עריכת הדף "ערך/חנוכה"

{{ניווט כללי עליון}}
== הקדמה ==
בגמרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/כא/ב|כא:]]}} איתא: מאי חנוכה, דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

== שם החג ==
בחז"ל בכמה מקומות {{ממ|במשנה ובגמרא}} מוזכר שם החג 'חנוכה'. <ref>אמנם בספר קדמוניות היהודים {{ממ|יב סו"פ ז}} בעדותו על אותם ימים כתב יוסף בן מתתיהו שקוראים שם החג חג האורים, ויש לצדד שהשם חנוכה ניתן במועד מאוחר יותר ככינוי לחג זה. ויש לציין שמאחר שספר זה תורגם לעברית מיוונית, יש לעיין אם ניתן להביא ממנו ראייה על קריאת שם החג בלשון הקודש. ועוד י"ל שכך היה הכינוי ביוונית.</ref>

=== טעם השם ===
;חנו כ"ה
בטעם השם חנוכה מצאנו כמה ביאורים. הר"ן {{ממ|על הרי"ף על סוגיית הגמרא שבת כא:}} הביא מי שכתב שלפיכך קבעו שם החג "חנוכה", כלומר חנו כ"ה. והוזכר טעם זה גם בשבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/קפט|סימן קפט]]}}, כל בו {{ממ|[[כל בו/מד|סימן מד]]}} ובאבודרהם {{ממ|[[אבודרהם/סדר תפילות חנוכה|סדר תפילות חנוכה]]}}.

ודנו האחרונים אם כוונת הראשונים לחנייה מהמלחמה או שנחו ממלאכה וקבעו הימים לשביתה ממלאכה. ואכן המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/כא/ב|ח"א שבת כא:]]}} אחר הביאו ביאור זה מהר"ן הקשה מה שייך חניה כיון שהותר בהן מלאכה ולא נתנו ליום טוב אלא להלל ולהודות, ומשמע שביאר דעה זו כחניה ממלאכה. וכ"כ הב"ח בביאור דברי מהרי"ל שאין לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים, וכתב ע"כ הב"ח שנראה קצת ראיה לזה משם החג חנוכה, ואם אין איסור כלל במלאכה מה חנייה שייך כאן.

והוסיף הר"ן שדוחק לומר שרצה לומר 'חנו כה' ממלחמתם. אמנם כך ביאר הלבוש שחנו מנסיעתם למלחמה, ולכן מותרים הם במלאכה. וכן תמה הברכי יוסף על דברי הב"ח שהרי חנוכה מלשון חנייה ממלחמה ואין זה דוחק כלל, ואדרבה איסור מלאכה אינו אלא מנהג בנשים ולא באנשים ולא מסתבר שיקבעו לפי זה שם החג{{הערה|אמנם יש הסוברים שאיסור זה הוא אף לאנשים.}}

;חנוכת המזבח
המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/שבת/כא/ב|ח"א שם]]}} פירש שנקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח, וכמבואר בגמרא בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נב/ב|נב:]]}} שבני חשמונאי גנזו אבני מזבח ששקצום אנשיו עבודת גלולים לעבודה זרה והוצרכו לבנות מזבח חדש. וכ"כ האור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/ב/שכא|ח"ב אות שכא]]}}{{הערה|וראה המועדים בהלכה {{ממ|עמ' קסא}} שהמהרש"א לא ראה דברי האור זרוע שלא הובאו לדפוס בימיו.}}.

בשו"ת כנף רננה {{ממ|[[כנף רננה/עז|סימנים עז-עט]]}} עמד על טעם זה ודקדק שמאחר וקדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבא, אם כן גם כשנחרב המזבח אינו יותר מנפגם המזבח כיון שמקום המזבח אכתי עומד בקדושתו. ובכה"ג אין צריך לחנך את המזבח, כשם שבנפגם אין צריך לחנכו.

ובמועדים בהלכה {{ממ|עמ' קסב}} העיר שלאחר אריכות דבריו עדיין אין ראיה שמזבח חדש הרי הוא כמזבח שנפגם. וביותר, שאף מזבח שנפגם יש מקום להסתפק שצריך חינוך מחדש.

;חנוכת כל כלי שרת
בספר אבי הנחל {{ממ|דרוש יב}} הוסיף שלא המזבח לבדו התחנך באותה שעה אלא כל כלי השרת. וכמבואר בגמרא בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/נב/ב|נב:]]}} וברש"י, שכיון שנכנסו נכרים להיכל יצאו כליו לחולין כו'. ונחלקו הראשונים שם אם היינו מזבח לבדו או אף שאר כלי הקדש{{הערה|יעויין שם מחלוקת בעל המאור ורמב"ן.}}.

;חנוכת הבית
כעין זה כתב בשבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/קעד|סימן קעד]]}} שנקראת חנוכה על שם שנתחנך הבית והוכשר לעבודה, שהרי היוונים טמאו את ההיכל והעזרות והמקדש וכל כליו, וכשגברו חשמונים טהרו את הכל ועשו חנוכה.

;חנוכת הבית בזמן חגי
בספר מור וקציעה {{ממ|[[מור וקציעה/תרע|סימן תרע]]}} כתב היעב"ץ שכונה החג כן על שם חינוך ההיכל שהיה בזמן הזה בימי חגי הנביא שהיה בכ"ד כסלו{{הערה|ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/חגי/ב#יח|חגי ב יח]]}}: שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה, מיום עשרים וארבעה לתשיעי [- חודש כסלו], למן היום אשר יוסד היכל ה', שימו לבבכם.}} ולמחרתו בכ"ה כסלו חנכוהו בהקרבה ובהדלקה מבערב, שאין מחנכים את המנורה אלא בין הערבים. ועל שם חנוכת הבית נקראים ימי נס הנרות שאירעו באותו הזמן 'חנוכה'. ועוד הוסיף שאפשר וסגולת היום הזה שחנכו בו את המקדש בימי חגי, הוא שגרם שיהיה מוכן יום זה לנס נוסף לאחר זמן בחנוכת בית חשמונאי.

== נס פך השמן ==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=נס פך השמן}}

== סעודות ==
=== אם חשובה סעודת מצוה ===
ראה רמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} שאינם סעודת מצוה שלא נתקנו אלא להודות ולהלל ולא למשתה ושמחה. וים של שלמה {{ממ|[[ים של שלמה/בבא קמא/ז/לז|ב"ק פ"ז סימן לז]]}} שכתב שהם סעודות מצוה וכדברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חנוכה/ג#ג|חנוכה פ"ג ה"ג]]}} שהן ימי שמחה והלל. וכן כתב בשם מרדכי ארוך {{ממ|חדושי אנשי שם פסחים פ"ד אות א'}}.

== עשיית מלאכה ==
כתב השו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרע|או"ח סימן תרע]]}} ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם.

ובטעם הדבר כתב ה[[ט"ז/אורח חיים/תרע|ט"ז]] שהוא משום שנעשה הנס על ידי אשה. ו[[ביאור הגר"א/אורח חיים/תרע|הגר"א]] וה[[לבוש/אורח חיים/תרע|לבוש]] כתב שהטעם הוא משום היכר לכך שאסור להשתמש לאורה.

ונפק"מ שבדברי הט"ז והמג"א משמע שיש מקומות שנהגו לא לעשות מלאכה כל היום ואין להתיר להם אף באופן זה ועכ"פ ביום ראשון ושמיני, ואילו לטעם שהוא משום איסור להשתמש לאורה אינו שייך אלא בזמן שהנרות דולקות, והמג"א נקט דהיינו עד חצות כל זמן שדולקות נרות בבית הכנסת ואילו ה[[אליה רבה/אורח חיים/תרע|אליה רבה]] כתב שאין איסור אלא בחצי שעה שהוא שיעור חיוב הדלקת נרות וכ"פ ה[[משנה ברורה/אורח חיים/תרע|משנה ברורה]].

== קביעת חנוכה על נס פך השמן או על המלחמה ==
המשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/בראשית/לז#כד|בראשית לז כד]]}} כתב שעיקר הנס היה לנצחון מלכות אנטיוכוס ושקיבלו ישראל מלוכה מאתים שנה ולזכרון צריך להאיר נרות ולזה סגי בחזותא בעלמא, אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא שלטא ביה עינא תוך עשרים אמה, ורמז לזה שהיה מאיר מתוך ההיכל ופתחו של היכל היה גבוה כ' אמה {{ממ|[[בבלי/עירובין/ב/א|עירובין ב.]]}}.

ובמקום אחר {{ממ|[[משך חכמה/שמות/יב#טו|שמות יב טו]]}} כתב שכל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון יום מפלת אויביהם לחג הנצחון, לא כן בישראל המה לא ישמח על מפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה ע"ז כו' ולכך על נס חנוכה אין היום מורה רק על הדלקת שמן זית וחינוך בית ה' וטהרתו והשגחת אלקים על עמו בית ישראל בזמן שלא היה נביא וחוזה בישראל, ולכן נעשה ההדלקה על ענין בלתי מפורסם, ההדלקה שמונה ימים בהיכל, משום שהמנהיגים והשרי צבאות היו הכהנים הגדולים החשמונאים והיה חוששת ההשגחה שמא יאמרו כחם ועוצם ידם ובתחבולות מלחמה נצחו הראתה להן ההשגחה אות ומופת בהיכל אשר אינו ידוע רק לכהנים למען ידעו כי יד אלקי עשה זאת והם מושגחים דרך נסיי למעלה מן הטבע, עכ"ל.

== יום תשיעי בחו"ל ==

האבודרהם {{ממ|[[אבודרהם/חנוכה|הל' חנוכה]]}} הקשה בשם בעל העתים מדוע לא עושים בחו"ל תשעה ימים חנוכה מספק כביום טוב.

וכתב שם שאין לומר שהוא משום ספ"ד לקולא, שהרי מטעם זה היה מקום לפטור גם ביום הראשון וגם ביום התשיעי מספק, וכיון שלפטור בשניהם אי אפשר שהרי ממ"נ אחד מהם הוא חנוכה, הוה ליה איקבע איסורא ועבדינן לחומרא.

ויישב בעל העתים, וכ"כ הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרע|סימן תרע]]}} שכיון שחנוכה אינו אלא מדרבנן לא הטריחו חכמים לעשות ט' ימים.

ובעטרת זקנים הביא דברי הרא"ם בפירשו על הסמ"ג שהוכיח מדברי המרדכי במגילה שביאר הא דלא תקנו לקרות מגילה בי"ד וט"ו כיון דאם י"ד הוא היום העיקרי הרי עוברים משום ולא יעבור. ומבואר שאף שמגילה מדרבנן מ"מ מעיקר הדין היה מקום לתקנת חכמים ואם כן הוא הדין לענין חנוכה. והניח בקושיה.

ובפרי מגדים {{ממ|[[פרימ גדים/אורח חיים/תרע|סימן תרע]]}} רצה ליישב עפ"ז קושיית הבית יוסף שבאמת הנס היה רק ז' ימים והיום הח' הוא משום ספיקא דיומא. אלא שדחה שאם כן היה צריך למנות שמונה ימים מכ"ו כסלו ואילך שהרי ביום כ"ה לא התחיל עדיין הנס. ובאופן אחר דחה בנפש יהונתן {{ממ|[[נפש יהונתן/מקץ|פ' מקץ]]}} שאם כן היה צריך לברך שהחיינו אף ביום השני כביום טוב. ובערבי נחל {{ממ|[[ערבי נחל/חנוכה|דרוש לחנוכה]]}} הקשה שאם היום השמיני אינו אלא משום ספיקא דיומא אם כן לא היה צריך להדליק ח' נרות ביום השמיני. והחתם סופר {{ממ|[[חתם סופר/שבת/כא/ב|שבת כא:]]}} הקשה שאם כן מדוע נתקן כן בארץ ישראל דלא חיישינן בה לספיקא דיומא.

== סעודות חנוכה ==
בהגהות מרדכי {{ממ|פסחים תתקיט}} כתב שסעודות שעושים בחנוכה הרי הם סעודות מצוה, כיון שנוהגים לומר בהם שירות ותשבחות. ועוד, שהרי אסור להתענות בימי החנוכה.

בשו"ת חות יאיר לרבי יאיר חיים בכרך {{ממ|[[חות יאיר/ע|סימן ע]]}}, כתב על טעם זה שהוא טעם קלוש, והביא מקור אחר לכך שיש שם 'סעודת מצוה' על סעודות חנוכה. שכן בגמרא בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יח/ב|יח: בהו"א]]}} מבואר שאף אחר חורבן הבית ימי חנוכה אסורים בהספד ותענית כיון שיש בהם מצוה, ומקשה על כך הגמרא שיתבטלו הם ותתבטל מצוותם. וכיון שבודאי אין הכוונה שתתבטל מצוות הדלקת נר חנוכה, על כרחך שכוונת הגמרא למצות הסעודה, שעליה מקשה הגמרא שאם תתבטל שמחת חנוכה לענין הספד ותענית ה"ה שתתבטל מצות הסעודה.

השלטי גבורים {{ממ|הגהות מרדכי פ"ב אות ג}} הביא סמך נוסף לסעודת חנוכה, מהכתוב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מג#טז|בראשית מג טז]]}} "וטבוח טבח והכן כי איתי יאכלו האנשים בצהריים". האות חי"ת החותמת את תיבת 'טבח' ותיבת 'והכן - אותיות חנוכ"ה. גם התיבות 'וטבוח טבח' עולות למנין מ"ד - מנין נרות חנוכה. מכאן שעושים סעודה בימי החנוכה.

== ערכים קשורים ==
{{עע|נס פך השמן}}. {{עע|קושיית הבית יוסף}}. {{עע|הדלקת נר חנוכה}}. {{עע|עד שתכלה רגל מן השוק}}. {{עע|איסור הנאה מנרות חנוכה}}

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:חנוכה]]