עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/לא/י"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''זה וזה''' שהיה יכול לכתוב זה וכתב וזה וי"ו יתירא לרבויי שעתיד אחר למוד במדה זו הה"ד האורך אמות במדה הראשונה אמות ס' ורוח אמות כ' כצ"ל ולא מפרש מאי היא. אלא דהיינו מדת התיבה שהיא מדה הראשונה של האמות הנזכר בתורה. ולפי שאמה מדתה משונה פעמים בת ו' טפחים ופעמים בת ה' ופעמים בת ו' ואצבע. לכן אמר כמדת אמת נח {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ולמה הוא קורא אותה אמה תביקין.''' בערוך הגירסא ולמה היא תביקיון. ופירש המוסף ולמה אמר הראשונה. ותירץ היא תביקיון כלומר אמות של בנין בית שלישי תהיה באמות תיבת נח. ותבקיון פירושו דבר של תיבה עכ"ל. ולפי גירסת הספר תביקין הוא נוטריקון תיבת קינין נח. וקאמר שהיו מתביאות בה פי' משוויות. שמשוה אמות בית המקדש לאמות הראשונות. ולפי גירסתנו למה הוא קורא אותה אמה תביקין. כל המאמר קושיא היא. שהיו קורין לאמה שמדדו בה הבית תביקין {{ממ|רש"י}}. ומתרץ רב הונא על שהיתה מובאת כצ"ל ומובאת פירוש בינונית כדתנן בפ"ו דנגעים כעדשה מובאת פי' בינונית. ועל שם כך נקרא תביקין לפי שהיא בינונית שהיתה מששה טפחים:

'''למדתך תורה כו'''' כלומר שלכן נכתבה מדה זו ללמד דרך ארץ {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''בפקודך אשיחה''' שאשיחה במילי דעלמא ע"י תורה ואשתעשע במילי דעלמא ע"י דברי תורה. והיינו דרך ארץ:

'''בלמין''' בחוף הים:

'''אחד מששה בארכה''' כמו בתיבה שהאורך ג' מאות אמה והרוחב חמשים אמה אחד מששה בארכה. והגובה שלשים אמה אחד מעשרה בארכה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>