עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/טו/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד קול דודי כו'.''' דקשה ליה מאי לכם ראש חדשים דהא לכ"ע נמי הכי הוא שעיקר השנה מניסן שהוא האביב והתחלת חיי השנה לכל העולם. לזה מביא קרא קול דודי כו' וכדמסיים לפיכך נקרא ראשון:

'''וכל הענין.''' בפרשיות עד עמכם. עיין בענף:

'''מה את עושה במקום טמאים.''' מפני שרבים חפצו שיושיעם משה מהשעבוד ויעמידם בני חורין במצרים שלא לעזוב ארץ מולדתם. ע"ז אמר שצריכין לצאת למען לא ילמדו מהם לעשות ככל תועבותם:

'''אשר בשר חמורים בשרם.''' פי' מדקרא מדמה אותם לחמורים טמאים הם. ומדאמר רעיתי יפתי קא דייק בשביל שאת רעיתי וטהור וקדוש אינו דין שיתעכבו שם שלא ילמדו מעשיהם:

'''אמרו לפניו.''' ישראל אמרו כן ולידע את האמת היו מבקשים:

'''א"ל כבר שלמו.''' שגילה להם שהמנין מתחיל מיצחק כמ"ש. או שקושי השעבוד השלים הקץ:

'''שהיה מכוסה.''' שלא היו נחשבים כי רוב הדור רשעים היו {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''שנאמר הנצנים נראו בארץ.''' שהם יציצו ויפרחו במע"ט כמד"א פרי צדיק עץ חיים:

'''שהיו צדיקים כולם.''' כדכתיב ויאספו אליו כל בני לוי. וכל ישראל בטלו המילה ושבט לוי קיימוה כדלקמן פ' י"ט. וסיפיה דקרא עת הזמיר הגיע לשון כריתה כדמפרש בחזית הגיע זמנה של ערלה שתזמר פי' שימולו כל ישראל ג"כ:

'''ד"א הנצנים אלו הכהנים.''' לשון ויצץ ציץ האמור באהרן שהיה כהן הראשון. ולכן נקראו ילדי כהונה פרחי כהונה ע"ש שהוציא מטה אהרן פרח וציץ. ומפרש ליה עת הזמיר הגיע הגיע זמנה של עכו"ם שלהם שתעקר שהגיע עת עבודת ה' בכהנים:

'''אלעזר בנו פנחס בנו.''' לא הזכיר מבני אהרן רק מי שנמשכה ממנו שלשלת הזרע לעבודת בה"מ:

'''אלו המלכים.''' מלכי יהודה שהיו הורגים באויביהם. ומפרש הנצנים כמו הנצחנים שהם הנוצחים במלחמה. ומפרש עת הזמיר הגיע על הכרתת אויביהם. ושייך זה ליציאת מצרים על שם שיצאו ממצרים ע"מ שיבנו בהמ"ק ויזבחו זבחים ודוד בנה היסודות ושלמה גמר את הבנין ושאר מלכי בית דוד לרוב היו תמימים עם ה' וחזקו את בדק הבית:

'''אלו הלוים אסף כו'.''' מפרש עת הזמיר לשון שירה וזמרה ולהכי מפרש ליה בלוים המזמרים בבית המקדש כגון אסף וזכריהו. ומפרש הנצנים אלו הלוים המנצחים בשיר ולעיל מפרש על שבט לוי שהיו כולם צדיקים במצרים. וכאן דרש על הלוים שהיו משורים ומנצחים במקדש:

'''שאמרו את השירה.''' שירת הים:

'''אמר קול התור.''' לפי שדרך הצפרים כגון תורים וזולתם להיות משוררים ומצפצפים בניסן. לכן כינה שירת ישראל בזן ההוא לקול התור. ומ"מ מדנקט תור רמיז לאברהם שבזכיתו שמע ה' קולן אף שהיה בהן פסל מיכה:

'''שהקריב תור וגוזל.''' נקט אלו שהיו כנגד ישראל כדפרש"י ואת הצפור לא בתר והוא תור וגוזל ורמז לו שישראל יהיו חיים וקיימים:

'''מה כתיב אחריו התאנה חנטה פגיה.''' דקאי על ישראל שנמשלו בכמה דוכתין לתאנה ופגיה דהיינו התאנים ר"ל הצדיקים שהם פרי שלה. וסמדר נתנו ריח מפרש בבינונים שאינן פרי עדיין אלא שהענבים ניכרים ונתנו ריח התשובה. ולא חשיב הרשעים מפני שכבר מתו בשלשה ימי אפילה:

'''אין לכם חדש אחר גדול מזה כו'.''' ר"ל להכי לדידן חשיב חדש ניסן ראש חדשים מפני חידוש דברים אלו שחשיב בעל המאמר:

'''ד"א ראשון הוא לכם כו'.''' דק"ל מאי לכם להכי דריש שהקב"ה כביכול יהיה לכם דהינו לבנות בה"מ וליפרע מעשו. וקרמיז לה הכא לומר שזה יהיה בחדש הראשון ואתיא כרבי יהושע דאמר שבניסן עתידין ליגאל כדאיתא פ"ק דר"ה. וגם למר שבזכות המצות שבחדש הראשון יזכו לדברים אלו שנקראו ראשו. ודע שבפנים המדרש חסר הרבה בכל המדרשים וצריך להיות כמו שהועתק בפנים המדרש שלפנינו ועיין בהמקומות שציינתי ביד יוסף:

'''ראשון לציון.''' היינו משיח ועיין ב"ר פ' ס"ג:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>