עריכת הדף "ערך/אופה"

{{ניווט כללי עליון}}
== מקור הדין ==
מְלֶאכֶת האופה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת שמנו חכמים במשנה שבת ע"ג ע"א, ומקורה במלאכות המשכן, שכן יסוד מלאכת אפייה היא בישול הפת, {{עע|מבשל}}, ובישול היה במשכן כשבישלו הסממנים [עי' שבת ע"ד:].

== היכן היתה במשכן ==
"מלאכת אופה" ו"מלאכת מבשל" מלאכה אחת הן, אך בכל זאת הגמרא (ע"ד עמוד ב') שואלת מדוע עזב התנא (שמנה את כל אבות המלאכות) "מבשל" ונקט במקומו "אופה", הרי בישול סממנין היה במשכן ואפיית הפת לא היתה במשכן <small>(וצ"ע למה לא לומדים "אופה" מלחם הפנים וכדו')</small> וזהו האב המקורי. הגמרא עונה, תנא דידן סידורא דפת נקט.

== דוגמאות למלאכת מבשל ==
א"ר אחא ב"ר עוירא, האי מאן דשדא סיכתא לאתונא, חייב משום [[ערך/מבשל|מבשל]].

אמר רבה ב"ר הונא, האי מאן דארתח כופרא, חייב משום [[ערך/מבשל|מבשל]] (שם).

== אופה סמוך לצאת שבת באופן שגמר האפייה בחול ==
חקרו האחרונים אם חייב כמו בזורע שחייב אף כשהקליטה נעשית בחול. הרש"ש {{ממ|[[רש"ש/שבת/עג/א|שבת עג.]]}} נקט בפשטות שאפיה וזריעה דין אחד להם. ובמנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רצח|מצוה רחצ]]}} פשיטא ליה להפך שיש חילוק גדול בין זורע שחייב על הזריעה ואפילו אם ליקט הזרעים קודם שהשרישו חייב, ובין אפיה שמבואר בש"ס שהדביק פת בתנור ורדה קודם שנאפתה פטור, וה"ה בהדביק פת בתנור בשבת ונאפתה בחול. ועיין אפיקי ים {{ממ|[[אפיקי ים/ב/ד#ג|ח"ב סימן ד ענף ג]]}} מה שהביא ראיה לדברי המנ"ח ונו"נ בזה. ועוד הסתפק בזה הפרי מגדים {{ממ|פתיחה סוף הלכות שבת}} באופה ומבשל סמוך לחשכה במוצ"ש ונגמר בחול אם חייב חטאת או לא, ולא הכריע.

{{ניווט כללי תחתון}}