עריכת הדף "ערך/כתיבת סת"ם"

{{ניווט כללי עליון}}
== תגין ==
ישנם אותיות שיש לכתוב על גבם תגים. ראה הרחבה בערך [[ערך:תגים|תגים]].

== צורת האותיות ==
=== אות אל"ף ===
==== קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף====
בראשונים לא כתבו להוסיף קוץ ביודי"ן שבאל"ף, מלבד באלפא ביתא החמישי שכתב על פי קבלה, לעשותו דווקא ביו"ד שלמטה ולא ביו"ד שלמעלה.

הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/לב#כט|א"א סימן לב ס"ק כ"ט]]}} כתב שיש להוסיף קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף, בין ביו"ד שלמעלה ובין ביו"ד שלמטה.

אמנם בשאר אחרונים שהביאו דין זה לא הזכירו כן רק לעניין היו"ד העליונה{{הערה|ראה שו"ע הרב {{ממ|אות א}}, מקדש מעט {{ממ|אות א סק"ב}}, משנת סופרים {{ממ|אות א', שער הציון סק"ז}}, הגרי"ז במכתבו לסופר שכתב תפילין לבנו.}}.

ויש שכתבו שאין צריך להוסיף כלל קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף{{הערה|לשכת הסופר {{ממ|סימן ה סק"ג}}, משנת אברהם {{ממ|סימן כג ס"ב}}, שערי בינה {{ממ|אות א סק"ט}}.}}

ובספר מקדש מעט {{ממ|אות א' סק"ב}} כתב שדווקא בכתב גס ראוי לעשות קוץ, אך לא בכתב דק שיכול בקל לגעת בגוף האל"ף ולהתקלקל על ידי זה.

=== אות יו"ד ===
==== קוצו של יו"ד ====

;מיקומו
בפינה השמאלית התחתונה של גג היוד, יש להוסיף קוץ קטן כלפי מטה.

;שיעור הקוץ
בספר סת"ם לרבי שלמה קלוגר {{ממ|הלכות תפילין סימן מז}} כתב ששיעורו הוא כנקודה בעלמא.

;בדיעבד
במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/לב#קא|סימן לב ס"ק ק"א]]}} ובמשנת סופרים {{ממ|[[משנת סופרים/י|אות יו"ד]]}} פסק שקוצו של יו"ד מעכב אף בדיעבד.

ובביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/לב#יגרוד|שם ד"ה יגרוד]]}} הביא דעת הנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/קיג|תניינא סימן קיג]]}} המכשיר אף בלא קוצו של יו"ד. ובתשובות וכתבים לחזו"א {{ממ|מכתב יג}} תמה על דבריו שהנו"ב שם לא איירי אלא בגט ומשום עיגון אך לא בסת"ם.

;שלא כסדרן
הכרעת הפוסקים שאף אם לא כתב תחילה קוצו של יו"ד, יכול להשלימו אף לאחר שהמשיך בכתיבת התפילין ואין בכך משום [[#כסדרן|שלא כסדרן]], לפי שצורת האות היתה שלמה אף בלא הקוץ והקוץ אף שמעכב בדיעבד אינו אלא תוספת.

אמנם דעת הר"ח אור זרוע {{ממ|מובא בתקון תפילין אות יוד}} שדין כסדרן נוהג גם לגבי קוצו של יו"ד. ובתקון תפילין {{ממ|שם}} חלק עליו, ובמנחת סולת {{ממ|הערה 444}} כתב שדעה חדשה ויחידה היא זו, ובאליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/לו#כג|או"ח סימן לו ס"ק כ"ג]]}} כתב שם על דעה זו 'והוא יחידאי'.

בדברי האגור {{ממ|הל' תפילין}} יש סתירה בנדון זה: בסימן פ"ה כתב: 'השני קוצות יעשה ביו"ד טרם יתחיל לכתוב אות אחרת'. ואילו בסימן פ"א כתב: 'אבן מן הקוץ של יו"ד לד שמאל שהוא קוצו של יו"ד המעכב לדעת ר"ת, מכל מקום מותר לתקנו, וכן כתבו הגהות מיימוניות מאחר שנקרא אות מתחילה, וכ"ש לדעת רש"י שיכולין לתקנן כו'. וכן רבינו אברהם בעל תקון תפילין התיר לתקנן בחבור שלו. ובבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לו|או"ח סימן לו]]}} הביא דעת האגור כדעת ר"ח אור זרוע{{הערה|ועיין באליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/לו#כג|שם ס"ק כ"ג]]}}, וע"ע מנחת סולת שם {{ממ|הערה 451}}. ובלבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/לו#ב|שם ס"ב]]}} כתב: ויש פוסלין אם לא עשה כל השני קוצות הללו ביו"ד, לפיכך יעשה אותם טרם יתחיל לכתוב אות אחרת, ואם כתב אות אחרת תחילה ואחר כך עשה הקוצות, הוה שלא כסדרן ויגנזו.}}.

;קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאל"ף
לענין קוצו של יו"ד ביודי"ן שבאות אל"ף, ראה [[#אות אל"ף|פרק העוסק באות אל"ף]].

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:תפילין]]