עריכת הדף "עץ יוסף על שיר השירים רבה/ו/ד/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''דבר אחר כו' כד את בעי כו'.'''  כשאתה רוצה וחפץ אין אתה צריך ללמוד משום אדם ומעצמך אתה יודע היאך לעבוד להקדוש ברוך הוא:

'''הן דמלכא שרי.'''  היכן המלך שורה ויושב, רצה לומר הקדוש ברוך הוא:

'''טמיקין.'''  וכן הוא בבמדבר רבה פרשה י"ב {{ממ|סימן יז}} ופירושו מכובד, פירוש אחר כסא המלך הוא ואינו מן המנין, ובאסתר רבה פ"א סימן ח' איתא טיטיון, ועיין שם מה שבתבתי:

'''שש ארצות.'''  הא פליגי אהא דאיתא בבראשית רבה פרשה י"ג סימן י"ב דקאמר שם ארבע שמות נקראו לארץ כנגד תקופותיה, דלא סבירא ליה רק ארבע שמות, ופליגי נמי אספרי {{ממ|עיין מדרש משלי פרשה ח}} דתני עשרה שמות יש לארץ:

'''ארקא.'''  הוא מוזכר בירמיה [[תנ"ך/ירמיה/י#יא|י יא]] דכתיב אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ וגו':

'''גיא.'''  אולי הא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כג#ד|תהילים כג ד]]}} גם כי אלך בגיא צלמות משמע ליה שהוא שם אקלי"ם שהוא צלמות כמו אחרי הרי חשך, דומיא דארץ ציה וצלמות {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#ו|ירמיה ב ו]]}} דמשמע כלל מקום שהוא ציה והוא חלק המדבר השמם כמו {{ממ|יואל ב, כ}} והדחתיו אל ארץ ציה, {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לה#א|ישעיה לה א]]}} ישושום מדבר וציה, גם ארץ נשיה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פח#יג|תהילים פח יג]]}} משמע שם חלק מהמדבר השמם {{ממ|[[יפה תואר על שיר השירים רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''והוא ישפוט כו'.'''  הרי שתבל הוא הטוב עולה על כולם:

'''ערכי.'''  פירוש סדרים מלשון מערכה:

'''לקוליינון.'''  פירוש כמו אהל יפה, אל הקובה {{ממ|במדבר כה, ח}} תרגום ירושלמי לגו קלא:

'''מצויינות.'''  מצויירים ומצוינים בצבעונים:

'''מטוכסות.'''  מתוקן על מתכונתן {{ממ|מתנות כהונה בבמדבר רבה פרשה י"ב}}:

'''קמריטון.'''  עגולות כמו כיפה כדי שלא ישתברו כלי שרת:

'''מלמד שלא לקחום בדמים.'''  פירוש שלא נתן כל נשיא ממון על שור אחד ועל חצי עגלה לכיס אחד ומזה הכיס לקחו שתים עשרה שוורים וששה עגלות, אלא כל נשיא נתן שור משלו בפני עצמו ושני נשיאים נתנו עגלה אחת, וכן משמע בבמדבר רבה דאיתא שם מפני מה לא הביאו חצין עגלות וחצין שוורים מפני שהיו יראים שמא ימות שורו של אחד מהם או שמא תשבר עגלה של אחד מהם ונמצא אותו השבט אין לו חלק במשכן. וכתב הזית רענן ואין להקשות שמא ימות השור ותשבר העגלה, דתרתי לא שכיח עד כאן לשונו, הרי שלא לקחו השוורים והעגלות מדמי שותפות:

'''ההלכה.'''  להביא העגלות:

'''פורח הוא.'''  בתמיה:

'''לקרסין.'''  פירוש לפרקים ולעתים כמשמעו {{ממ|[[אות אמת על שיר השירים רבה/{{כאן}}|אות אמת]]}} ועיין באסתר רבה ריש פ"ד:

'''לרפאות את הקירוס.'''  כן צריך לומר, ופירושו קליפות העולה מחמת מכה, כן הוא באסתר רבה שם נכתב הפירוש בפנים המדרש. והכוונה לפי דאיתא בפרק קמא דכתובות בירושלמי {{ממ|סוף ה"ב}} וזה לשונו אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד ונמלכים הבית דין לעבר השנה הבתולים חוזרים, ואם אינן מעברין השנה אין חוזרין, עד כאן לשונו. וידוע שחז"ל כינו הבעילה וקראו אותה בשם מכה כדאיתא בריש כתובות דף ו, א' ובמס' נדה דף ס"ד, ב' וזה לשונם תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת בית שמאי אומרים נותנין לה ארבע לילות, ובית הלל אומרים עד שתחיה המכה, וזהו שאמר כאן שהיו יודעים בידיעת התורה, שהיו יודעים חכמת העיבור, מכח זה ידעו גם כן לרפאות קליפות העולה מחמת המכה, פירוש שעל ידי שמעברין את השנה הבתולים חוזרים ונתרפא המכה פירוש הבעילה שעל ידי העיבור נעשית פחותה מבת שלש שנים ויום אחד {{ממ|זרע אברהם}}:

'''בגלגל שוורים זבחו.'''  ופשטא דקרא מיירי שזבחו שוורים לעבודה זרה והמדרש מפרש לה כשבאו לגלגל ולא הוצרכו לשאת המשכן אז זבחו השוורים {{ממ|זית רענן}}:

'''והיכן הקריבו אותן.'''  המתנות כהונה בבמדבר רבה לא גרס לה, וסבירא ליה דרבי אבין פליג וסבירא ליה דבנוב הקריבו, ולפי הגירסא דכאן אולי הפירוש ''' עד היכן היו קיימות'''  כלומר עד היכן היתה זכות השוורים של הנשיאים קיימות {{ממ|על דרך דאיתא בויקרא רבה סוף פרשה א' עד מתי זכות אבות קיימת}} ומשני ''' עד הגלגל'''  היינו שבגלגל נתבטל זכותם על ידי שעבדו שם עבודה זרה. ומביא הכתוב בגלגל שוורים זבחו לרמוז שבגלגל נתבטל זכות השוורים של הנשיאים כאילו נפסד חייהם ונזבחו, כי כל זמן שזכותן עמד לישראל נחשבו כאילו חיים וקיימים הם, וביטול זכותם היה שבגלגל שוורים זבחו לעבודה זרה גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, והיה מדה כנגד מדה על ידי שזבחו שם שוורים לעבודה זרה לכן בטל זכות שוורים, ושוב שואל המדרש והיכן הקריבו את השוורים עצמן שהביאו הנשיאים למשכן, ומשני בנוב, או בגבעון או בשילה, או בבית המקדש כפי דעת המאן דאומרים שהובא כאן:

'''שמונת בקר.'''  ורצה לומר מדכתיב את זבח הבקר בה' הידיעה {{ממ|ובצאן לא כתיב ה'}} על כן יכוון על הבקר דכתיב ואת ארבעת הבקר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>