עריכת הדף "עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ו/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''דתן ואבירם נחרו בי כו'.'''  והפסוק מדבר בעד משה, שדתן ואבירם הלשינוהו אל פרעה ויבקש להרגו:

'''על שהיה עושה דין בין בנותיו של יתרו והרועים לא היה.'''  כן צריך לומר {{ממ|[[רד"ל על שיר השירים רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}. פירוש יותר ראוי היה שישב ויעשה דין בין אחיו משיעשה דין בין בנות יתרו המדיני ובין הרועים, והם גרמו לו שלא יעשוהו. ובאות אמת הביא בשם ספר ישן הגירסא עד שהייתי כו' ומשה אמר כן:

'''לא הוי לי ליכנס לארץ ישראל מיד.'''  כן צריך לומר {{ממ|[[אות אמת על שיר השירים רבה/{{כאן}}|אות אמת]]}}:

'''בני אמי כו' זה ירבעם כו'.'''  תיבת ב' נ' י' ראשי תיבות ירבעם בן נבט {{ממ|פרפראות לחכמה}}:

'''ירד מיכאל.'''  וכן הוא בירושלמי פרק לפני אידיהם {{ממ|[[ירושלמי/עבודה זרה/א/ב|עבודה זרה פ"א ה"ב]]}}, ובבלי שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/נו/ב|דף נו:]]}} גרס גבריאל, ועיין [[ידי משה על שיר השירים רבה/{{כאן}}#|ידי משה]]:

'''ונעץ קנה גדול בים.'''  עיין באלשי"ך תהלים ס"ח פסוק ל"א מה שכתב שם. ובשבת דף קל"ח, ב' אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר הנה ימים באים וגו' וכתיב ונעו מים עד ים וגו' ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו, דבר ה' זו הלכה, זו הקץ, זו נבואה, רמז ג' דברים אלו ראשי תיבות קנה, וזהו נעץ ק' נ' ה' בים, וזהו {{ממ|דברים כח, סח}} והתמכרתם ואין ק' נ' ה' ועל זה נאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סח#לא|תהילים סח לא]]}} גער חית ק' נ' ה' {{ממ|ספר פרפראות לחכמה}}:

'''לחלוחית מכאן ומכאן.'''  שעלה מן הים חול ורפש וטיט שהים גורש:

'''כחורש.'''  כיער:

'''מקומה של כו'.'''  המצירה לישראל:

'''יום שהעמיד ירבעם כו'.'''  כי זה הוא תחילת הגלות כמו שכתוב {{ממ|דברים יא, טז-יז}} ועבדתם אלהים אחרים וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה {{ממ|רש"א}}:

'''צריפין.'''  אין פירושו כמו {{ממ|סוכה יג, ב}} צריפא דאורבני וסתם צריף שבגמרא שהוא כוך קטן מציידין שעושין מן קנים ומן ערבה, מדשבחו מאוד היועץ זאת כדלקמן, אלא צריך לומר שפירושו מגדלים או פלטרינין גדולים וכיוצא {{ממ|[[יפה מראה על שיר השירים רבה/{{כאן}}|יפה מראה]]}}. ובספרי איתא ובנו שני כרכים ברומי:

'''והוו בניין כו'.'''  היו בונין אותם והם נופלים וחזרו ובנו אותם והיו נופלים. היה שם זקן אחד ושמו אבא קולון אמר אם אין אתם מגיעין ומביאין לכאן מי פרת טובלין בתוך הטיט ובונין אותם בו לא יהיו קיימים. אמרו לו מי עושה כן שיביא לכאן מי פרת שכשירגישו בנו בני ארץ ישראל אל יניחו להביאם, ואמר להם אני אביאם. עשה את עצמו כאילו הוא אחד מהמוליכים יין ממדינה למדינה:

'''שפיי דחמר.'''  סוחר יין:

'''הוה עליל לקרייא כו'.'''  היה נכנס לעיר אחת ויוצא לעיר אחרת נכנס למדינה ויצא למדינה אחרת עד זמן שבא לארץ ישראל, כיון שבא לשם היה מביא מים מנהר פרת באותן חביות גדולות שמוליכין בהם היין וסברו הכל שהוא מוליך יין, והיו גובלין אותן מים בתוך הטיט, והיו בונין אותם ועמדו. ומן אותו עת היו אומרים למשל בפיהם לאמר בכל מדינה שאין שם אותו איש אינה מדינה:

'''רומי בבלין.'''  פירש המתנות כהונה והיו קורין לאותן שני צריפין רומי בבלין על שם שרום שלהם קיים על ידי בלילת מי פרת בשאר המים. ופירושו אינו מחוור, כי איך יקראו הגוים מעיר רומי שם לשני הצריפים בלשון הקודש ולא בלשונם, וזה דוחק לומר שבאמת קראוהו להצריפין בלשון רומי מה שיורה בלשון הקדש רומי בבלין. אך האמת והנכון הוא מה שפירש בעל המעריך שלאבא קולון שיעץ להם זאת קראו רומי בבלין על שם שהוא בעצמו היה שם בשעת מעשה, או היה דר שם, והמים הביא מבבל שנהר פרת הולך באמצע עיר בבל כידוע, ושמות עצמיים אינם משתנים בכל הלשונות, וכן מוכח כי אותו קראו כן, מלשון הוו קריין ליה, כי על הצריפין ראוי לומר קריין להו כי שנים היו:

'''נצב באדום מלך.'''  פירוש הועמד מלך באדום.

'''הדא הוא דכתיב ומלך אין באדום'''  פירוש שמתחלה לא היה מלך באדום אבל ביום שנסתלק אליהו שבע שנים קודם מות יהושפט נצב והועמד מלך באדום, והיינו שהלך מלך אדום עם יהושפט ומלך ישראל במלחמת מואב, ואין קושיא ממה שכתוב שבימי יהורם פשע אדום מתחת ידי יהודה, שאף על פי שהקימו מלך בימי יהושפט היו למס עובד למלך יהודה, והיינו שבא מלך אדום עם יהושפט למלחמת מואב, ולא יכול יהושפט למנעם מהמליך עליהם מלך, מאחר שלא היה זה מרד בו אלא מנהיג להנהיגם, ומכל מקום להיות זה פתח להתקוממותם, אירע זה ביום סלוק אליהו שהיתה זכותו מגינה בימיו {{ממ|[[יפה מראה על שיר השירים רבה/{{כאן}}|יפה מראה]]}}. ועיין בירושלמי פרק קמא דעבודה זרה {{ממ|ה"ב}}:

'''שהיה מפטם לפשחור בן אִמֵּר וחבריו.'''  כן צריך לומר. ומן הכהנים היה והוא היה נביא שקר כמו שכתוב {{ממ|בירמיה כ, ו}} ואתה פשחור וגו' אשר נבאת להם בשקר, אבל פשחור בן מלכיה הכתוב בספרים משרי צדקיהו היה {{ממ|שם כ"א, א ושם ל"ח, א}} ולא מצאנו בו נבואת שקר {{ממ|[[רד"ל על שיר השירים רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}:

'''לפלטיא.'''  שוק ורחוב גדול שמוכרים שם לחם, ולחם זה אינם רשאים למוכרו שם מפני שחרוריתו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>