עריכת הדף "עץ יוסף על במדבר רבה/יד/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד מי הקדימני כו'.''' הכוונה למאי דסיים לקמן סי' ט' מדבר ביוסף כו' ואגב דריש ליה בדרשות אחרות כדרך המדרש:

'''ועושה מזוזה.''' להיותה מוכנת בידו אם יזכה לבית וכן מי שאין לו עלית ועושה ציצית שיהיה לו מזומן בידו {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}} או פי' שעושה מזוזה וציצית לאחרים כדי לקיים המצוה במה שאפשר לו לקיים {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''לליתן לו ממון.''' שיקנה נכסים ויקנה לו בית וטלית {{ממ|[[מתנות כהונה על במדבר רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''הה"ד מי הקדימני לעשות מצות.''' כגון זה שנתן צדקה עד שלא היה לו נכסים. וקנה מזוזה וציצית עד שלא היה לו בית וטלית. ואע"פ שאי אפשר לעשות המצוה אם לא יקדים לו הקב"ה המעות. מ"מ קרי ליה מקדים המצוה לר' תנחום כיון דעבד ליה קודם שהוצרך לעשותה {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''מדבר באברהם שמעצמו הכיר להקב"ה כו'.''' ביאורו דודאי אם אין לאדם בתורה ובחכמה קבלת בית רבו אי אאפשר לו להשיג חכמה ודעת ויראת ה' בתורה מעצמו. אלא בסיוע שפע רוח הקדש. והכי נמי הוי באברהם ומבואר בזוהר ריש פ' לך לך דלעולם ליכא אתערותא דלעילא אלא בתר אתערותא דלתתא. ולכן באברהם אבינו דהוי מעיקרא אתערותא דלתתא שהוא מעצמו נתעורר תחלה להשיג חכמה ודעת ויראת ה' אז נתעורר עליו גם מלמעלה שפע רוה"ק להאיר לו האמת. וכן בהיפך הפונה לבו לבטלה לאחוז בסכלות והבלי העולם אז מתנהגים עמו ג"כ לפי דרכו להיות נשאר תמיד בסכלות ובחשיכה. וז"ש מדרכיו ישבע סוג לב שהוא מלא הרהורים רעים בדרכי סכלות הוא ג"כ יהיה לו כפי דרכו ואין נוגה לו באור החכמה. אבל מעליו איש טוב זה אברהם שמעצמו הכיר להקב"ה שלא היה אדם שלמדו אלא השיג הכל בשפע רוה"ק לפי שהיה איש טוב בהיותו בוחר מעצמו בטוב והיה משתדל תמיד בטוב לחקור ולדרוש להבין יראת ה' ותורתו לפיכך גם מן השמים האירו לו בסיוע שפע חכמה רוה"ק {{ממ|[[נזר הקודש על במדבר רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''קונה שמים וארץ.''' וקאי על אברהם שקנה שמים וארץ מהקב"ה ע"י מעשיו הטובים:

'''כל מה שעשה אברהם למה"ש כו'.''' דריש דאשמעינן צדקת ה' שנתן שכר לאברהם כפי כל פרטי מעשיו בגמילות חסדים לאורחיה זה שלש פעמים במדבר ובארץ ולעתיד היינו לימות המשיח {{ממ|[[יפה תואר על במדבר רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''פרע הקב"ה לבניו ביציאתן ממצרים ובארץ ועתיד ליתן אותם לע"ל.''' כצ"ל וכן הוא בב"ר פ' מ"ח ס"י:

'''והכית בצור ויצאו ממנו מים בארץ מנין כי ה'.''' כצ"ל:

'''זיונם.''' שהיו מזיינים עצמם ללחום עם ל"א מלכים:

'''שלח לחמך.''' שהרמז על עשיית הטוב שיהיה הזכות מעותד לרוב ימים:

'''ואין והכן אלא לשבת.''' דפשיטא דטבוח טבח להכין הוא לצורך האורחים כמ"ש כי אתי יאכלו האנשים בצהרים. אע"כ צ"ל לדרשא אתא דערב שבת היה שמצוה להכין ליום המחרת ועמ"ש בב"ר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>