עריכת הדף "ערך/אתנן זונה ומחיר כלב"

{{ניווט כללי עליון}}
'''מקורות''':{{ש}}
תורה שבכתב: [[תנ"ך/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]{{ש}}
משנה: [[משנה/תמורה/ו|תמורה פרק ו משניות א-ד]]{{ש}}
בבלי: [[בבלי/תמורה/כט/א|כט.]]-[[בבלי/תמורה/כט/ב|כט:]]-[[בבלי/תמורה/ל/א|ל.]]-[[בבלי/תמורה/ל/ב|ל:]]

==בבמה==
בספרי (תצא פ' רס"א) מבואר שגם בבמה נוהג איסור אתנן. 

ועי' משך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/בראשית/לח#כג|בראשית לח כג]]}} לענין במה שהקריב בה יהודה אחר מעשה תמר. וע"ע מש"כ בדברים {{ממ|[[משך חכמה/דברים/כג#יט|כג יט]]}}.

ע"ע ביאור ספר המצות לרס"ג לרי"פ פערלא {{ממ|[[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/פד|עשין פד פה]]}}.

אך עי' תוספתא תמורה {{ממ|[[תוספתא/תמורה/ד|פ"ד]]}} שמשמע שאין האיסור אלא באהל מועד שבגלגל. וע"ע חזון יחזקאל {{ממ|על התוספתא פסחים פ"ד}} ושפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/מנחות/כה/א|מנחות כה.]]}} והגהות ר' יעקב מאיר בידרמן לשפת אמת שם.

==אתנן זונה ומחיר כלב==
'''אם יש שייכות בין האיסורים ומצטרפים.''' אם הקריב חצי זית מאתנן וחצי זית ממחיר, מצטרפים ולוקה. טעמא דקרא {{ממ|[[טעמא דקרא/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]}}

==מחיר כלב==
'''אם דווקא כלב. או כל חיה טמאה בכלל.''' במושב זקנים {{ממ|דברים כג יט}} כתב דנקט דבר המצוי הוא הדין לשאר. ובטעמי הדין שנזכרו בראשונים, חלקם נאמרו בכלב דווקא אולם בלשונם "הזכיר הכלב לפי ש..." מבואר שהטעם הוא להזכרת הכלב ולא לעיקר הדין ומבואר שהדין הוא בכל חיה. אולם הביאו מתוספתא {{ממ|[[תוספתא/בכורות/א/ב|בכורות פ"א ה"ב]]}} שנקטה הברייתא להדיא שדווקא מחיר כלב נאסר. וראיה לזה ממה שנסתפקו בגמרא {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יד/ב|חגיגה יד:]]}} אם מותר לסרס כלב ובפירושי רש"י ותוס' על אתר נתבאר דתליא במה שהכלב ומחירו אסורים לגבי מזבח. ולכאורה גם זה מורה שדווקא מחיר כלב נאסר, דאי לאו הכי היה להם להסתפק אם מותר לסרס כל חיה טמאה.

'''אם כלב מת מיקרי כלב לענין שמחירו ייאסר.''' עי' ביאור ההלכה בדרך חכמה [[ביאור ההלכה/כלי המקדש/א#ו|פ"א מהל' כלי המקדש ה"ו]] ד"ה או שסך מתים, שמצדד להתיר.

'''בטעם האיסור.''' ביאר באבן עזרא {{ממ|[[אבן עזרא/דברים/כג#יט|דברים כג יט]]}} לפי שהוא דרך בזיון, ועל כן אמר כי תועבת ה'.

{{ניווט כללי תחתון}}