עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/רסד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|סי' רס"ד ט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#א|ס"ק א']]}} '''פי' והוא קטן כו'.''' בחנם דחק די"ל דמיירי בשגם עכשיו שהוא גדול מתיירא שמא ימות כאחיו כשימול את עצמו וכמ"ש בש"ך ס"ב סקכ"א בשם רבינו ירוחם:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ג|שם ט"ז ס"ק ג']]}} '''מילה לאשה.''' טעות סופר הוא וצ"ל מילה לשמה:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ד|שם ט"ז ס"ק ד']]}} '''וזהו עיקר רבותא של רשב"א כו'.''' ז"א כמ"ש בש"ך סק"ו ע"ש:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ט|שם ט"ז ס"ק ט']]}} '''הקשה על הת"ה וכ') ואין מזה הוכחה כו'.''' לא דק דהת"ה שם לא דייק כלום מזה אלא כ' שם דנראה מסברא כן כיון שכבר מהול כהלכתו מן התורה הוי מילה ולא דייק מהרמב"ם אלא דבנראה מהול דצריך לתקן הבשר מכאן ומכאן משום מראית העין דאותו שמפני מראית היינו שיש לדחוק העור לאחוריו ולקשרו שם וא"צ לחתוך העור דהא כ' הרמב"ם א"צ כלום כו' וגם מדכתב בסיפא באינו נראה מהול דצריך לחתוך העור משמע דברישא בנראה מהול אין צריך לחתוך העור ולא כנראה מפירש"י דמפני מראית העין צריך לחתוך העור. כך הם דברי מהרא"י בת"ה שם ע"ש מבואר כך להדיא. גם מ"ש גם זה צ"ע דהא באשר"י כו' לק"מ דה"ק הת"ה דבאשר"י לא כתב הך תיקון אנראה מהול אלא כ' בסתם ואם נראה מהול א"צ למולו משמע דא"צ לחתוך עור כלל וא"כ בע"כ צ"ל דס"ל להרא"ש דמתניתין קאי אתרומה ע"ש משמע כך בת"ה להדיא. גם דברי הטור וש"ע יש לפרש כדעת הת"ה דהאי תיקון היינו שידחוק העור מאחוריו וכ"כ הב"ח: ''' אמנם''' לפענ"ד נראה דהרמב"ם ורש"י לא פליגי בדינא רק בפירושא דשמעת' דהרמב"ם מפרש המשנה דמיירי דומיא דשמואל וכן משמע להדיא מדבריו בפי' המשנה ולכך הוצרך לומר דא"צ לחתוך כלום אבל רש"י נראה דמפרש דהמשנה מיירי בשעת מילה אם היה בעל בשר שאע"פ שמלו כהוגן אם נראה כאלו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד מתקנו ומשפע באיזמל באותו עובי ע"ש שכן משמע דעת רש"י להדיא אבל אה"נ דאם אחר זמן לאחר המילה נראה מהול בעת שמתקש' מודה רש"י דא"צ לחתוך מן הבשר כלל והיינו הך דשמואל וכן נרא' מדברי רבינו ירוחם נתיב א' ח"ב וז"ל ציצין המעכבין את המילה חוזר ומתקנן וחותכן מל ולא פרע כאלו לא מל וקטן בעל בשר שהוא שמן ונראה שבשרו חוזר וחופה את הגיד מתקנו ומשפע באיזמל מאותו עובי וקטן המסורבל בבשר שמן ועב ולאחר שנימול נראה כמכסהו רואין אותו כשמתקש' אם נראה מהול א"צ למולו עכ"ל הרי דעתו כדעת רש"י וכדפרישית כן נ"ל ברור ולא כת"ה גם דלא כהב"ח שכתב דרש"י חולק על הרמב"ם ולפ"ז י"ל דגם הרא"ש וא"ז וסמ"ק מודים להרמב"ם לדינא: ''' מיהו''' קשיא לי על הת"ה אמאי פשיטא ליה כן מסברא דבנראה מהול כמו שליש מהעטרה סגי דהא היינו פלוגתא דשמואל ורשב"ג וכתב הב"י דדעת הרמב"ם והטור והעיטו' כשמואל דנרא' ממש בעינן אבל נראה ואינו נראה צריך לחזור ולמולו ואפשר לומר דהת"ה פסק כרשב"ג דתנא הוא וגם כיון דאינו אלא מדרבנן הלכה כדברי המיקל ובזה ניחא מה שדחה הב"י דברי רבינו ירוחם שפסק כרשב"ג וכ"פ הסמ"ג עשין כ"ח כרשב"ג. מיהו קשה דה"ל להת"ה להביא פלוגתא דשמואל ורשב"ג ולהכריע להקל לכך נראה דס"ל דפלוגתא דרשב"ג ושמואל מיירי דהיינו שמצד אחד נר' מהול כהוגן כל העטרה ומצד השני סביב הגיד אינו נראה העטרה כלל והיינו נראה ואינו נראה כמו שליש העטרה האי קרי נראה ולכ"ע א"צ לחזור ולמול כן נ"ל ודוק. ועיין במהרי"ל סוף הלכות מילה כתב וז"ל מעשה בנער בן שנה כו' עד הפריעה למקומה עכ"ל משמע גם כן מזה כדעת התרומות הדשן דהיכא דקצת העטרה מגולה א"צ למול ש ית אלא יש לתקן כשיחזור העור לאחוריו: בש"ך סוף סי' רס"ד הקשתי על דברי החכם הספרדי ועכשיו מצאתי ת"ל ראיה ברורה לדברי מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה ס"פ ר"א דמילה עיין שם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}