עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/טו/כז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ד"א החדש כו' הה"ד ואמרת אל פרעה כו'.''' בעי לפרש החדש הזה לכם לפי שאתם כדוגמתה כדלקמן {{ממ|בסוף ד"ה למה נקראו ישראל כו'}} מייתי בני בכורי ישראל שנוחלים פי שנים כבכור שבזו דומים ללבנה. ומכיון דמייתי ליה לקרא מפרש ליה ברישא בפירושים אחרים כדרך המדרש:

'''מהו דן אנכי מכות בכורות שנקרא נגע.''' שלשון דין נאמר ג"כ על העונש עצמו. כמו כי בם ידין עמים. ומה שלמד מלשון אנכי מג"ש דהנה אנכי הורג שהוא מכות בכורות דוקא נראה דדייק מדכתיב בתריה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול משמע מיד אחר מכת אנכי יצאו ממצרים וע"כ זהו מכת בכרות {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}:

'''מהו דן אנכי אמר הקב"ה כו'.''' פי' נפרע אני מהם במכת בכורות ולא ע"י שליח כמ"ש אני ולא מלאך:

'''והיה משה משמרו.''' ולכן כשאמר לו עוד נגע אחד וגו' ידע שהואמכות בכורות וכדלקמן:

'''מהו בני בכורי ישראל.''' כי מ"ט נקראו ישראל בכור טפי משאר האומות שקדמו להם:

'''בנים שאבותם ברכו אותן במעשיהם.''' המברכים המה האבות והמבורכים המה ישראל. ולא משמע כן מהראיה שהביא ממקרא דברוך אברם וגו' שמשמעו שהאבות המה המקבלי הברכות. אבל היפ"ת פי' ר"ל שלאבותם בירכום העולם על מעשיהם הטובים כאברהם שנאמר בו ברוך אברם. וכן יצחק נאמר בו עתה אתה ברוך ה'. ויעקב נתברך מיצחק ומהמלאך. ולא האריך להביא כאן אלא אברהם מטעם שהכתוב אמר בני בכורי לשון יחיד. ודרש בכורי כמו ברוכי בסירוס. והרבה כמוהו במקרא. ולפי שהבנים ברוכים בהיות אביהם מבורך קרא לישראל בן המבורך עכ"ל. ונכון הוא:

'''בנים של מי שנטל את הבכורה.''' נרמזים כאן לומר שלח את עמי ויעבדוני והעבודה הזו היא הקרבנות שיזבחו להם. ועד שלא הוקם המשכן היתה העבודה בבכורים. ולכן הזכיר כאן שיעקב נטל את הבכורה מעשו ולו יאתה העבודה. וגם אברהם היה בכור כדאי' בב"ר פ' ל"ח. והיה כהן לעבודה כדלעיל בב"ר פ' נ"ה:

'''ד"א בני בכורי ישראל כו' כמה חבבתי את הבכורות כו'.''' גם הוא סובר שנקראו בכורים על שם שאברהם היה בכור ויעקב נטל את הבכורה. רק שהוא סובר הטעם משום חיבוב הבכורות. ולכן אמר שאפילו בכור בהמה חביב מפני שהוא מיוחד לעבודה וכ"ש בכור אדם. ולפי שבזה דומים לאברהם שהיה בכור כדלעיל. לכן אמר שהיו המכות נגד נסיוני אברהם. ולפי שלכאורה יקשה א"כ ה"ל להביא כל העשרה מכות בעצמו כיון שכולן בזכות אברהם. כמו במכות בכורות. לזה אמר משל כו' והנמשל שהיה צריך לחלוק כבוד למשה ולאהרן:

'''עשרה נסיונות.''' מפורשים בדברי המפרשים במשנת פרקי אבות ע"ש:

'''ע"י משה ואהרן ועל ידו.''' כדלעיל פ' י"ב ושם פי' טעם מיוחד לכל אחד ואחד:

'''נהג עמו שני פלמרכין.''' וה"נ כיון שנתמנו משה ואהרן בענין לדבר עם ישראל ועם פרעה נהג בהם כבוד לצרפן במכות:

'''פלמרכין.''' פי' שרי חיל {{ממ|ערוך}}. ובל"י שר צבא {{ממ|מוסף הערוך}}:

'''בשר של מעלן.''' וזה היה ע"י הקב"ה ומפרש בחטרמם המ"ם לכינוי רבים נסתרים בחרטום שלהם:

'''בנימוס המלכות''' מפורש בתנחומא סדר וארא. ומ"ש זה כאן הוא משום שלא תקשי דה"ל להביא כל ג' שהיו ע"י אחד ביחד. ואח"כ ג' אחרות ואח"כ ג' אחרות ואח"כ שחין באחרונה:

'''והצפרדעים היו להם קשים כו' ועוד הביא עליהם מכת ערוב.''' בב' אלו פליג אטעם דלעיל פ"י ופי"א ע"ש:

'''שנאמר ובחדר משכבך ועל מטתך.''' מיתורא דריש על מטתך בשביל תשמיש המטה דהיינו סרוס שמבטלן מזה:

'''מוניטה של אלהיכם.''' כלומר מטבע האלהים בטלה ר"ל מה שהיו מבטלין פריה ורביה מישראל כדלעיל פ"א ואיך תהיה של מצרים קיימת. ולכך היו מסרסים אותם:

'''כמה דתימא ושחת ארצה.''' לעיל פ"י יליף מכי משחתם בהם ע"ש:

'''הרי הגיע הסימן אחד היה אברהם.''' ר"ל הגיע סימן ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים דן אנכי כמו שלמד לעיל בג"ש (וסיום מאמר דלעיל הוא) ומזה ידע משה דמכות בכורות קאמר. ולכן אמר מיד כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור:

'''הרי הנגע אחד.''' כלו' הנגע של אחד דהיינו אברהם:

'''יורשים שני עולמות.''' ופי' בני בכורי כדוגמת בכורים שיורשים פי שנים:

'''היום בא בוער.''' שהחמה מלהטת אותם כדלעיל בב"ר פ' כ"ו:

'''היא של אור.''' שהיא בעצמה אינה אש רק מקבלת האור מן החמה ומאירה. ואין אור שלה שורפת:

'''שיהא שלכם.''' למנות בה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>