עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/כח/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שהוא עושה את הכל בבת אחת כו'.''' גם כאן דורש מלת לאמר שנראה שהוא מיותר כלו' באמירה ובדבור אחד. וס"ל הכוונה על הדברות דשייכי אהנך. כגון וביום השבת שני כבשים דשייך אזכור את יום השבת. וכגון ערות אשת אחיך וכי ישבו אחים יחדיו דשייך אלא תנאף. שכל זה אמרן בבת אחת עם הדיבור השייך להם כדי שלא להוי אח"כ כחוזר בו. והביא בעל המאמר שלא יקשה זה כי אפילו במעשה עושה הקב"ה דברים סותרים בבת אחת שממית ומחיה. וכ"ש שידבר שני דברים בדיבור אחד. ואח"ז הוסיף ואמר וכן דבור זכור כו' לפירוש דקרא:

'''ממית ומחיה בבת אחת.'''  שממית לזה ומחיה לזה כאחד:

'''אשה על המשבר.''' חשב כאן כל הד' שצריכין להודות. כי אשה על המשבר היא נוטה למות {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}:

'''וכה"א יוצר אור ובורא חשך.''' וסוף המקרא אני ה' עושה כל אלה. כלו' עושה כולן בבת אחת:

'''ובורא חשך. וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ה#|עמוס ה]]}} עושה כימה וכסיל. עפר כמו כן''' כצ"ל {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}. ור"ל אהא דקאמר שממית ומחיה מכה ורופא בבת אחת מייתי נמי ראיה מעושה כימה וכסיל שהם הפכיים כמ"ש בפרק הרואה אלמלא חמתה של כסיל לא מתקיים עלמא מפני צינה של כימה. ומשמע ליה שפירושו שפעמים מביאם יחד ואיידי דמייתי קרא קאמר נמי דעפר כמו כן נהפך לאדם כו' לסיומי פירוש דקרא דכתיב והופך לבקר צלמות. ומפרש צלמות ענין המות של אדם וקאמר מהו לבקר כתחלתו. ר"ל וכאילו אמר והופך צלמות להוייתה הראשונה. והבקר כינוי להתחלה לפי שהבקר תחלת היום {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}. והרד"ל מגיה חזר נהפך לעפר שנא' ואל עפר תשוב. החשך נהפך לאור חזר האור ונהפך לחשך שנא' והופך לבוקר צלמות ויום לילה החשיך. מהו לבקר בתחלתו (ר"ל שחשך נברא תחלה ונהפך לאור עיין ב"ר פ"ג. ולקמן פ"נ) עכ"ל:

'''מהו לבקר כתחלתו וכן בדם מצריים בתחלתו מהו אומר.''' כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על שמות רבה/{{כאן}}|א"א]] ו[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] ו[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|ת"נ]]}}:

'''בשר חי נהפך למת.''' כצ"ל דבמרים כתיב אל נא תהי כמת. חזר ונהפך לחי שנתרפאה {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''הקורא למי הים.''' סיפיה דקרא דהופך לבקר צלמות הוא. וז"ש קרא והופך לבקר צלמות ר"ל שמשיב דברים להתחלתן וע"ז הוא מסיים הקורא למי הים וישפכם. שמתחלה היה העולם מלא מים. וכשאמר יקוו המים נעשה יבשה ואח"כ הקורא למי הים וישפכם בדור אנוש כמו שהיו תחלה:

'''עושה מלחמה ולהיות סופר.''' וכמ"ש בפ"ק דעכו"ם אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא. ועוד שבעל מלחמה צריך להיות אמיץ הלב ולא ירחם. ומלמד תינוקות צריך שיהיה בהיפך להתנהג ברחמים עם התינוקות ושלא לכעוס:

'''כעושה מלחמה.''' ולא עושה מלחמה ממש שאינו צריך לעשות הדבר בידו ממש. אבל יגזור אומר ויקם לו:

'''הוי וידבר אלהים את כל הדברים האלה.''' וה"פ שאמר להם את כל הדברים האלה שעשה להם דהיינו המלחמה ומה שהוא רוצה לאמר וללמד הכל אנכי ה' אלהיך העושה הכל ואין אלהים עמדי:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>