עריכת הדף "ערך/ענני כבוד"

{{ניווט כללי עליון}}
== רוח צפונית ==
לא נשבה רוח צפונית כדי לא לפזר את ענני הכבוד. {{ממ|[[בבלי/יבמות/עב/א|יבמות עב.]]}}.

היעב"ץ העיר מדוע תפזר הרוח את ענני הכבוד יותר משתפזר את אש המערכה. וביאר ע"פ המבואר ביומא שאש המערכה זזה אך לא התפזרה, ואף תזוזה זו יש בה חסרון כבוד לגבי ענני כבוד.

והריטב"א הקשה כן דהו"מ לעשות נס שלא יבדרו העננים מהרוח, ויישב שכיון שע"פ דין יכולים היו למול בכה"ג לא הוזקק לעשות להם נס, ועוד שהיו נזופים.

== סילוק העננים ==
;אחר מיתת אהרן
ראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ג/א|ג.]]}} ; תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/ט/א|ט.]]}}

;חזרתם בזכות משה 
כן מבואר בתענית שם. והקשה המהרש"א דאם חזרו בזכותו כיצד נסתלקו, ויישב שלא נסתלקו אלא כדי להגיד שבחו של אהרן שבאו בשבילו. ובאהבת איתן הקשה על זה מפני מה מתחילה באו בזכות אהרן ולא בזכות משה. ולכן ביאר שאכן אחר שנסתלק אהרן אף ששבו בזכות משה לא חזרו לגמרי כמות שהיו.

;אחר חטא העגל
בתרגום שיר השירים {{ממ|[[תרגום/שיר השירים/ב#יז|ב יז]]}} איתא: עבדו בני ישראל ית עגלא דדהבא, ואסתלקו ענני יקרא די מטללין עליהון ואשתארו מפרסמן וכו' [- עשו בני ישראל את עגל הזהב, והסתלקו ענני הכבוד שהיו מסוככים עליהם, ונשאר גלויים]. וכ"כ הגר"א בפירושו לשיר השירים {{ממ|[[ביאור הגר"א/שיר השירים/א#ד|א ד]]}} שהטעם שחג הסוכות נחגג זכר לענני כבוד בט"ו בתשרי, לפי שעיקר מצות סוכה כנגד חזרת הענני כבוד שנסתלקו בחטא העגל, וחזרו בט"ו בתשרי.

מאידך, במדרש {{ממ|[[במדבר רבה/כ/יט|במדב"ר כ יט]]}} על הפסוק 'מה אקב לא קבה אל', אמרו: בשעה שהיו ראויין להתקלל לא נתקללו וכו', בנוהג שבעולם לגיון שמרד במלך חייב מיתה, ואלו כפרו בו ומרדו, ואמרו 'אלה אלהיך ישראל' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#ד|שמות לב ד]]}} לא היה צריך לכלותן?! אלא אפילו באותה שעה לא זז מחיבתן. לוה להן ענני כבוד ולא פסוק מהן המן והבאר, ע"כ. ומייתי לה מקרא בנחמיה {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ט#יח|ט יח-כ]]}} "אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבים לא עשיתם כלה במדבר, עמוד הענן לא סר מלעיהם יומם ומנך לא מנעת מפיהם ומים מסלע הוצאת להם".

{{ניווט כללי תחתון}}