון וא"א להוציאם בדיוק לפי שהם כולם חשבונות בלתי גדורים ולא יהיה לדעת ר"א לעולם באורך בית סאתים יותר משלש ותשעים ושליש תשיעית אמה ולדעת ר' יוסי יהיה ארכו מאה אמה וזו היא צורת מה שזכרנו לדעת רבי אליעזר {{תמונה להוספה}} ויהיה שיעור מאמר ר"א כך היא אורך האלכסון יותר על שנים ברחבה אפי' אמה אין מטלטלין בתוכה וכל מה שזכרנו מן הגדירה והוצאת האלכסון והשבור הוא קרוב מאד בעיני היודע בחכמת החשבונות והתשבורת וקשה מאד ויהיה בו כסומא מי שלא למד בזה הענין והלכה כר"ע באמרו אפי' אין בה אחת מכל אלו ולא באמרו שהם שבעים ושירים על שבעים ושירים. והלכה כרבי יוסי באמרו אפי' ארכה כשנים ברחבה כמו שביארנו. וממה שאתה חייב לדעת כי כל מקום שעשו לו גדר הכוונה היתה לדור בו והוא מה שקורין אותו קרפף שהוקף לדירה אפי' יש במדתו אלף מיל מותר לטלטל בכולו ומה שדברו לא דברו אלא בגנה וקרפף שלא הוקף לדירה:

== ו ==

'''אמר ר' אלעאי שמעתי מרבי אלעזר ואפי' היא בבית בור כו'.'''

כבר אמרנו פעמים כי בית כור הוא שלשים בית סאה. ואמרו אבל להן מותר כשבטל רשותו להם סתם. וחכמים סוברין כי אפי' בטל רשותו להם סתם אסור להם להשתמש בביתו אלא אם כן פירש להם שבטל להם רשות ביתו ר"ל רשותו בחצר והוא החצר שלפני הדיורים שאינה מקורה ועוד יתבאר זה במקומו בזאת המסכתא. ועוד שמע כי אדם יוצא ידי חובתו בפסח בעקרבלין כשאכלן משום מרור והוא מכלל הירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בליל פסח המנויות בפרק שני ממסכת פסחים. ועקרבלין בלשון ערבי אל עקרבו"ץ והוא מפורסם אצלנו והם עלין בצורת העקרב ושאל רבי אלעאי לכל תלמידי רבי אליעזר אם שמע אחד מהם מרבי אליעזר אחת מאלו השלשה הלכות ששמע הוא ולא מצא מי ששמע אותן אלא הוא לבדו. ואין אחת מהן הלכה אלא כולן דחויות:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}