עריכת הדף "ערך/הבדלה"

{{ניווט כללי עליון}}
== שתיה לפני הבדלה ==
בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצט#א|או"ח סימן רצט ס"א]]}} מבואר שאסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל.

אמנם יעויין בכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/רצא#יז|סימן רצא סקי"ז]] ו[[כף החיים/אורח חיים/רצט#ו|סימן רצט סק"ו]]}} שעל פי קבלה אף מים אסור לשתות קודם הבדלה

בקובץ צהר {{ממ|ח"ט, תשס"א, עמוד רכח}} מובאת תשובת הגר"ח קניבסקי שהשיב שטוב להיזהר מלשתות קולה, תה או קפה קודם הבדלה. ומשמע שמעיקר הדין מותר.

בשו"ת אור לציון {{ממ|ח"ב פכ"ב שאלה ז}} כתב שמים מותר אך שאר משקים אין לשתות, ולזקן וחולה אפשר להתיר שתיית תה או קפה בלי סוכר. ובביאורים שם כתב בטעם הדבר שאף קפה ותה חשובים כמים בעלמא, אך עם סוכר כיון שהוא מזין אסור, וכן מי פירות כיון שהם מזינים אסור אף בלי סוכה.

ועי' הנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד) הלכות הבדלה דיש נוהגין שלא לשתות אפילו מים קודם הבדלה. אמנם הצמא ביותר שאם לא ישתה יגרם לו בלבול בתפילת ערבית, ודאי מותר לו לשתות{{הערה|איתא בפסחים (קה, א), רב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה, א"ל לא מיסתפי מר מאסכרא, דתנא משמיה דר"ע כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרא, רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא. ופסקו הפוסקים כרבנן דבי רב אשי, אלא שיש שקיבלו עליהם לחוש לדברי רב הונא, והיינו דוקא לאחר סעודה שלישית, אבל אם יושבים בסעודה לא מחמירים לשיטת ר"ת שהביאו התוס' והרא"ש שם [והיא השיטה הראשונה ברמ"א סי' רצ"א סעי' ב'] . ואמנם הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים [רמב"ם פ"ה מהל' תפילה ה"ב ושו"ע סי' פ"ט סעי' ד'], ופשיטא שהחולים לא קיבלו עליהם מנהג זה, ומה שמקפידים גם על הקטנים שלא ישתו, יתכן דבאמת לאו שפיר עבדי, ועכ"פ גבי קטנים חוששים האבות אף לדבר רחוק וגרמא, שהרי כל עיקר הקטנים תלוי בזכות אבותיהם, אבל גדול שמרגיש שנצרך לו בודאי מותר, ויהי' בטוח באותם פוסקים רובם ככולם שלא יאונה לו כל אוון. ובפרט שכנראה באה"ק לא קבלו המנהג הזה כיון דלא הזכירו השו"ע}}.

אין למחות במי ששותה תה או מים מתוקים לפני הבדלה [הגריח"ז שם]{{הערה|וכ"ה בשלמת חיים או"ח סי' רנ"ט. עי' פסחים ק"ה ע"א גבי איסור שתיה קודם הבדלה, ושתיה נמי לא אמרן אלא בחמרא ושיכרא אבל מיא לית לן בה וכו', והגריח"ז סבר דנקטו חמרא ושיכרא, היינו דוקא משקה חשוב, ועי' במש"כ רבינו יהונתן ובנמוק"י שם דהאיסור הוא לשתות משקה שראוי להבדיל עליו קודם שיבדיל. ועיין שו"ת דברי משה סי' י"ד.}}.

== עשיית מלאכה לפני הבדלה ==
בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנ/ב|קנ:]]}} והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב, אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל כו', ע"כ. ונחלקו הראשונים בביאור מסקנת הגמרא שם; לדעת רש"י אם אמר 'ברוך המבדיל' מותר לעשות מלאכה, וכן נפסק בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצט#י|או"ח סימן רצט ס"י]]}}. ואילו לדעת הרי"ף שם צריך הבדלה על הכוס. אמנם גם לדעת הרי"ף כתב בחידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם {{ממ|פכ"ט משבת ה"ה}} שאף לשיטתו רק מלאכה גמורה אסורה ולא הדלקת הנר והוצאה מרשות לרשות.
 
== חמר מדינה ==
{{ערך מורחב|ערך=חמר מדינה}}

== הבדלה על תנאי ==
אין ראוי לשמוע הבדלה על תנאי, כגון שמסופק אם בני ביתו שמעו כבר הבדלה ומכוין לצאת רק אם כבר שמעו ואם לא שמעו אינו מכוין לצאת{{הערה|כ"כ בשלמת חיים או"ח סי' רס"א. וכנר' כוונתו דאף שמצינו בשאר מצוות שאפשר לקיים מצוה בתנאי, היינו דוקא היכא שחושש שלא יקיים את המצוה אח"כ, אבל כאן אין לחוש לזה. וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא ד' ח"ג סי' קכ"ז) ובמחזה אברהם (להגאב"ד מבראד או"ח סי' ל"ד), שאם מסתפק אם יש לו יין בביתו יכול לשמוע הבדלה בתנאי.}}.

== הסתכלות בכוס ==
בספר הזכירה כתב סגולה להנצל כל שבוע מרעה אז במוצ"ש אחר הבדלה יראה בכוס וירא מצח שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס 'כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי'. 

וזאת מלבד מש"כ הרמ"א {{ממ|סי' רצו ס"א}} שבשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס ובנר, וביאר המשנ"ב {{ממ|סק"ג}} שהוא כדי שלא יסיחו דעת, המבדיל והשומעים העונים אמן{{הערה|אמנם חיוב זה אינו בנר הבדלה דוקא אלא אף בכוס של קידוש, כמש"כ הרמ"א {{ממ|סי' רעא ס"י}}.}}.

== צחוק בעת הברכה ==
כתב בספר פקודת אלעזר: מנהג ירושלים ת"ו שצוחקים במוצאי שבת כשאומרים בורא פרי הגפן, ע"כ.

== תשלומין ==
=== כשלא הבדיל במוצאי שבת ===
בגמרא בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/קו/א|קו.]]}} נחלקו אם מבדיל רק ביום ראשון או שיכול להבדיל כל השבוע. ומבואר בגמרא שכל השבוע היינו עד יום רביעי (ולא עד בכלל) שעד אז חשיב המשך השבוע לענין זה. עיין שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצט#ו|או"ח סימן רצט ס"ו]]}}.

=== כשלא הבדיל במוצאי יום טוב ===
בהבדלה במוצאי יום טוב, הסתפק המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/לא|מצוה לא]]}} אם יש לו תשלומין. וכתב שלהסוברים שרק בא' בשבת יכול להבדיל ה"ה יום אחר יו"ט, אך להסוברים שעד רביעי בשבת יכול להבדיל יש להסתפק. ורצה לתלות דין זה במחלוקת הפסוקים לגבי תנאי בגט כשאמר "אחר הרגל" שבשו"ת הרי"ף {{ממ|ח"א סימן קכז}} כתב שאם כתוב אחר הפסח היינו עד שיעברו מחצת הימים שבין פסח לעצרת. וכן הביא דבריו הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/גיטין/לט/ב|גיטין לט: מדפה"ר]]}} והוסיף שכן דעת הרמ"ה.
ואילו דעת הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/גיטין/עז/א|גיטין עז.]]}} שג' ימים אחר הרגל חשוב "אחר הרגל", כדרך שג' ימים אחר השבת חשוב "אחר השבת". ודעת הר"ח {{ממ|הו"ד בר"ן שם, וכן ב[[רמב"ן/גיטין/עז/א|רמב"ן]] וב[[רשב"א/גיטין/עז/א|רשב"א]] בגיטין עז., והרא"ש [[רא"ש/גיטין/ז/יד|פ"ז סימן יד]]}} שלאחר הרגל היינו ט"ו יום, ואם בתנאי כתוב אחר פסח חייב להשלימו עד ט"ו יום שאחר הפסח. ואם כן הוא הדין לענין הבדלה.

וכתב המנ"ח שהיינו רק אם לא הבדיל בינתיים במוצאי שבת, אך אם הבדיל במוצאי שבת פטר בכך את חובתו מההבדלה במוצאי יום טוב.

==== לעיון נוסף ====
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/עז|גיטין עז]]}}.

== נשים בהבדלה ==
הנשים אינן שותו מכוס של הבדלה, והטעם ביאר השל"ה לפי שעץ הדעת גפן היה, ולענין הבטה בציפורניים, ראה [https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=33&t=18493#p272867 כאן].

== נר הבדלה ==
{{ערך מורחב|ערך=נר הבדלה}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:הבדלה‏]]