עריכת הדף "ערך/חצי שיעור"

{{ניווט כללי עליון}}
==הטעם שאסור מן התורה==
כתב החכם צבי (סימן פו סוף ד"ה ומזה בתירוצו השני) שהוא מטעם אחשביה (ועיין אתוון דאורייתא כה ד"ה ואין להקשות מש"כ ע"ז).

==כשמפורש שיעורו בתורה==
בחוות יאיר (דף כב:) כתב שאין חצי שיעור אסור בדבר ששיעורו מפורש בתורה.

== במשהו ==
ברש"י {{ממ|[[רש"י/שבועות/כא/ב|שבועות כא:]]}} ובתוספות {{ממ|[[תוספות/שבועות/כא/ב|שם]]}} מבואר שאיסור חצי שיעור הוא אף במשהו. וכן הוכיח בגליוני הש"ס {{ממ|[[גליוני הש"ס/יומא/עד/א|יומא עד.]]}}.

בשו"ת אבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שעו|או"ח סימן שעו בהגה]]}} כתב בדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חמץ ומצה/א#ז|חו"מ פ"א ה"ז]]}} שחצי שיעור היינו דווקא חצי שיעור. וכן משמע קצת ברבינו גרשום {{ממ|[[רבינו גרשום/כריתות/יח/ב|כריתות יח:]]}}. וכן דעת מהר"ם חלאווה {{ממ|[[מהר"ם חלאווה/פסחים/מד/ב|פסחים מד:]]}} שאין איסור חצי שיעור בפחות מחצי.

==בטעימה==
כתב הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רפח|סימן רפח]]}} דהיינו דווקא באכילה אבל בטעימה אין חצי שיעור אסור אלא מדרבנן, כיון דלא שייך בה טעמא דחזי לאצטרופי.

==בשתייה==
אם מודה ר"ל בשתייה שחצי שיעור אסור מן התורה - עי' מנחת יצחק {{ממ|ח"ב סי' קלה, ובליקוטי תשובות סי' קעג אות ב}}, ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/מט#סוף|סוכה מט, בסופו]]}}.

==במצוות עשה==
האחרונים נחלקו אם נאמר דין חצי שיעור גם לגבי מצוות עשה. דעת השבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ב/יח|ח"ב סימן יח]]}}{{הערה|והסכים עמו בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - משבצות זהב/אורח חיים/תפה#א|או"ח סי' תפה משבצות זהב ס"ק א]]}}.}} שבמצוות לא אמרינן דין חצי שיעור ואין כל טעם בעשיית חצי שיעור של מצווה. וכן משמע במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/חמץ ומצה/א#ז|הל' חמץ ומצה פ"א ה"ז]] בסופו}} שכתב לענין מצוות עשה שהאוכל פחות מכשיעור "לא עשה ולא כלום".

דעת המהרי"ט אלגאזי {{ממ|הל' חלה פ"ח אות פא}} שאף במצוות אמרינן דין חצי שיעור, ואם אי אפשר לו לקיים אלא חצי שיעור חייב בקיומו. וכ"כ להוכיח רבי שלמה קלוגר בחכמת שלמה {{ממ|[[חכמת שלמה/אורח חיים/תעה#ה|או"ח סי' תעה ס"ה]]}}.

דעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ק|סימן ק]]}} שבאופן שמקיים חצי שיעור במצווה אף יכול לברך על כך{{הערה|ולגבי אכילת פחות מכזית מצה כתב מהר"י אסאד {{ממ|[[שו"ת מהרי"א/קמח|סימן קמח]]}} שבכה"ג לא יברך על אכילת מצה אלא על מצות מצה.}}.

דעת החיד"א {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תפב|ברכי יוסף או"ח סימן תפב]]}} שאף שאינו מקיים בכך המצווה מכל מקום קצת מצוה איכא, ואם אם אין בו מצוה אלא זכר למצווה די בכך כדי שיקיימנו.

ועיין תורה לשמה {{ממ|סי' ב}} לענין טלית קטן שאין בו כשיעור.

ועיין קהלת יעקב {{ממ|תוספת דרבנן סי' קלז}}; אבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שפג#ט|או"ח סי' שפג אות ט]]}}; שו"ת בנין עולם לרי"א חבר {{ממ|[[בנין עולם (חבר)/יט|סימן י"ט]]}}; כה"ע מוריה גליון רצ"ט-ש' עמ' צג.

=== לעיון נוסף ===
* חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/לח|קידושין לח]]}}.

=== קישורים חיצוניים ===
* [http://olamot.net/shiur/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA חצי שיעור במצוות - עולמות].

== חצי שיעור בלאו דבל יראה ובל ימצא ==
ע"ע {{עע|בל יראה ובל ימצא}}.

== חצי שיעור במלאכות שבת ==
איתא בשבת (עד א) מתקיף לה רב יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור. ופרש"י דהא קי"ל ביומא (עד א) חצי שיעור אסור מן התורה. וכן הוא בהגהות אשרי (ר"פ המוציא יין){{הערה|והרב המגיה במשנה למלך (פי"ח מה' שבת ה"א) העיר על דברי הח"צ וסייעתו שאין איסור ח"ש בשבת, שלא זכר מפרש"י והג"א הנ"ל.}}.

אמנם בחידושי הר"ן (שבת צד ב) בשם הרא"ה, מבואר דהוצאת חצי שיעור לרה"ר אסורה רק מדרבנן{{הערה|זה לשונו שם, ומסתברא דלר"ש כי היכי שהוצאת המת לרה"ר דהויא מלאכה שא"צ לגופה אסורה מדרבנן, הכי נמי לכרמלית דאסור, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, דרשות כרמלית עשאוה לגמרי כשל תורה לכל מילי וכו', תדע לך שהרי אין הוצאת חצי שיעור מותרת בכרמלית, ולא היה מי שאמרה. זו היא שיטת הרא"ה ז"ל.}}.

ובשיטת הסוברים שגבי מלאכות שבת אין חצי שיעור אסור מן התורה, וכמה טעמים נתבארו בשיטה זו:
* יש שכתבו טעם דנתמעט בשבת ח"ש מדכתיב "בעשותה" ולא מקצתה, וכ"כ בקרי"ס{{הערה|אמנם יש חולקים דמקרא זה לא בא להתיר חצי שיעור, אלא למלאכה הנעשית ע"י שנים לפוטרם מקרבן, וכ"כ בחידושי הר"מ קזיס {{ממ|שבת ב.}}, ועי"ש שתמה עוד שפסוק זה לא נאמר בשבת דוקא, אלא אמור בפרשת חיוב חטאת; שו"ת בנין עולם {{ממ|[[בנין עולם/אורח חיים/יט#כא|או"ח סימן יט אות כא]]}}].}}.
* יש שכתבו טעם אחר דעשיית מלאכה פחות מכשיעור אינה חשובה מלאכה כל עיקר, שאינה מלאכת מחשבת, וכ"כ בתוצאות חיים {{ממ|[[תוצאות חיים/ח#א|סימן ח סק"א]]}}. וחזון יחזקאל {{ממ|ביצה שם}}<!-- איפה זה שם? -->, ועי"ש בתוצאות חיים שדימה לעקירה בלא הנחה. ועיין אבן האזל {{ממ|שבת פ"א ה"ג}}. ועיין חלקת יואב {{ממ|[[חלקת יואב/יורה דעה/ט|יו"ד סימן ט]]}}{{הערה|שכיון שלא נתפרשו בתורה המלאכות עצמן, אלא שהל"מ שהן פירוש "לא תעשה כל מלאכה", אין הם בכלל הלאו אלא בשיעוריהן, ולכן ח"ש מותר כמו באיסורים ששיעורן מפורש בתורה, ועי"ש שדוקא באופה כ' רש"י שאסור מה"ת, לפי שעצם המלאכה מפורשת בתורה.}}.
* יש שכתבו טעם אחר דחזי לאיצטרופי פירושו שאותו חצי שיעור ראוי להיות שיעור שלם אם יקיאנו ויחזר ויבלענו, ובמלאכת שבת אינו "חזי לאצטרופי", שאין חצי שיעור זה עצמו ראוי להיות שיעור שלם, שאם הוציאו מרשות היחיד לרשות הרבים וחזר והכניסו אינו חייב עליו, וכ"כ בחמדת ישראל {{ממ|קונטרס נר מצוה עמ' 88}}{{הערה|ובאמת נסתפקו האחרונים כשעשה המלאכה פעמיים באותו חצי שיעור אם מצטרף לחיוב.}}.
* ולדעת החכם צבי [שו"ת סי' פ"ו] אין איסור חצי שיעור רק באיסורי אכילה ולפיכך אין איסור חצי שיעור במלאכות שבת{{הערה|עיי"ש דדוקא באיסורי אכילה ילפינן ביומא (עד א) מדכתיב כל חלב, לאתויי חצי שיעור, אבל בכל שאר איסורי תורה, כגון התולש שער אחד בשבת, או המוציא פחות מכשיעור אין בו איסור תורה כלל, דטעמא דחזי לאצטרופי לחוד לא מהני לחשבו איסור מן התורה. ע"ש.}}.

==באבר מן החי==
עי' שד"ח כללים {{ממ|[[שדי חמד/כללים/ח/א|מע' הח' כלל א]]}}.

==באיסורי הנאה==
'''באיסורי הנאה מודה ר"ל דאסור.''' ירושלמי תרומות {{ממ|[[ירושלמי/תרומות/ו/א|פ"ו ה"א]]}} ועי' שו"ת בית יצחק {{ממ|[[שו"ת בית יצחק/אורח חיים/כט#ו|או"ח סי' כ"ט אות ו']]}}.

==בשבועה==
עי' משנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/שבועות/ד#א|הל' שבועות פ"ד ה"א]]}}, הובא ברש"ש {{ממ|[[רש"ש/שבת/עא/א#חלב|שבת עא.]]}}.

==בגיד הנשה==
עי' פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/סה#א|יו"ד סימן סה משב"ז סק"א ד"ה נסתפקתי]]}} שהעלה שחצי שיעור מותר בגיד הנשה, שהרי כל יסוד דין חצי שיעור מבואר בגמרא שהוא משום סברת 'חזי לאצטרופי' - דהיינו שמכל מקום אם יאכל עוד מן האיסור בכדי אכילת פרס וישלים את השיעור, יחתייב. אבל לענין גיד הנשה שאם חילקו ואכל מקצתו ואחר כך השלים אכילתו אפילו בתוך כדי אכילת פרס אינו חייב, שצריך שתהיה אכילתו בבת אחת, אם כן גם לא שייך לדון בו דין חצי שיעור מסברת 'חזי לאצטרופי'. ואמנם רבי עקיבא איגר {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/חולין/קג/ב|חולין קג:]]}} חלק על זה ולדעתו בגיד הנשה עובר אם אכלו בתוך כדי אכילת פרס.

== באכילת חרצן לנזיר ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נזיר/לד|נזיר לד]]}}.

==לעיון נוסף==
* ארעא דרבנן {{ממ|[[ארעא דרבנן/רנט|סימן רנט]] - [[ארעא דרבנן/רס|רס]]}}.
* [[מפתח/שבת/ב/א|מפתח שבת דף ב עמוד א]].

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:חצי שיעור]]