עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/יג/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ושקולה כנגד תחה"מ''' בירושלמי פ' א"ע כשם שת"ה חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם:

'''בזו יד ובזו יד כו'''' יד מורה על פעולה כללית. ואצבע של פעולה פרטית. ופעולת הפתיחה מורה שפע בריבוי באין כילות מאומה:

'''בזו פתיחה יפתח ה' לך.''' לתת מטר ארצך בעתו:

'''ירונו יושבי סלע''' בתחמ"ה מיירי {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''יתרועעו כו'''' יתרועעו מורה על הזרעים עצמם כאילו הם יתרועעו יחדיו באהבה. ואף ישירו מורה על בני אדם שהם ישירו טובו ית':

'''רחב"א אמר גדולה מת"ה''' גירסא זו לא יתכן שהרי סובר לעיל ששקולה כת"ה. ע"כ בהכרח במ"א צריך לשנות שם האמורא. ופירושו גדולה תועלתה. או גדול החסד שהקב"ה עושה בירידת גשמים יותר מת"ה:

'''שאל את ריב"ק''' בד"ר פ"ז איתא את רבי יוחנן בן זכאי:

'''ואימתי כו' בירידת גשמים''' שזה ענין טובה כללית מקפת כל הנמצאים:

'''מ"ט לבשו כרים''' דהיינו בירידת גשמים כדכתיב לעיל מיניה פקדת הארץ ותשוקקיה. ופירושו שאז מתלבשות הנקבות מן הזכרים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''הריעו לאלהים כל הארץ.''' דרש סמוכים:

'''בהמה מבקשת תפקידה''' להזדווג זכר ונקבה שאז כחן מתגבר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מ"ט לבשו כרים הצאן''' ובשוח"ט קי"ו יליף מפסוק הקודם פקדת הארץ ותשוקקה. תן לה תשוקתה. כמ"ש ואל אישך תשוקתך:

'''לבשו דכרייא כו'''' בנדה ס"פ המפלת בא זכר בא שלום שנאמר שלחו כר כו' זה כר. וקאמר הן אילי הצאן לובשים צאן נקבות. ולשון נקי דבר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>