עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/לד/יא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''עוד כל ימי הארץ כו' מה סבורים כו'.''' שהוא נדרש לשלפניו שאמר לא אוסיף עוד להכות כל חי שזה לא יהיה אלא עוד כל ימי הארץ הזאת לבד ולא לעתיד בזמן חידושה אחר ביטולה שאז יתבטל גם ברית נח {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''באותה שעה ותופר ביום ההוא.''' פסוק הוא בזכריה י"א. ולעיל מיניה כ' להפר בריתי אשר כרתי את כל העמים. וכתיב בתריה ותופר ביום ההוא. ומשמע ליה דהיינו ביום ביטול שמים וארץ שאז תופר ברית כל העמים הוא ברית נח:

'''מי גרם להם שימרדו בי כו'.''' דריש דהזריעה והקצירה הוא משל ללידה וקבורה. דהיינו קבורת בנים בילדותם בחיי אביהם. שקודם המבול לא מתו קודם זמנן ולכן לא היו עיניהם תלויות ונשואות לשמים. אבל מכאן ואילך זרע וקציר יולדים וקוברים. וכן מפרש קור וחום ברמז עניני תחלואים הבאים לסיבת קור וחום. וקיץ וחורף ברמז למיתות משונות מחיות רעות המד"א וקץ עליו העיט וגו' שכל זה לא היה קודם המבול ונתחדש אחר המבול כדי להכניעם לעבודת ה':

'''שהיו זורעין כו'''' סנהדרין דף ק"ח וכמ"ש וצאצאיהם לעיניהם:

'''קור וחום''' חמה חכאכית מדלא נזכר כאן פי' על קור דקרא. נראה שהוא חולי הקדחת שיש בו קור וצמרמורים וגם חום:

'''מקייץ אני עליהם.''' שישכון העוף עליהם כל הקיץ. ומחרף עליהם הבהמה כל החורף:

'''מה עביד לן דרא דמבולא.''' כי בעבורם נתחדש ענין חולי המכאוב בעולם. והא דאמרינן דעד יעקב לא היה חולי. היינו חולי גמור. והכא מיירי בחולי קל. דומיא דמיחוש הראש דבסמוך:

'''כ"ז שהיום והלילה קיימים.''' דייק מיום ולילה לא ישבותו דלא אהני ברית זה אלא כ"ז שהיום והלילה קיימים. וליכא בין ר' יודן ובין ר' הונא אלא משמעות דורשין:

'''והיה יום אחד כו' ותופר ביום ההוא.''' אע"פ שלא נכתבו גבי הדדי יש לומר דביום ההוא רמז אליו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מי גרם להם כו'''' והיינו זריעה וקצירה ממש כלו' שלא היה קצירה בשנות הזרע כמו עכשיו. אלא זרע אחד היה מספיק להם ארבעים שנה וכן לא היה אסיפת תבואתם בדרך קצירה בטורח כמו עכשיו. כי לשעה קלה היו מהלכים בכל העולם ובדרך הליכתם היו השבלים נקצרות:

'''כנימא בבשרו''' פי' כשער בבשרו. והמת"כ שפי' כנימה כמו כנים ותולעים צריך לגרוס ככנימה בב' כפי"ן. ובילקוט גרס ככלמתא והוא תרגום של כנים:

'''כמן פסח ועד עצרת''' שהוא אויר ממוזג בלא קור וחום:

'''רשב"ג בשם ר"מ.''' ב"מ [[בבלי/בבא מציעא/קו/א|ד' ק"ו]] בחילוף שמות התנאים:

'''חצי תשרי''' ששה זמנים כתובים כאן כפי מנהג העולם כוללים כל י"ב חודש. והתורה סדרה כפי סדר דבר והפוכו זרע וקציר וגו' וחז"ל כאן חשבו כסדר החדשים זרע חורף קור קציר קיץ חום. ורבי יהודה מונה ג"כ כפי סדר זה מר"ח חשוון. ור"ש מונה מתשרי {{ממ|ועיין בפדר"א פ"ח באופן אחר. ועיין ברש"י בחומש וברא"מ וביפ"ת}}:

'''לא שמשו המזלות כו'.''' כרבי יהושע לקמן:

'''שמשו אלא כו'''' פרש"י לא שמשו כהלכתן ומשפטן ואפשר דס"ל כרבי אליעזר לקמן:

'''לא שבתו''' דרש עוד עדיין לא ישבתו כמו שלא שבתו עד עתה {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}:

'''מכלל ששבתו''' בכל ימי המבול. ועיין לעיל פ' כ"ה סימן ב':

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>