עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/קסח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|סימן קס"ח קס"ט בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#יב|ס"ק י"ב]]}} '''זה פשוט כו' יכול הישראל לקבל עליו כו'.''' ולפי עניות דעתי נראה דאין לחלק בזה אלא בכל ענין אסור לקבל הרבית מיד הישראל:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יב|שם]]}} '''ולא כדמשמע לכאורה כו'.''' ולפי עניות דעתי נראה כדמשמע לכאורה וגם בתשו' רשב"א מיירי כן אלא דמכל מקום אין כאן איסור רבית דמיירי שאין הישראל הב' יכול לתבוע את הראשון כגון שהעובד כוכבי' הקנה החוב לישראל הב' בדיניהם ולא בדינינו ומכל מקום אין העובד כוכבים יכול לחזור מישראל הראשון ודו"ק:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יד|בט"ז ס"ק י"ד]]}} '''בחנם''' תמה על הבית יוסף ובית חדש ודבריו בפירוש דברי המרדכי דחוקים כנראה לכל מעיין ולא קשה מידי דכיון שהודה הודאתו כק' עדים וזכי ליה העובד כוכבים בהודאתו ודמי לדלקמן סעיף י"ג דאפילו עדים מעידים שהוא של ישראל לא מהני כיון שהודה תחלה שאינו של ישראל ודו"ק:

{{ממ|בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#יז|ס"ק י"ז]]}} '''ותמיה לי שזה סותר כו'.''' לק"מ דבסעיף ד' מיירי שהלוה העובד כוכבים לישראל הב' בשליחותו של הישראל הראשון וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יב|ס"ק י"ב]] ע"ש:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#יט|בט"ז ס"ק י"ט]]}}) '''כתב רש"ל כו'.''' וזהו בכלל מה שכתב רמ"א כו' זה אינו אלא מהרש"ל חולק על המחבר וכמ"ש [[ש"ך/{כאן}}#מ|סעיף קטן מ']] ורמ"א מיירי כשנודע למלוה בבירור וכמה שכתבתי [[ש"ך/{כאן}}#מא|ס"ק מ"א]] ע"ש ודו"ק:

{{ממ|בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#כ|ס"ק כ']]}} '''השיג''' על הב"ח והעט"ז שלא כדת דמה שכתב הטור בשם הרא"ש יוסיף לו משכון מלתא באפי נפשיה היא כמה שכתב ב"י אבל לא קאי אריש' דכשאחריו' המשכון על המלוה וראייה שהרי דין זה בתשו' הרא"ש כלל ק"ח סי' ז' ושם לא הוזכר שהאחריות הוא על המלוה ע"ש:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#כד|בט"ז ס"ק כ"ד]]}}) '''ותמהתי מאד על דברים אלו כו'.''' דבריו תמוהים ודברי העט"ז ברורים דכיון דהוי כמוכר לו משכון אם כן כשחוזר ולוקח ממנו ברבית הוי כחוזר ולוקחו ממנו בסך ההוא והמותר מעות שהיו ביד הישראל הראשון היו בידו בחנם והראיה שהביא מטרשא דרב פפא אינה ענין לכאן כלל דהתם מוכר להן השכר ביותר ממה שהוא שוה עכשיו והוי רבית אבל הכא כיון שמכר לו המשכון נמצא עכשיו דמי משכונו הוא נוטל דהוי כחוזר ולוקחו ממנו וזה ברור וכן המנהג פשוט:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#כו|בט"ז ס"ק כ"ו]]}} '''האריך''' וסיום דבריו להחמיר וכבר כתבתי בש"ך טעם נכון למנהגנו שהוא ע"פ דברי הרא"ש ובעל העיטור שאין חולק עליהם:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#כח|בט"ז ס"ק כ"ח]]}} '''ולא''' דק כו'. לק"מ דהכא שאני כיון שמשכונו אצלו רק בחמשים נראה לעין שהוא שלו ואינו כמוכרו לו ותחבולות רשעים היא זו:

{{ממ|בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#לז|ס"ק ל"ז]]}}) '''אלא שרמ"א הכריע כו'.''' זה אינו דרמ"א כתב כן בד"מ בשם הב"י וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#עג|ס"ק ע"ג]] ע"ש. גם מ"ש ונראה דכן מוכח מדאיתא בפ' הרבית כו' לא דק דהתם שטר של רבית הוא אבל הכא הא טוען בהיתר לקחתי וכן מ"ש שרמ"א למדו מההיא דחושן משפט כו' לאו מלתא היא דהתם אינו נשבע ונוטל אלא משלם ואחר כן נשבע שבועה דלאחר פרעון ועוד דדוקא התם דטוען לא לקחתי כלל משא"כ הכא שטוען בהיתר לקחתי י"ל דלא שביק היתירא ואכיל איסורא וכמ"ש בש"ך ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}