עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/יג/יז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''חסומה''' פי' קשיותה. שבמקום קשה אינה שותה כל כך בעומק כמו במקום הרך {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}. שאינה משקה אלא פניה לצד חוץ לא בתוך תוכה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''א"כ מה יעשו כו'''' דברי המדרש הן. ופליגי אדרבי אלעזר. ורבי אלעזר אמר לך כדרבי לוי בסמוך {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ששרשיהם עד התהום''' לאו דוקא. אלא ר"ל שיורדין בעומק יותר משאר אילנות:

'''אלא כל אחד''' ופני האדמה דריש ליה לדרשב"ל דבסמוך {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''שרשי חטין בוקעין כו'''' וז"ל הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/ט/?|פ"ט דברכות]]}} רבי חנינא ברוקי בשם ר"י שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה. שרשי תאנה רכים בוקעים בצור. תני ר' ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חסומה. א"כ מה יעשו שרשי שקמה שרשי חרוב א"ר חנינא א' לשלשים יום תהום עולה ומשק' אותו. ומ"ט אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה עכ"ל:

'''תהום עולה ומשקה''' שהמים עולים ממש בעובי הארץ עד שרשיהם:

'''אני ה' נוצרה כו'''' לעיל מיניה כתיב ביום ההוא כרם חמר ענו לה שמעת מיניה שיש השקאה לכרם לזמנים ידועים כפי צרכו. וזה על ידי התהום. כי הגשמים אין להם עת קבוע. וממילא ה"ה בכל הצמחים כחרוב ושקמה {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''עושה פנים לאדמה''' שמיפה אותה ומלחלחה ומשוה פניה. אבל בזמן היובש היא בקועה וכאילו אין לה פנים. ואפשר פנים קרי למוצא דשא כי עמקים יעטפו בר על ידי הגשמים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>