עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/שעא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|סימן שע"א בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ג|ס"ק ג']]}} '''רוצה להוכיח דלא מועיל חציצת דלת או חלון כל שאינה יכולה לעמוד בלא צירים של ברזל או שאר דבר של ברזל אע"פ שהם לצורך קרקע וכו'.''' ולפע"ד זה אינו דא"כ הא דאיתא במשנה ופוסקים בכמה דוכתי בסתמא דדלתות וחלונות חוצצין ה"ל לפרושי דהיינו דדוקא בשיכולים לעמוד לבדן בלא ציר ומפתח הקבוע בהן ועוד אמאי קתני דוקא במתני' דפ"ו דאהלות בקוברי המת כו' שסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו כו' ולא קתני הכי בשום מקום אחר דקתני שהדלת חוצץ דהיינו דווקא שיוכל לעמוד בלא מפתח שבו גם מה שהבין בדברי הרמב"ם נ"ל דליתא לפי שאין לשון הרמב"ם כמו שהעתיק הוא שהוא העתיק לפי הבנתו ובאמת לשון הרמב"ם שם כך הוא ואם לאו הבית טמא לפי שנמצא האדם הוא שחצץ בפני הטומאה והאדם והכלים מביאים ואינם חוצצים כמו שביארנו עכ"ל הרי שלא כתב אלא לפי שהאדם הוא שחצץ ולא הזכיר כלי לכך נ"ל דכוונת הרמב"ם לומר דהאדם זה עשה החציצה דהיינו שסמכו במפתח ואי לאו שסמכו במפתח [לא] היה הדלת יכולה לעמוד בפני עצמה אם כן האדם הוא שחצץ והאדם אינו חוצץ אבל מהמפתח לא מיירי הרמב"ם דהמפתח לאו כלי הוא כיון שמחובר לדלת וכמו שאכתוב לקמן (וכן משמע להדיא ברמב"ם בפירוש המשנה דמיירי במפתח שמחובר לדלת שכתב שם לנעול שער הבית במפתח אשר בו ע"ש) ומה שמסיים הרמב"ם והאדם והכלים מביאים ואינ' חוצצים. סירכא דלישנא שכתב לעיל בפי"ג דין ד' ואלו מביאים ולא חוצצים האדם והכלים נקט והיינו דנקט כמו שביארנו. זה נ"ל ברור בדעת הרמב"ם וראיה ברורה לדברי ממה שכ' הרמב"ם בפירוש המשנה וז"ל אם היה הפתח אפשר להתקיים נעול על ענינו ולא יפתח ואפי' הסיר זה המחזיק ידו מן המפתח הנה הבית טהור ואם כאשר יסור זה ידו יפתח השער הנה הוא טמא לפי שכבר היה זה האדם הנושא למת הוא אשר חצץ בפני הטומאה ואדם אינו חוצץ עכ"ל הרי כדפרישית דלא מיירי מחציצת המפתח שלא יהא חוצץ כיון שהוא כלי אלא מאדם. אם כן אדרבה מוכח מדברי הרמב"ם אלו דאפילו לא היה יכול הדלת לעמוד אם לא ע"י המפתח חוצץ דהא אינו מחלק אלא אם יכול לעמוד בלא האדם אבל אי היה יכול לעמוד בלא האדם משמע דחוצץ בכל ענין וגם נראה דהתוספות והמרדכי מודים בזה לדינא אלא שהם מפרשים המשנה בענין אחר וכמו שאבאר שהם מפרשים המשנה אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמה היינו בלא המפתח ומטעם שכתבו דאם לא כן הוה ליה סתימת עראי ומטעם זה נ"ל פשוט דהתוס' והמרדכי מיירי במפתח שאינו מחובר בדלת רק שעכשיו סוגרו שם לפי שעה ולכך הוי סתימת עראי והינו דקתני במתניתין וסמכו במפתח ואי כדבריו דקאי אמפתח מחובר בדלת הל"ל וסגרו במפתח וכן להרמב"ם ולמאי דפרישית ניחא משום דבאדם מיירי וקאי סמכו אאדם שלא סגרו ממש אלא סמכו ומשכחת לה דאינו מקבל טומאה אע"פ שאינו מחובר כגון שמחוסר תיקון דהיינו שעתיד לשוף או לגרר או לשבץ או לכרכס או להקיש בקורנס וכדאיתא בספ"ק דחולין וברמב"ם רפ"ח דכלים אבל במפתח המחובר לדלת שהוא עשוי לסגור הדלת ודאי דלא שייך לומר דהוי סתימת עראי דהרי עשוי הוא לכך ומחובר שם תמיד והרי הדלת והמנעול שמחובר בדלת להכי אינו מקבל טומאה מטעם שנעשו לקרקע כדאיתא בפי"א דכלים וברמב"ם רפ"ט דכלים א"כ כיון דחשיבי כקרקע הרי חשיבי כגוף הדלת עצמה וא"כ גם בצירים שבדלת וחלונות שנעשו לחברן בדלת ומחוברין בהן וחשיבי כקרקע לא שייך לומר דהוי סתימת עראי גם מ"ש פי' ר"ש דאם יכולה לעמוד בלא סמיכת המפתח ה"ל מפתח כמאן דליתא ואם לא טמא דכל דבר הנסמך באדם וכלים אינו חוצץ בפני הטומאה משמע מזה דהמפתח שהדלת נעול בו מקבל טומאה ואינו חוצץ כו' נ"ל דליתא אלא דעת ר"ש לומר דאע"פ שהמפתח אינו מקבל טומאה כיון שהוא כלי לא הוי חציצה עיין שם מוכח מדבריו כך להדיא והיינו כפירוש האחרון שמצא ר"י וגם נ"ל ברור דמ"ש התוספות ומיהו בפירוש משניות מצא ר"י דמפרש כו' ר"ל בפירוש משניות של ר' שמשון ע"ש בתוספות ומ"מ דעת המרדכי והאגודה דאפילו לא הוי כלי כלל לא הוי חציצה דבעינן שיעמוד דוקא מעצמו וכשנויא קמא דתוספות וכן דעת הרב רמ"א וכ"כ הב"ח וכל זה ברור ודו"ק:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ג|שם]]}} '''ומטעם זה יראה דאם יש סתימה כו' שהוא עשוי כמו סבכה שקורין בלשון אשכנז גאטי"ר והוא של ברזל אינו מועיל כיון שהוא מקבל טומאה כו'.''' צ"ל דמיירי שהגאטי"ר אינו מחובר בכותל דאל"כ אינו מקבל טומאה ואפשר ס"ל דדוקא הנך דקחשיב במתניתין אין מקבלין טומאה כשנעשו לקרקע אבל לא שאר דברים. אבל אין נראה כן דכל שנעשה לקבעו בקרקע אינו מקבל טומאה וחוצץ ודוק:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ו|שם ס"ק ו']]}} '''וכן אח"כ צ"ל ואותו של צד החצר נעול כו'.''' לחנם הגיה בסיפא דמ"ש בסיפא ואותה של צד החצר כולם נעולים קאי אבית שהטומאה בתוכו דאותם הפתחים של צד החצר של אותו הבית כולם נעולים לאפוקי נפתח ג"כ אחד מהן וכדקתני בתר הכי ואם נפתח ג"כ אחד מהן כו':

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#י|בט"ז ס"ק י']]}} תימה על הדרישה ועליו היאך סתמו וכתבו דבחור שבדלת המרתף שיעורו כפותח טפח והא תנן פ"ד דאהלות משנה ג' החור שבדלת שיעורו מלא אגרוף דברי ר"ע ר"ט אומר כו' וק"ל הלכה כר"ע מחבירו וכ"פ הרמב"ם בפ"י מהלכות טומאת מת דין ד' ובע"כ צריך לומר לדבריהם דהיינו דוקא בסתם חור שנעשה מתחלה ע"י אומן אבל בחור שעשוי להוציא ולהביא דהוי כעשוי לתשמיש מודה ר"ע לר' טרפון ויש סמך לזה מדברי הר"ש וברטנורה שם ע"ש ודו"ק וא"כ הוי להו לפרושי דהאי חור שבדלת היינו בחור שעשוי לתשמיש דוקא וגם הרמב"ם שם לא חילק בדבר מטעם דס"ל דבכל גוני שיעורו כאגרוף וצ"ע:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#י|שם]]}} '''זהו דבר הנמנע דהא סגירת הפתח ע"י מפתח הוא ואינו חוצץ כדאיתא לעיל ר"ס זה סעיף א' הבאתיו בשם רמב"ם כו'.''' נמשך לשטתו דלעיל ריש הסי' וכבר כתבתי לעיל דליתא ואדרבה מהרמב"ם משמע דחוצץ. גם י"ל דהדרישה מיירי היכא דהדלת יכולה לעמוד בלא סמיכה כמו שעשוי ברוב בתים. גם מ"ש ותו דהא הדלת תלויה ע"י צירים כו' לא ידעתי מאי ותו הא היינו הך ובאמת כל זה אינו וכמ"ש לעיל. גם מ"ש ומעולם לא שמענו כו' לאו מילתא היא היינו משום שדבר נמנע שיהא סגור בחדר כמו יושב בבית האסורים ולא יכנוס ויצא וגם לא יכנוס ויצאו אחרים אליו ועוד די"ל דרבותינו מיירי במקום שא"א לסתום הנקבים:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יא|בט"ז ס"ק י"א]]}} '''ואני תמהתי כו'.''' לק"מ דלא דמיא לאילן שסמוך לבורו דהתם יש לו הפסד כשיקוץ האילן לכך אינו יכול לכופו אבל הכא מאי פסידא אא"כ משום כבוד ובנפל ליכא כבוד ודו"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}