עריכת הדף "ערך/שביעית"

{{ניווט כללי עליון}}
== מקור ==
בכמה פרשיות בתורה נצטוו ישראל על מצוות השביעית:

'''1. פרשת משפטים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#י|שמות כג י-יא]]}}''': "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה. והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, כן תעשה לכרמך לזיתך".

'''2. פרשת בהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#א|ויקרא כה א-ז]]}}''': "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, שנת שבתון יהיה לארץ. והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול".

== טעם למצוות השביעית ==
אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לט/א|סנהדרין לט.]]{{הערה|זה לשון הגמרא שם, "אמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו, אלהיכם גחכן הוא, דקאמר ליה ליחזקאל [[תנ"ך/יחזקאל/ד#ד|שכב על צדך השמאלי]] וכתיב [[תנ"ך/יחזקאל/ד#ו|ושכבת על צדך הימני]]. אתא ההוא תלמידא, אמר ליה מאי טעמא דשביעתא. אמר להו השתא אמינא לכו מילתא דשויא לתרוייהו, אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא, והן לא עשו כן אלא חטאו, וגלו, מנהגו של עולם מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם אכזרי הוא הורג את כולן, אם רחמן הוא הורג חצים, אם רחמן מלא רחמים הוא מייסר הגדולים שבהן ביסורין, אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עונותיהם של ישראל".}}}}

=== הרחבה וטעמים נוספים ===
;'''הרמב"ם במורה נבוכים'''
טעם שביתת הארץ כדי שתוסיף תת כחה לזורע{{הערה|הביאו הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}}.}}. הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|ויקרא כה ב]]}} הקשה על טעם זה: '''א.''' למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה עונשם שלא תוסיף תת כחה. '''ב.''' אין זה שבת לה' כי אם לצורך הארץ. '''ג.''' מהו שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, והרי ישבו עליה הגוים שלעולם בה יעבודו.

;'''העקידה'''
שתכלית המצוה לזכר חידוש העולם ולזכור ימי עולם{{הערה|ועי' אבן עזרא ורמב"ן על '''ושבתה הארץ שבת לה'.'''}} וסופו ימות חלדו. וכ"כ מהרי"א{{הערה|הביא הדברים הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}}.}}. הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} מקשה על פירוש זה שהוא דומה ליהודה ועוד לקרא, שאם שבת שישנה בכל שבוע זכר לחידוש העולם לא הועילה מה תועיל השמיטה הבאה לעתים רחוקים{{הערה|ויש בפרשת משפטים במכילתא "מה תלמוד לומר שבת בענין שביעית {{ממ|ראה שמות כג [[תנ"ך/שמות/כג#י|פסוק י]]-[[תנ"ך/שמות/כג#יב|יב]]}} ללמדך שלא תתעקר שבת בראשית ממקומה". ועי' עוד הוריות ד' ב' דבעי ר' זירא מה הדין אם טעו סנהדרין והורו שאין צריך לשמור שבת בשנת השביעית (אם נחשב כביטול מקצת, או עקירה לגמרי), עיי"ש במאי טעו.}}.

;'''הכלי יקר'''
הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/ויקרא/כה#ב|שם]]}} כתב שטעם מצוה זו להשריש בישראל את מדת האמונה והבטחון שלא יתעסקו בעבודת האדמה ויסמכו על המנהג הטבעי ויחשבו שהם אדוני הארץ.

== המלאכות האסורות בשביעית ==
בגמרא במועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ג/א|ג.]]}} נחלקו אמוראים האם כל המלאכות ותולדותיהן אסורות בשביעית מדאורייתא{{הערה|ונלמד הדבר בכלל ופרט וכלל. לדעת רש"י ותוספות שם הכללים הראשון והאחרון הם 'שבת שבתון' ו'שנת שבתון'. ולדעת הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/כלאים/ח/א|כלאים פ"ח ה"א]]}} הביאו הר"ש {{ממ|[[ר"ש/שביעית/א#ד|שביעית פ"א מ"ד]]}} הכלל הוא 'ושבתה הארץ'.}}, או שרק המלאכות המוזכרות בפסוק, זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, הן האסורות בשביעית ושאר המלאכות אסורות מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא{{הערה|ולומדים זאת מייתור הזמירה הכלולה בזריעה, והבצירה הכלולה בקצירה, ללמדנו שרק אלו המלאכות אסורות מדאורייתא. או שאין לומדים כלל ופרט וכלל כשכלל בעשה והפרט בלא תעשה.}}.
 
=== חרישה ===
בגמרא {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג.]]}} איתא: "החורש בשביעית, רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה". ונחלקו בכל תולדות המלאכות בשביעית שאינן מארבע המלאכות המפורשות בתורה האם אסורות מדאורייתא{{הערה|כנ"ל פרק "המלאכות האסורות בשביעית".}}.

נחלקו הפוסקים אם חרישה בשביעית אסורה מדאורייתא או מדרבנן:

;הסוברים שאסורה באיסור עשה דאורייתא:
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קיב|מצוה קיב]]}} כתב שחרישה אסורה מדאורייתא אך יש בה עשה בלבד ולא לא תעשה. וכ"כ המאירי {{ממ|[[מאירי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג. ד"ה אע"פ]]}} שהחורש עובר על "בחריש ובקציר תשבות". וכן בפאת השולחן כתב בדעת הרמב"ם{{הערה|ראה להלן הרחבה בדעתו.}} שפירש בדעת הירושלמי שלרבי ישמעאל בחריש ובקציר תשבות מתיר קצירת העומר בשביעית, וכ"פ ריבמ"צ, ולפי זה כתב בביאור ההלכה {{ממ|[[ביאור ההלכה/שמיטה ויובל/א#שנא'|שמו"י פ"א ד"ה שנא']]}} שחרישה תהיה אסורה מדאורייתא מעשה דבחריש ובקציר תשבות. 

;הסוברים שאסורה הלכה למשה מסיני:
הראב"ד {{ממ|[[ראב"ד/עבודה זרה/נ/א|עבודה זרה נ.]], מובא גם במלאכת שלמה [[מלאכת שלמה/שביעית/ב#ד|שביעית פ"ב מ"ד]] וברש"ס [[ר"ש סירילאו/שביעית/כא/א|כא.]]}} כתב שחרישה אסור בהלכה למשה מסיני וק"ו מתוספת שביעית האסורה להלכה בהלל"מ. וכ"כ [[מהר"י קורקוס/שמיטה ויובל/א|מהר"י קורקוס]], ר"ש {{ממ|[[ר"ש/שביעית/א#א|שביעית פ"א מ"א]] ו[[ר"ש/שביעית/ב#ב|פ"ב מ"ב]]}}, ריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/עבודה זרה/נ/ב|ע"ז נ:]]}}, שער המלך {{ממ|[[שער המלך/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}} בשם הריטב"א {{ממ|מועד קטן}}{{הערה|אך יעויין להלן מש"כ בשם הרמב"ן.}}. ר"ש בן היתום בתוספות מו"ק {{ממ|[[תוסופות/מועד קטן/יג/א|יג. ד"ה נטייבה]]}}.

;הסוברים שאסורה מדרבנן
בדרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה - ציון ההלכה/שמיטה ויובל/א#י|ציון ההלכה פ"א סק"י]]}} כתב שמדברי התוספות במועד קטן {{ממ|[[תוספות/מועד קטן/יג/א|יג. ד"ה נטייבה]]}} משמע שלדעתם חרישה בשביעית אסורה רק מדרבנן, ובדרך אמונה הניח בצ"ע.

;דעת הרמב"ן
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קיב|מצוה קיב]]}} בדעת הרמב"ן כתב {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו|מצוה שכו]]}} בשם השער המלך {{ממ|[[שער המלך/שמיטה ויובל/א#|שמיטה ויובל פ"א ה"א]]}} שאין בחרישה איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן, וכתב שאין הרמב"ן תחת ידו. ובפירושו לתורה {{ממ|[[רמב"ן/שמות/כג#יא|שמות כג יא]]}} מבואר שדעתו שחרישה אסורה מדאורייתא.

;דעת הרמב"ם
בדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים. מים חיים {{ממ|[[מים חיים/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}}, רבי עקיבא איגר {{ממ|[[תוספות רבי עקיבא איגר/שביעית/ב#ב|תוספות למשניות שביעית פ"ב מ"ב]]}} ונודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/לא|מהדו"ת או"ח סימן לא]]}} כתבו שחרישה אסורה לדעתו מדאורייתא, וכ"כ בדרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה/שמיטה ויובל/א#ו|שמו"י פ"א סק"ו]]}}.

ובפאת השולחן כתב בדעת הרמב"ם שהאיסור הוא מדאורייתא וילפינן לה מעשה דבחריש ובקציר תשבות{{הערה|הו"ד לעיל.}}

בשו"ת רדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א'תקס|סימן א'תקס]]}}, תוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/שביעית/ב#ב|שביעית שם]]}} וקרית ספר {{ממ|[[קרית ספר/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}}, נקטו בדעתו שחרישה אינה אסורה אלא מדרבנן.

במרכבת המשנה {{ממ|[[מרכבת המשנה/שמיטה ויובל/א#א|שמו"י פ"א ה"א]]}} כתב לחלק בדעת הרמב"ם בין חורש כדי לזרוע בשביעית שעובר בעשה, לחורש ע"מ לזרוע במוצאי שביעית שהוא מדרבנן.

==== לעיון נוסף ====
בעניין חרישה בשביעית עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/ד|מועד קטן ד]]}}.

==== מחמר אחרי בהמה חורשת ====
אם הכין מחרשה כבידה שהיתד תקוע באדמה ולא יצא ממנה והוא מחמר אחרי הבהמה ומחזיקה שלא תטה ותלך לפי תלמי השדה, חייב משום חורש. דרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה/שמיטה ויובל/א#יא|פ"א סקי"א]]}} בשם חזו"א {{ממ|או"ח סימן כז סק"א}}.

=== מחפה ===
בתוספות בפסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/מז/ב#ושביעית|מז: ד"ה ושביעית]]}} שמחפה אינו תולדה ולכן חייב בשביעית כזורע ממש. וכן משמע בתוספות הרא"ש {{ממ|[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ג/א#איתמר|מו"ק ג. ד"ה איתמר]]}} שמחפה זרעים בשעת חרישה הרי הוא זורע ממש. ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים, המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכו#א|מצוה שכו אות א]]}} דקדק ממה שלא הביא דין מחפה שסבירא ליה שאינו חייב עליו בשביעית. והשער המלך {{ממ|[[שער המלך/רוצח/י#ט|פ"י מרוצח ה"ט]]}} כתב בדעת הרמב"ם שמחפה הרי הוא זורע ממש. וכ"כ החזון איש {{ממ|שביעית סימן יח סק"ב, הו"ד בדרך אמונה [[דרך אמונה/שמיטה ויובל/א#יא|שמו"י פ"א סקי"א]]}}. וכן פסק המאירי {{ממ|[[מאירי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג.]]}}.

=== נטיעה ===
נחלקו הראשונים אם נטיעה אסורה מדאורייתא או מדרבנן. דעת ר"ת {{ממ|הביאו הר"ש [[ר"ש/שביעית/ב#ו|פ"ב מ"ו]]}} שהוא מדרבנן{{הערה|ואף שהר"ש {{ממ|[[ר"ש/שביעית/א#א|פ"א מ"א]]}} הביא בשם ר"ת {{ממ|וכ"ה בתוספות ר"ה [[תוספות/ראש השנה/ט/ב#ומותר|ט: ד"ה מותר]]}} שלא החמירו בנטיעה כמו בחרישה משום דאין תוספת שביעית דאורייתא אלא בחרישה דכתיב בה בחריש ובקציר תשבות. ומשמע שהאיסור בשביעית דאורייתא אף בנטיעה. כבר כתב בדרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה - ביאור ההלכה/שמיטה ויובל/א#או|ביאוהה"ל שמו"י פ"א ד"ה או נטיעה]]}} שע"כ צ"ל שכוונתו לבאר מדוע אע"ג שאין לוקין עליו בשביעית מ"מ יהיה אסר בתוספת שביעית כמו חרישה שאין לוקין עליה בשביעית ואסורה, וע"ז אמר שבפסוק לא מוזכר אלא חרישה, אך נטיעה אף בשביעית אינה אסורה מדאורייתא. עי"ש שהוכיח כן גם מדברי הר"ש שם.}}, וכ"כ מהר"י קורקוס {{ממ|[[מהר"י קורקוס/שמיטה ויובל/א|פ"א]]}} בדעת הרמב"ם. אמנם דעת הר"ש שם שהוא מדאורייתא וכ"כ החזון איש {{ממ|שביעית סימן יז סק"כ}} אף בדעת הרמב"ם, וכ"ד ר"ש סירילאו {{ממ|[[ר"ש סירילאו/שביעית/כב/ב|כב:]]}}.

== מבריך ומרכיב ==
בדרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה/שמיטה ויובל/א#כז|פ"א סקכ"ז]]}} כתב בדעת הרמב"ם שמבריך ומרכיב אינו אסור אלא מדרבנן, וכתב שדעת החזו"א במכתב שמבריך ומרכיב אסור מדאורייתא. 

=== עבודה באמצעים מכניים ===
חרישה או זריעה אוטומטית שאדם לוחץ ובלחיצתו גורם להנעת גלגל, חייב משום חורש וזורע, ואם מסיר את ידו מהמכונה - בכח ראשון חייב ובכח שני יש להסתפק{{הערה|דרך אמונה {{ממ|[[דרך אמונה/שמיטה ויובל/א#יא|פ"א סקי"א]]}} בשם חזו"א {{ממ|שביעית סימן כה סקל"ח ואו"ח סימן לו סק"א]]}}.}} ואם מכוון את המחרשה שתלך לפי תלמי השדה בלאו הכי חייב{{הערה|שם בשם חזו"א {{ממ|שם סימן כז סק"א}}.}}.

== שביעית בזמן הזה ==
לדעת רוב הפוסקים חיוב שביעית בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, שאינה נוהגת אלא בזמן שה[[ערך/יובל|יובל]] נוהג. כך מבואר בירושלמי בגיטין {{ממ|הו"ד ברש"י [[רש"י/גיטין/לו/א|גיטיון לו.]] ובתוספות [[תוספות/גיטין/לו/א|שם]]}}. וכ"פ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/י#ט|פ"י משמיטה ויובל ה"ט]]}} [לדעת הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שלא|יו"ד ריש סימן שלא]]}} ובכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/שמיטה/ט#ב|פ"ט משמיטה ויובל ה"ב]]}}], טור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שלא|יו"ד סימן שלא]]}} וספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/פד|מצוה פד]]}}.

== נשים בשמיטה ==
=== חרישה ===
==== בנשים ====
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/שכז|מצוה שכז]]}} הסתפק אם נשים אסורות בחרישה בשביעית. ושורש הספק שהרי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, והטעם שחייבות בשביעית הוא כיון שיש בה עשה ולא תעשה וכשם שחייבות בלא תעשה חייבות אף בעשה{{הערה|כדרך שאומרים לענין יום טוב שנשים מוזהרות על העשה שבו כשם שמוזהרות על הלאו.}}, ואם כן חרישה שאין בה לאו אלא עשה בלבד אם כן יש להם להיפטר. אך מאידך כיון שיש עשה כללי לכל מלאכות השביעית "ושבתה הארץ שבת להשם" ועשה זה כולל את כל המלאכות, וכיון שמוזהרת על עשה זה לענין זריעה שיש בה גם לאו ממילא אין עשה לחצאין ומוזהרת על כל עשה זה גם לענין חרישה. וכתב שלא מצינו שיהיו נשים מותרות לחרוש בשביעית.

עוד הוסיף טעם אחר שיהיו חייבות כיון שאין מקום לפוטרם משום מצוה עשה שהזמן גרמא באופן שהמצוה אינה על גוף האדם אלא על דבר חיצוני לו, כדרך שכתב הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/כט/א|קידושין כט.]]}} לענין שביתת בהמתו בשבת וה"ה לענין שביתת הקרקע.

== איסור עבודת הארץ ==

== ספיחין ==

== בחוץ לארץ ==
שמיטה אינה נוהגת אלא בארץ ישראל. קידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לו/ב|לו:]]}}, רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שמיטה ויובל/ד#כה|פ"ד משמיטה ויובל הכ"ה]]}}, טור {{ממ|[[טור/יורה דעה/שלא|יו"ד סימן שלא]]}} וספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/פד|מצוה פד]]}}.

=== בעמון ומואב ===
בדין עמון ומואב - עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/טז|יבמות טז]]}}.

== אמירה לנכרי ==
החזון איש {{ממ|[[חזון איש/שביעית/יב/ו|שביעית יב ו]], נדפס בהוספות שביעית [סוף פרה] סק"ח}} כתב שאין שייך היתר אמירה לנכרי (אפילו מדאורייתא בלבד) בשביעית, דשאני שביתת שבת שהאיסור על הגברא בלחוד, ורק הוא הצריך לשבות. משא"כ בשביעית שרצון התורה בשביתת הארץ.

וזה לשונו שם: אין נפקותא אם עושה בעצמו או עושה ע"י שליח שא"צ כאן דין שליחות, למה הדבר דומה לאדם שתוחבין לו איסור לגרונו לרצונו או שמלבישין לו כלאים לרצונו, וה"נ כששלוחיו קוצרין לו כל שדהו ורצונו להחזיק לעצמו הכל הרי עבר בלאו דל"ת כדרך הקוצרין, והלכך אין נפקותא אם עושה ע"י ישראל או עושה ע"י נכרי ואפי' ע"י קוף ואינו ענין לאמירה לנכרי בעלמא. עד כאן לשונו ז"ל עיי"ש.{{הערה|ועי' מנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/קיב|קיב]]}} שאם עושה עבודת הארץ כגון שחורש שדהו או זורע או קוצר ע"י עכו"ם, נהי דאינו עובר על ל"ת כי הכל כתוב לנוכח שדך לא תזרע, אך בעשה עובר בכל עבודת קרקע דכתיב שבת שבתון יהי' לארץ, ושבתה הארץ, מבואר גזירת הכתוב דהארץ תשבות, וכמו שמצווים על שביתת בהמה בשבת, כן מוזהרים על שביתת הארץ בשמיטה, והמשכיר לעכו"ם עובר משום שביתת שדהו.}}

== מניעה מנכרי לעבוד בשדותיו ==
בהעמק דבר {{ממ|[[העמק דבר/ויקרא/כה#ה|ויקרא כה כד]]}} חידש שאפילו אם נמכרה קרקע לעובד כוכבים מצוה לגאולה כדי שלא תהא נעבדת בשביעית{{הערה|לאור זאת שאל הגר"י זילברשטיין שליט"א את גיסו הגר"ח קניבסקי זצ"ל אם יש לשכור שומרים למנוע מישמעאלים לעבד קרקע של ישראל בשביעית. והשיבו שסכום קטן צריך להוציא ע"ז להראות שהדבר כואב לנו, אך מעבר לכך אין חיוב. {{ממ|עלון שיח אמונה, גליון 1, שיח יצחק}}}}.

== מלאכה שאינה צריכה לגופה ==
לא שייך בשביעית ענין זה (כי אין האיסור משום מלאכת מחשבת כמו בשבת), ולכן ודאי לכו"ע אסורה בשביעית ככל מלאכות הקרקע האסורות{{הערה|מצפה איתן ריש מסכת מועד קטן, ועייין תוספות גיטין מ"ד ב' ד"ה שנתקווצה.}}. וראה עוד {{עע|מלאכה שאינה צריכה לגופה}}{{הערה|שם מתבארים טעמים נוספים לפטור משאצל"ג, ולפי"ז יש לדון בדברים הנ"ל.}}. ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/יג|מועד קטן יג]]}}.

== מלאכת מחשבת בשביעית ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/יג|מועד קטן יג]]}}.

== מלאכות על ידי פעולות סגוליות ==
אם פעולות סגוליות חשובות מלאכה בשביעית - עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/תענית/יט|תענית יט]]}}.

== בביאור שביעית אוסרת במינה בכל שהוא ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נדרים/נח|נדרים נח]]}}.

== שמיטת כספים ==
{{ערך מורחב|ערך=שמיטת כספים}}
שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן [רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ג].

== ערכים קשורים ==
{{עע|תוספת שביעית}}. {{עע|שמיטה ויובל}}. {{עע|פירות שביעית}}. {{עע|היתר מכירה}}.{{עע|ספיחין (גזירה)}}. {{עע|ביעור פירות שביעית}}. {{עע|אין שביעית משמטת אלא בסופה}}.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}