עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/טו/כד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הרואה את הלבנה.''' לכם בעי לפרש שקדושה זו נמסרה לכם. ולהכי מייתי מה שנחלקו בברכתה שיש אומרים מקדש ישראל מפני שישראל מקדשין אותו. והיינו דמסיים ומתי התחילו במצרים הה"ד החדש הזה לכם:

'''בזמן שהיו ישראל מקדשים.''' שהיו מקדשים ע"פ הראיה דהתם איכא לספוקי אי מברכין מקדש ישראל (ר"ל מקדש ישראל וחדשים). אבל השתא שאנו סומכין על החשבון אין מחלוקת אלא אם מברכין מקדש חדשים או מחדש חדשים {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''יש מן רבנין אמרין כו'.''' האי מ"ד דס"ל מחדש חדשים מפיק מקרא דהכא החדש הזה לכם וגו' דכל הפסוק מיירי מחדש. ומ"ד מקדש חדשים מפיק מדכתיב בפ' אמר מועדי ה' מקראי קדש ויש בכללם ר"ח ומשמע שיקראו ויקדשו מקדש חדשים:

'''משה קדש את המשכן ואת כל כליו מכאן ואילך מי היה מקדשם.''' כצ"ל {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. פי' הכלים שיתחדשו אחרי מות משה מי היה מקדשם:

'''כשם שקדש משה.''' פי' כשם שקדש משה בשמן המשחה. היו מקדשין בדם המזבח או יין נסך או מנחה שמקבל הכהן ומערה בהם בהכלים המתחדשים אחר מות משה. ומלת בדם המזבח דבוק למ"ש היה הכהן מקבל בו כו' {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. ולדעתי נראה להגיה כדם (בכ"ף) שמבאר איזה דבר של קדש. ואומר כדם המזבח או יין כו':

'''עאכ"ו ישראל.''' דודאי קדושת ישראל חשובה מהקדש הממלא כלים. שהשי"ת בעצמו קידש את ישראל והם בעלי נפש. ומה שמקדשין הירח בפה ודעת חשובה מקדושת מלוי הכלים אע"פ שהיתה בנגיעה:

'''אמר הקב"ה אני קדוש.''' ולא שהוא צריך קדושתם כי קדוש אני בעצמי. אלא פירוש והייתם לי קדושים דהיינו שאני מקדשם והם ישבחוני ויהללו אותי וע"י זה שמי מתקדש בעולם. וכן דוד אמר ואתה קדוש ע"י תהלות ישראל:

'''לכך כתיב והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם.''' מרכיב ב' פסוקים. מסוף סדר קדושים והייתם לי קדושים כי קדוש אני. עם מ"ש תחלת סדר אמור כי קדוש אני ה' מקדשכם. והכוונה כי קדוש אני ר"ל כי הוא קדוש ומקדושתו מקדשם כמ"ש כי קדוש אני ה' מקדשכם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>