עריכת הדף "עץ יוסף על במדבר רבה/יח/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מה כתיב למעלה מן הענין.''' הביאו ראיה לויקח קרח שלקח פ' ציצית:

'''טלית שכולה תכלת כו'.''' צ"ל דס"ל לקרח דצריך להטיל בה ד' חוטין לבן רק שפטורים מתכלת {{ממ|ז"ר}}:

'''טלית שכולה תכלת כו'. בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה.''' הלעיג על שני מצות אלו דוקא. לפי ששניהם עשוים לזכרון. כי בציצית כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. וכמו כן מצות מזוזה בא לזכרון לאדם שיזוכר בה בה' בצאתו ובואו מן הבית. וקרח אמר שכיון שכל העדה כולם קדושים וצדיקים לא יצטרכו לדבר המזכיר להם ביראת החטא כי מעצמם הם נזהרים. ובטענות אלו היה מחניף את העם כדי שיסכימו אתו במחלוקתו. וכן כתיב בסוף ויקהל עליהם קרח את כל העדה {{ממ|עיר גבורים}}. והבחיי כתב שבזה רמז משל על ישראל. כי המשילם לטלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים. וכיון בזה לומר כי ישראל שכולם קדושים וכולם חשובים מלאים מן המעלות למה יצטרכו למשתררים ולמתנשאים עליהם. והמשיל המשתררים לחוט של תכלת שכרוך על השבעה חוטין כן הם מתגאים עליהם שיהיו כפותים תחת ידם. גם המשיל המשתררים למזוזה שהיא עומדת בחוץ וכולם כלויים מבפנים:

'''ארבע חוטין.''' פי' בכל ציצית חוט אחד:

'''בית מלא ספרים.''' כתב הש"ך על התורה לא ידעתי מאין להם ששאל קרח שאלה זו. ומצאתי גמר קיחה קיחה כתיב הכא וכתיב התם ויקח ספר הברית עכ"ל. וכלי יקר כתב דמפיק לה מדכתיב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם. למה לי לכתוב פתח אהליהם אלא שיצאו נצבים לחרף ולגדף על המזוזה שבפתח אהליהם:

'''את הבית ושני פרשיות שבמזוזה פוטרת.''' כצ"ל:

'''רע"ה פרשיות.''' אבל בירושלמי פרק כל כתבי ומס' סופרים ס"פ ט"ז ובשוח"ט מזמור כ"ב ואותיות דר"ע אות צדי"ק אי' קע"ה פרשיות בתורה שכתוב בהם דבור אמירה ציווי כנגד שנותיו של אברהם. ואפשר שצ"ל גם כאן כן. ועיין בספר לק"ש להרב המקובל מוהר"ש א"פ שתופס הגירסא כמו שהיא לפנינו רע"ה פרשיות:

'''בודאן.''' פי' מוציאן כמו {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יב#לג|מלכים א, יב לג]]}} בחדש אשר בדא מלבו. וכמו {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ו#ח|נחמיה ו ח]]}} מלבך אתה בודאם:

'''שלבו לקחו.''' לצד אפיקורסות:

'''ומטועני הארון היה.''' והיה צריך להיות עניו ולא לבקש גדולות. והוא לא כן עשה:

'''וקרח בן יצהר בן קהת.''' ובני קהת היו טועני הארון:

'''ועשה להם משתה.''' כמ"ש בחולין ה' שאין הסתה בלא אכילה ושתיה:

'''לא דבר המקום כך.''' כפר לאמור אין תורה מן השמים כדאי' במדרש קהלת פסוק זבובי מות:

'''מיד עמדו כנגדו לקדמו לפני משה.''' בתנחומא גרס עמדו כנגדו שנא' ויקומו לפני משה:

'''אע"פ שלא פרסמן הכתוב כו'.''' והנה זה מדרכי התורה שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום שמפרסמין אצל המצוה והזכות כמו בחנוכת המזבח וכאן אצל הפורענות הסתירן {{ממ|בחיי}}:

'''אותו בן טובים.''' פי' אותו שגנבו הוא בן טובים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>