עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/נו/ט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מהו אחר.''' דריש שבא לרמוז ג"כ על ענין ישראל. והנה איל זה ישראל. אחר היינו אחר כל המעשים שעשה ה' לישראל. או אחר כל המע"ט שעשו אבות העולם:

'''נאחז.''' ישראל נאחזים בעבירות:

'''בסבך.''' ואז הם מסתבכים בצרות בשעבוד לכפר עון:

'''בקרניו.''' פי' שיהיה סופן שיגאלו בזכות קרניו של איל העקידה שיזכור להם על ידו זכות עקידת יצחק בהיותו בא תמורתו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אחר כל הדורות.''' משום דסתם אחר משמע באחרית הימים. וקרא מיירי בקץ הימין {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''א"ר חנינא בר יצחק כו'.''' בקרניו לשון רבים רמז לקרן השופר של ר"ה שהוא ג"כ זכר לאילו של יצחק. וכן לגאולה כדלעיל. והא בהא תליא כי לכך מתערבב השטן בשופר ר"ה בהיותו נזכר על ידי זה לשופר העתיד אשר בו יתבטל כחו לעתיד {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''ניתוש.''' לשון לנתוש ולנתוץ כלומר נעקר ונפרד:

'''החורש.''' פי' היער:

'''רבי בניה אמר. אמר לפניו רבש"ע הוי רואה דמו של איל זה כאילו דמו של יצחק בני. אימוריו כאילו אימוריו של יצחק בני. ר' פנחס אמר א"ל רבש"ע הוי רואה כאילו הקרבתי יצחק תחלה ואח"כ הקרבתי את האיל הזה תחתיו המד"א וימלוך יותם בנו תחתיו כהדא דתנן הרי זה תחת זה וכו' הרי זו תמורה. תנן כאימרא כדירים ר"י אמר כאימר תמידא ר"ל אמר כאילו של יצחק כו'.''' עד סוף הענין. כן הוא בספרים המדוייקים. והענין מבואר עפ"י מה שאמרו בפ"ה דתמורה תחת משכחת לה הוראתו לישנא דחלולי דכתיב תחת הנחושת אביא זהב. ולישנא דאתפוסי דכתיב ואם תחתיה תעמוד הבהרת. פי' לישנא דחלולי היינו פדיון שהא' נפדה בהב' שנכנס במקומו ואז הוא חולין לגמרי. רק שהב' הוא קודש במקומו. כמו תחת הנחושת אביא זהב פירוש בעבור הנחושת שלקחו מישראל בימי גלותם בבבל ומדי ופרס וארם ישלמו להם אז בימי המשיח זהב. אבל לא הנחושת ג"כ. ולישנא דאתפוסי הוא שקדושת ההקדש במקומה עומד ונתפס עמו גם התמורה במקומה. ר"ל במקום ובמדרגת הקדושה הראשונה נכנסה ונתפסה גם התמורה במדרגה זו ונעשית ג"כ קודש {{ממ|וכמו תחתיה תעמוד הבהרת. פי' שעומדת במקומה}} וכדכתיב הוא ותמורתו יהיה קודש וצריך להקריב שניהם. ובהאי ענינא פליגי תנאי דהכא. דר"ב ס"ל דתחת דהכא הוא לישנא דחלולי ולכן אמר שאמר אברהם הוי רואה דמיו של זה כאילו דמיו של בני להיות לו כופר נפש ופדיון לפוטרו מהקרבה. ור"פ ס"ל שלא הוצרך פדיון וכופר נפש שכבר נצטרף מחשבתו למעשה כאילו כבר הוקרב. ותחת דהכא הוא לישנא דאתפוסי להיות הוא ותמורתו קודש. ולכן אמר הוי רואה כאילו הקרבתי יצחק בני תחילה ואח"כ הקרבתי האיל הזה תחתיו דהיינו אחריו המד"א וימלוך יותם בנו תחתיו דמשמע אחריו. ועז"א כהא דתנן הרי זה תחת זה כו' הרי זה תמורה דהיינו דין תמורה שהוא ותמורתו קודש {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''כהדא דתנן כאימרא כדירים כו'.''' בירו' נדרים פ"א הל' ג'. משנה כאימרא כדירים כו' ה"ז נדר בקרבן. ובגמרא שם. מהו כאימרא {{ממ|כלומר על מה היתה כוונתו}} ר' יוחנן אמר כאימר תמידא. תמן אמרין כוולד חטאת {{ממ|ופי' שם המפרש תמן בבבל אמרין כוולד חטאת כלומר אע"פ שלא אמר כדבר הקרב על המזבח והיינו לשון כאימרא הנ"ל אלא שאמר הרי עלי כוולד חטאת דלמיתה אזלא הרי זה ג"כ נדר בקרבן}} רשב"ל אמר כאילו של יצחק אבינו. תני ר' חייא מסייע לרשב"ל כאימרא דלא יניק מן יומוי וזהו אילו של א"א שנברא בששת ימי בראשית ולא היה לו אם שיניק משדיה עכ"ל הש"ס דנדרים ירוש' עם פירוש בעל פ"מ. ואין לו שום שייכות כאן רק בשביל שנזכר שם בירו' מי שאומר שמלת כאימרא בל' הנודר הכוונה על אילו של א"א. וכאן מדבר בענין איל זה לכן הביאו כאן ומכלל העתקת ל' הירושלמי תבין שמאמר תמן אמרין כוולד חטאת הוא שם אחר דברי ר"י לא אחר דברי רשב"ל כמו שהוא כאן:

'''כאילו של יצחק.''' ואע"ג דאיל מתרגמינן דכרא מאחר שגם הוא מין כבשים יקרא אימרא {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>