עריכת הדף "ערך/מלאך"

{{ניווט כללי עליון}}
== קנאה ==
בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/פט/א|פט.]]}} מבואר שכשטענו מלאכי השרת לפני ה' שלא יתן התורה לעם ישראל, אמר ה' למשה להשיב להם דבר ואמר להם משה כלום קנאה יש ביניכם וכו'. מבואר שאין קנאה שייכת אצל מלאכים.

אמנם בכמה מקומות בחז"ל מצאנו לשון קנאה על מלאכים:
* באבות דרבי נתן {{ממ|[[אבות דרבי נתן/יב#ו|יב ו]]}} איתא: אף הקב"ה עושה שלום במרומיו, ואיזה שלום עשה הקב"ה במרום, שלא קרא עשרה גבריאל עשרה מיכאל עשרה אוריאל עשרה רפאל כדרך שבני אדם קורין עשרה ראובן עשרה שמעון וכו', שאלמלי עשה הקב"ה כדרך שבני אדם עושים כיון שקרא לאחד מהם באין כולם לפניו ומתקנאין זה בזה, אלא קרא גבריאל אחד מיכאל אחד כיון שקרא לאחד מהם בא לפניו ומשגרו לכל מקום שירצה וכו'.
* ברש"י {{ממ|[[רש"י/בראשית/א#כו|בראשית א כו]]}} הביא דברי חז"ל: נעשה אדם, ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהם{{הערה|כן העיר רע"א בגליון הש"ס {{ממ|[[גליון הש"ס לרע"א/שבת/פט/א|שבת שם]]}}.}}.
* בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/צא/ב|צא:]]}}: עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה בעו לסכוניה, ופרש"י {{ממ|[[רש"י/חולין/צא/ב#בעי|ד"ה בעי]]}} מחמת קנאה{{הערה|אך עיין [[רבינו גרשום/חולין/צא/ב|רבינו גרשום שם]] ולפירושו לא קשה. שולי הגליון לפני מנחם שבת פט.}}.
* בתוספות בברכות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ג/א|ג. ד"ה]]}} הביאו מי שאומר שקדיש נתקן בלשון תרגום כדי שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בנו{{הערה|ואף שהתוספות נחלקו עליו שם, הוא מטעם אחר.}}.

גם מצד הסברא אין קנאה שייכת אלא במי שהוא בעל שכל ולא במלאכים{{הערה|גור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/א#כו|בראשית א כו]]}}.}}

המזרחי{{הערה|כן הביא בדברי דוד {{ממ|[[דברי דוד/בראשית/א#כו|בראשית א כו]]}} בשמו.}}יישב הסתירה שאכן יש כיתות מלאכים שאין בהם קנאה ויש שיש בהם קנאה.

בשפתי חכמים {{ממ|[[שפתי חכמים/בראשית/א#כו|בראשית א כו]]}} בפירוש דברי דוד על התורה לבעל הט"ז {{ממ|[[דברי דוד/בראשית/א#כו|שם]]}} יישבו הסתירה שאכן אין קנאה בין המלאכים ואפילו אם יש באחד מעלה על חברו אין חברו מקנא בו, אך היינו רק במינם ואילו אם רואים מין אחר כמין האדם שהוא קרוץ מחומר ויש בו מעלה כמותם, יש בהם קנאה{{הערה|אך יישוב זה לא יועיל ליישב את דברי האבות דרבי נתן לעיל שמבואר בדבריו שיש קנאה בין מלאך לרעהו.}}, ולכן דקדקה הגמרא לומר "כלום קנאה יש '''ביניכם'''"{{הערה|וכ"כ בשולי הגליון לפני מנחם.}}.

הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/א#כו|שם]]}} מיישב שבודאי אין קנאה הבאה מחמת יצר הרע שייכת אצל המלאכים. וכוונת חז"ל באומרם 'קנאה' היינו שימצא באחר מעלה שראויה להימצא בו, ומאחר שהמלאכים ראויים יותר לחשיבות והתחתונים אינם ראוים לחשיבות זו, לפיכך כשיהיה האדם בצלם אלוקים ולא המלאכים יש כאן מציאות של קנאה, לפי שצלם אלוקים ראוי לעליונים מצד מעלתם ולא לתחתונים.

עוד ביאר שקנאה הוא מצב שבו שני דברים הראויים להיות שווים, אינם שווים. ועליונים ותחתונים יש להם להיות שווים{{הערה|כפי שראינו שפעמים הקדים הכתוב שמים לארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#א|בראשית א א]]}} ופעמים ארץ לשמים
{{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#ז|שם ב ז]]}} ללמדך ששקולים הם.}} ואם אינם שווים הרי יש כאן קנאה. וכעי"ז מבואר שנברא האדם מהעליונים והתחתונים כדי שלא יהיה קנאה במעשה בראשית{{הערה|ראה רש"י {{ממ|[[רש"י/בראשית/ב#ז|בראשית ב ז]]}}.}}. ועי"ש מה שביאר עוד שקנאה זו היא סוד מסתרי התורה, שצריך כל העולם להיות מקושר שיהיו העליונים קשורים בתחתונים, עי"ש.

;מראי מקומות בנדון זה
* רבינו בחיי {{ממ|הקדמה לפרשת שמות ; [[רבינו בחיי/שמות/ו#ג|שמות ו ג]]}}.
* שיורי טהרה {{ממ|[[שירוי טהרה/מ/עג|מערכת המ' אות עג]]}}.

== יצר הרע ומדות רעות ==
במדרש {{ממ|[[בראשית רבה/מח/יא|ב"ר פרשה מח אות יא]] הובא ברש"י שם [[רש"י/בראשית/יח#ה|יח ה]]}} על הפסוק וסעדו לבכם וגו', אמרו א"ר אחא 'לבבכם' אין כתיב כאן אלא 'לבכם', מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים.

ובביאור התפילה לרבי אברהם בן הגר"א (נדפס בסוף ספר אבן שלמה) כתב {{ממ|ברכות ק"ש ד"ה כולם אהובים}} שאין שנאה ותחרות ביניהם, כי יודעים שאין נוגע במוכן לחבירו במלא נימא{{הערה|ראה מסילת ישרים {{ממ|[[מסילת ישרים/יא|פי"א]]}} שאין למלאכי השרת קנאה מטעם זה.}}.

== בחירה ==
עיין של"ה {{ממ|עשרה מאמרות ב פד}} שכתב שלפעמים יש למלאך גם כן איזה בחירה, כמו שמצינו {{ממ|[[בראשית רבה/נ/סט|ב"ר נ סט]]}} במלאכי סדום שחטאו ותלו הגדולה בעצמם, וזו הבחירה נקראת בחירה נעלמת, מילתא דלא שכיחא, ואינה רק מצד שכל נברא דבוק בו חסרון מצד שהוא נברא.

ובתולדות יצחק {{ממ|בראשית}} כתב שהמלאכים אינן בעלי בחירה. וכ"כ האלשיך בתהילים {{דיוק מקור}} והטעם הוא כי אין בהם בחירה להרע או להיטיב.

== חטא ועונש ==
אם שייך במלאכים חטא ועונש - עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/חגיגה/טו|חגיגה טו]]}}.

== אין מכירין בלשון ארמי ובלשון ערבי ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/לג|סוטה לג]]}}.

== השבעת מלאכים ==
{{ערך מורחב|ערך=השבעת מלאכים}}

== הופעה בשני מקומות בו זמנית ==
הכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/בראשית/לב#ד|בראשית לב ד]]}} מבאר שהמלאכים ששלח יעקב לעשו, היו לפניו תמיד אף בזמן היותם אצל עשו, ונראו בשני מקומות רחוקים זה מזה{{הערה|בכך מבאר מנין למד רש"י שהיו אלו 'מלאכים ממש', כי הלשון 'לפניו' מורה כנ"ל, וזה לא יתכן כי אם במלאכים ממש.}}.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}