עריכת הדף "ערך/כח דהיתרא עדיף"

{{ניווט כללי עליון}}
== טעם ==
רש"י בביצה {{ממ|[[רש"י/ביצה/ב/ב#דהתירא|ב: ד"ה דהתירא]]}} כתב: טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר{{הערה|התוספות {{ממ|[[תוספות/ביצה/ב/ב#וכ"ת|שם ד"ה וכ"ת]]}} הביאו את פירוש הקונטרס בנוסח אחר, ועי' מה שהקשו עליהם בפורת יוסף ובשו"ת מנחת אלעזר {{ממ|[[מנחת אלעזר/א/סד#ג|ח"א סי' סד אות ג]]}}, והובאו ב[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ביצה/ב]].}}.

הצל"ח {{ממ|[[צל"ח/ביצה/ב/ב|ברש"י שם]]}} ביאר כח דהתירא עדיף, משום שזה נחוץ להשמיענו, שאם לא נדע ההיתר בבירור - צריכים אנו להחמיר מספק; אבל האוסר לא עשה לנו תועלת בדבריו, שאף אם היינו מסופקים, ג"כ היינו מחמירים מחמת הספק{{הערה|ועי' [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ביצה/ב|חדש על ה(מ)דף שם]].}}.

== כשאין חידוש בצד ההיתר ==
הרשב"ם בפסחים {{ממ|[[רשב"ם/פסחים/קב/א#להודיעך|קב. ד"ה להודיעך]]}} כתב שכאשר אין חידוש בצד ההיתר כי מהיכי תיתי לאסור, ואילו בצד האיסור יש חידוש, בכהאי גוונא כח דאיסורא עדיף.

== באיסורים דרבנן ==
הצל"ח כתב שלפי סברתו {{ממ|עי' לעיל}} יש להגביל את כל דין כח דהתירא עדיף ביחס לאיסורים דאורייתא, אבל באיסורים דרבנן שספיקם לקולא, נמצא שדווקא האוסר הוא שמחדש לנו לנהוג שלא כפי שהיינו נוהגים בלאו הכי, ואילו המתיר אין בדבריו חידוש, כיון שבלאו הכי כך היינו נוהגים על פי הכלל דספק דרבנן לקולא{{הערה|ועי' שם שמכל מקום לגבי מוקצה אמרינן הכלל דכח דהתירא עדיף מאחר שמוקצה הוא איסור חמור כעין דאורייתא כמו שכתבו בתוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/ביצה/ג/ב|ביצה ג:]]}}.}}.

== בברכות ==
האחרונים נחלקו האם בדיני ברכות, כח דהתירא עדיף היינו לחייבו בברכה או לפוטרו מברכה.

דעת המהרש"ל {{ממ|[[מהרש"ל/פסחים/קב/א|פסחים קב.]]}} שהמצריך לברך חשוב כח דהתירא כיון שמתיר להזכיר שם שמים ואינו חושש לברכה לבטלה, ואילו האומר שאין צריך לברך חשוב כח דאיסורא כיון שברכות אינן מעכבות וחושש הוא לברכה לבטלה ואינו מתיר לברך.

דעת המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/פסחים/קב/א|שם]]}} שאדרבה המתיר לאכול בלא ברכה הוא החשוב כח דהתירא כיון שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו מעל, מה שאין כן המצריך ברכה שהוא מחמיר, ולא שייך לומר שברכות אין מעכבות אלא בברכת המצוות.

ובצל"ח {{ממ|[[צל"ח/ברכות/ס/א|ברכות ס.]]}} נקט שהדבר תלוי במחלוקת הרמב"ם והתוספות אם המברך ברכה שאינה צריכה עובר על "לא תשא", שדעת התוספות שאינו עובר, ואם כן הפוטר מברכה הוא המתיר שמתיר להנות מהעולם בלא ברכה. ודעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/א#טו|ברכות פ"א הט"ו]]}} שעובר, ואם כן המחייב בברכה אף שהוא ספק וספק ברכות להקל הוא המתיר.

== בברכת שהחיינו ==
בגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ס/א|ס.]]}} מבואר שלפטור מברכת שהחיינו חשיב כח דהתירא{{הערה|ועיין שם ב[[גליון הש"ס לרע"א/ברכות/ס/א|גליון הש"ס לרע"א]] שציין לדברי הרשב"ם בפסחים שם, והיינו שמוכח ברשב"ם שלפטור מברכה חשיב כח דהתירא, ראה לעיל מחלוקת המהרש"א והמהרש"ל שם בזה.}}.

והקשה ה{{ממק|צל"ח}} מדוע חשיב כח דהתירא הלא בכל ספק ברכות הדין הוא להקל, ואדרבה המחייב ברכה הוא מתיר טפי שאינו חושש לברכה שאינה צריכה שעובר בה על "לא תשא"{{הערה|וכן הקשה בהגהות דברי נחמיה {{ממ|הנדפס בסוף ש"ס וילנא}} ברכות שם.}}.

ויישב{{הערה|וכן יישב בדברי נחמיה הנ"ל.}}, דברכת שהחיינו שאני{{הערה|בדברי נחמיה שם נקט בלשון אולי.}} שמבואר בגמרא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/מ/ב|מ:]]}} שאומרה אפילו בשוק, וכן איתא שם איבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה כו' אמר ליה רשות לא קמבעיא ליה, כי קמיבעיא לי חובה{{הערה|עיין לעיל יישוב נוסף בדברי הצל"ח שתלה נדון זה במחלוקת הרמב"ם והתוספות אם עובר על "לא תשא" בספק ברכות.}}.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}