עריכת הדף "ערך/גזילה"

{{ניווט כללי עליון}}
== אם עיקר הגזילה מחמת הקנין ==
בזכר יצחק (סו"ס לא) כתב דעיקר הגזילה היינו ההשתלטות, ומה שצריך מעשה קנין דמעשה שראוי לקנות הוא מעשה השתלטות{{הערה|רש"י בב"ק קיח כ' דלמ"ד דקרקע נגזלת שייך לגזול פרה שבקרקע ע"י שגוזל הקרקע מדין אגב. ולכאו' ק' להזכר יצחק - איך קונה באגב דאין השתלטות. ואמר לי הרב מיכאל קופמן דלפי הצד בקנין אגב דהוי משום שטפל לקרקע ל"ק. וצ"ע.
וע' רש"י ב"מ מא. ד"ה הא דמשמע קצת דקנין לענין גזילה ושליחות יד, וקנין לענין מקח - יסודן אחד.
וע' בקונטרס הספיקות (ח ב) שחקר אם הא דקרקע אינה נגזלת היינו משום שבפועל אינה נשלטת או משום שאין קניני גזילה. ומשמע דאף אם אין חסרון בשליטה מ"מ צריך דוקא קנין, ודלא כהזכר יצחק.}} וכן בקוב"ש ב"ב אות שח העלה צד כזה. אבל בנתה"מ (רצב, ה) משמע דהקנין הוא הגזילה, ובמלואי משפט שם כתב שכ"ד הדברי חיים (שומרים יא), והגרש"ש (ב"מ ט, ד), ודעת האמרי משה (לג, ו) – כהזכר יצחק. ובדברי יחזקאל (כה ב) – תלה במח' בעלי התוספות בכתובות לא: (בתד"ה ברשות) שנחלקו ר"י וריצב"א אם יש חילוק בין משיכה הנצרכת למקח לבין משיכה הנצרכת לגזילה. (וע"ע ב"ק עט. תד"ה או.) וע"ש במלואי משפט שהוכיח מדברי הנתה"מ (קפב א) שכתב ששליחות לגניבה היא שליחות למעשה ולא לחלות – שס"ל שלהגניבה אי"צ חלות קנין.

== שינוי מעשה ==
הרבה אחרונים פירשו ששינוי מבטל חיוב "והשיב", וממילא נקנה ע"י הגזילה. קהילת יעקב (לבעל נתה"מ) קידושין כח א ד"ה קידשה בגזל או (עמ' 48). עונג יו"ט כט ד"ה וע"כ. קוב"ש ב"ק אות יד. חת"ס חו"מ קלב. אחיעזר ח"ג לח. גרנ"ט נזיקין צ, קלב. אמרי משה לב, מד. זכר יצחק עא. חזו"א ב"ק סי' טז אות יג. [וע' גר"ח גזילה ואבידה פ"ב (93)]. '''אמנם''' ע' מנח"ח קל א, וברכ"ש כתובות מא, וחי' ושעורי רב"ב כתובות כה. וע' נתה"מ (שסא א, לד ה) דאוקמא רחמנא ברשותו כדי לחייבו.{{הערה|יש ביאור נוסף בשינוי דע"י ששינהו נחשב שהמשנה יצר דבר חדש וכיון דהוא עשהו זה שלו. ע' רש"י ב"ק סו. ד"ה שינוי קונה שכ' "היכא דשני להו בידים". וע' בשטמ"ק בב"ק צח: בשם רבינו יהונתן דאומן קונה בשבח כלי היינו משום ששינוי קונה. וע' לבוש מרדכי סי' כט, וביד אליעזר (שנת תשלה עמ' קסו) בשם הגר"נ פרצוביץ'. וע' בב"מ עח: אם צריך להיות גזלן כדי לקנות בשינוי, וע' בחי' הרמב"ן והריטב"א שם, וע' תוס' ר"פ שם. (וע"ע תוס' ב"מ קיז: ד"ה בשלשה).}}

== אם ע"י שינוי מעשה נקנה למפרע ==
בקוב"ש (ב"ק יד, יז, יח) כתב שמשעת הגזילה נעשה שלו על הזמן שלאחר השינוי, וע"ע עונג יו"ט כט, אמר"מ לב ג בהג"ה. וע' פנ"י ב"מ מג: בתוד"ה ר"ע שכתב בדעת הרא"ש שנקנה למפרע. אבל יש חולקים על הרא"ש, ע' רשב"א ב"ק צה. וע' קוב"ש ב"ק קכא בשם יראים. (ובתוס' צה. יש גרסאות, ע' ב"ח וגר"א שעל הגליון)

== אם שינוי מעשה מבטל דינים בכל התורה ==
בתוס' ב"ק סה: ד"ה הא כ' דבכל מילי. [וע' גרי"ז הל' גזילה.] והיראים רצג פליג.{{הערה|וע"ש ביראים איך מבאר הא דמועיל שינוי להפקיע דין אתנן דב"ק סה: ואכתי צ"ב איך יועיל לפטור ממצות ראשית הגז דב"ק סו. וכן בפאה ועוד דב"ק צד. ואולי י"ל דדין אלו המצוות היינו לקיים דין הממון שקבעה בהם התורה (וע' ערך ספק דאו' - ספק מתנות כהונה, וספק ממון עניים), ואחרי שקנה ובטל דין ממון כהנים או עניים ע"י דין קנין גזילה - ל"ש תו מצות הנתינה.}} [וכ"מ מרש"י ב"ק צג: ד"ה במקומו.]

== שינוי רשות ==
ד' הרמב"ן במלחמות (ב"ק מא. בד' הרי"ף) דמבטל ה"אתא לידיה באיסורא". וכ"כ בשטמ"ק ב"ק סח. ד"ה ולא תימא בשם ר"פ. ובקצה"ח (שנג א, שסב א) תלה במח'. [וע' רש"י ב"ק סח. ד"ה לאחר יאוש ותוס' ב"ק סז. סד"ה הא. וע' תוס' רי"ד ב"ק פ"י אות ג.] וע"ע קה"י ב"מ סי' כח. (בישנים סי' כה). [וע' ב"ק קטו. מח' אם ש"ר ואח"כ יאוש מהני. וצ"ע].

== גזלן בשוגג ובאונס ==
בקצה"ח כה א כ' דפטור. וע"ש בהערות פיתוחי חותם. וע' זכרון שמואל נו שכתב להוכיח מתוס' קידושין נה. דאין פטור באונס וכ' שכ"ד הרב מבריסק. וע' רא"ש סוכה פ"ג סו"ס ל דמוכח כן. וע' מאירי ב"ק צה. (ד"ה מי שגזל), ושם מוכח דאף אם לא נתכוון להוציא חייב, וצ"ע מטבחוה ואכלוה (כתובות לד: ב"ק קיב.), וצ"ל דהמאירי ס"ל דמעשה שינוי אינו מחשיבו גזלן מצד עצמו. [ודלא כרע"א כתובות לד:] ולכן אין שם מעשה גזילה, וד' תוס' קידושין הנ"ל כהגרעק"א. וצל"ע בב"מ עח: וברמב"ן ריטב"א ר"ן ור"פ שם. וע"ע מחנ"א גזילה סי' ז שתלה במח' ראשונים.

== גזל עכו"ם אם נהיה שלו למ"ד מותר ==
ביראים (תכב, וע"ש תועפות ראם לט) כ' דאף למ"ד (בב"ק קיג) גזל עכו"ם מותר מ"מ לא נהיה שלו.{{הערה|יל"ע לפי מש"כ האחרונים דגזילה קונה אלא שחיוב ההשבה מפקיע, מדוע אינו שלו בגזל עכו"ם למ"ד מותר, הלא אין דין והשיב, ומדיע הגזילה לא קונה לו. ואם נאמר דאוקמיה ברשותו כדי לחייבו - א"ש.}} והובא במ"א או"ח תרלז סק"ג. וע' מלחמות ריש פ"ג דסוכה דמשמע כהיראים כמש"כ הגרעק"א שם (ל: ד"ה במג"א). אבל החת"ס שם מפרש דהמלחמות אינו כהיראים, וע"ש שכ' דגם ביראים יש ט"ס. וע' רמ"א אבה"ע כח א. וע' דברי יחזקאל (סי' נא ג) שכ' דלרוב הפוסקים זה נהיה שלו.

== בהפקעת הלוואתו (דעכו"ם) אם יש חיוב ממון ==
ע' תוס' (ב"ק קיד. ד"ה ולא) דמבואר גבי הפקעת הלוואתו דמצד הממון - חייב. (וע' גר"ח סטנסיל רלב, ושער"י ה, ה). ובדברי יחזקאל הנ"ל כ' לחלק בין הפקעת הלוואה לגזל.

== גזילת קרקע ==
יל"ע לרבנן דס"ל {{ממ|ב[[בבלי/בבא קמא/קיז/ב|ב"ק קיז:]]}} דקרקע אינה נגזלת, אם הטעם משום שבמציאות לא יצאה מתחת יד הבעלים כיון שיכול לקבלה בחזרה בב"ד (כמש"כ תוס' בב"מ קג. ד"ה פרדיסי דכיון שא"א לשומטה ולהצניעה מבעלה אין מוחזקות בקרקע), או מגזה"כ שהרי נלמד מפס' {{ממ|ב[[בבלי/בבא קמא/קיז/ב|ב"ק קיז:]]}}. וע' תוס' בסוכה לא. (סד"ה אבל) שכתבו "דבחזקת הבעלים עומדת ולכך אין קרקע נגזלת." (וע"ש בגהש"ס). וע' תוס' בב"מ סא. (ד"ה אלא) שכתבו "דהא דקרקע אינה נגזלת אינו מן המקרא אלא דא"א לזוזה ממקומה." וע"ש במהרש"א, ובפנ"י (שם) כתב דהפס' ממעט מהשבה ומקנייה בשינוי, ומה שאין לאו היינו מהסברא הנ"ל. וכ"ה בקה"י (סוכה כב, ד, וכן ב"ק מג). וע' חזו"א (או"ח קנ, כב ד"ה ב"מ). [וע' מש"כ בערך חזקת ממון – תפיסה בקרקע בהערה].

=== גזילה בעציץ נקוב ===
'''אם יש גזילה ב[[ערך/עציץ נקוב|עציץ נקוב]] או נידון כקרקע.''' בכורי יעקב סי' תרמ"ט [[בכורי יעקב/אורח חיים/תרמט#י|סק"י]]; ועי' על דבריו בשו"ת מנחת שלמה, א, סימן מ.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הון יוסף]]