עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/לד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#ב|סימן ל"ד סעיף ב' בהג"ה]]}} '''שיעור איסר.''' ברמב"ם בפי' המשנה בפ"ב דחולין דאיסר הוא ארבעה גרגרי שעורים ועוביו כראוי וצורתו עגולה ובפ"ק דקידושין דף י' סלע הוא ד' דינרין ודינר הוא כ"ד איסרין נמצא שהאיסר הוא אחד מצ"ו חלקי' מסלע וסלע הוא שליש טפח דהיינו שלשה גרעיני תמרים וכן הוא בסימן מ"ח ובשפתי כהן [[ש"ך/יורה דעה/ל#חסי' ל' ס"ק ח']] ע"ש:

{{ממ|ש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ד|ס"ק ד']]}} הגאמוז"ל האריך להקשות על אמ"ו זקני מהר"ם איסרלש על מה שכתב הרמ"א בסימן זה ולפי מה שיתבאר בסמוך וכו' והשיג עליו בס"ק ד' וגם הט"ז האריך בזה והשיגו עליו ושניהם לדבר אחד נתכוונו ולפע"ד דבריה' תמוהין בעיני דמדברי הרא"ש ורי"ו מוכח בהדיא דרוב חלל פי הקנה הוא יותר במ"ש דאיבעיא בעוף דאי משערינן באיסר לפי ערך בהמה אם כן יהיה דעוף חומרא גדולה כיון דהוא שיעור קטן מאוד ע"כ משערינן בעוף ברוב רוחב חלל פי הקנה דז"ל ב"י ופי' הרא"ש דבריו דכל היכא דמשערינן בבהמה ברובא ה"ה דבעופא משערים ברובא וכן כל היכא דמשערים בבהמה כאיסר לא איצטרך ליה למיבעי' בעופא מאי דפשיטא דמשערים לפי קטנו אבל בנקיבה כנפה דמשערינן השלם עם הנקבים לכאיסר כשהם מקורבים כנקבי הנפה שסופן ליחסר הוא דמיבעיא ליה בעוף דכי משערים שיעור חסרון שלא כנגד איסר הבהמ' גדולה קטן מאוד שיעור חסרונו אי מחמרינן בשיעור קטן כזה לצרף השלם עם החסרון ומשני דלא אלא שיעור אחר נתנו חכמים בקפלו ומניחו על פי הקנה עכ"ל וכ' רבינו ירוחם דברים אלו עם הרחבת הביאור קצת וז"ל אם ניקב הקנה בעוף כנפה נקבים שיש בהם חסרון דבבהמה שיעורו כאיסר ואם תשער כך בעוף לא תמצא בו איסר כי אין בכל קנה העוף כאיסר וא"ת הכל לפי גדלו וקטנו יהיה שיעור חסרונו קטן הרבה. וא"ת שנשער האיסר לפי גדלו וקטנו ונחשב בזה השלם שיש בין נקב לנקב עם חסרון הנקבים יהיה בזה חומרא גדולה אלא משערים בע"א חותך למטה מה נקבים ובצידיהן עד שיוכל לקפל הרצועה שהנקבים בה ומניחה על פי הקנה אם חופה בין הנקבים בין השלם שבין נקב לנקב רוב חלל הקנה טרפה עד כאן לשון ב"י ומביאו הגאמוז"ל בסעיף קטן ו' הרי בהדיא כדברי. ומה שהוכיח הגאמוז"ל מדברי רי"ו במה שכתב והראשון נראה עיקר וכו' היינו לפי שיטתו במה שכתב מתחלה דאיסר הוא יותר מרוב חלל פי הקנה אבל לפי מ"ש ליתא דרוב הוא יותר אך את זה יש להקשות במ"ש רי"ו ויש מפרשים דעוף דאין חיותו כ"כ כבהמה לא שיערו בו כאיסר אפילו יש ברחבו איסר אדרבה משום דחיותו הוא מועט ה"ל לשער באיסר לפי שהוא שיעור קטן לפי דברי יש לומר דה"פ לפירוש הראשון בעוף גסה משערינן כמו בבהמה רצה לומר דמשערין לפי ערך וקא משמע לן דלא תימא כיון דבעוף דליכא לשערו באיסר כיון שהוא קטן מאוד הכי נמי גבי עוף גס קא משמע לן דמשערים לפי ערך ויש מפרשים סוברים בעוף דחיותו אינו כ"כ כבהמה לא משערים כאיסר אלא ברוחב פי חלל הקנה של עוף קטן ולא פלוג בין עוף גודל וקטן ודוק: 

וקושיא זו הקשיתי בבחרותי להגאמוז"ל וזאת תשובתו בכתב אתמול למדתי במה שהקשה בני משה יצ"ו כמו שלשה שעות בלילה וראיתי שמה שתירץ חתני מאנש יצ"ו (דאף דבבהמה האיסר גדול מרוב בעוף הרוב גדול מאיסר שלו) זהו ליתא (מרשב"א דלומד בבהמה משערים ברוב לחומרא מעוף ומביאו ב"י ולפי חתני קשה מנא לן דשאני עוף ודו"ק) אבל הייתי רוצה לומר שהרשב"א והמחבר חולקים על הרא"ש ורי"ו בסעיף קטן ז' אבל עכשיו קמתי בהשכמה כשני שעות וראיתי דלא קשה מידי וברור לי כשמש בצהרים שהאמת אתי לכן תדקדקו גם אתם ותכוונו האמת עכ"ל והנה דברתי עם הגאמוז"ל פה אל פה דה"פ ברא"ש ורי"ו דלעולם איסר הוא יותר מרוב חלל והכי פי' קטן מאוד כו' רצה לומר כיון דאין לנו שיעור ידוע בעוף קטן כמה יהיה חסרונו אלא שמשערים לפי ערך שיעור בהמה ובעוף קטן מאד דא"א לשערו לפי ערך בהמה גדולה שיהיה השיעור בעוף קטן מצומצם שיעור שלו ועל כרחך יהיה לנו צורך להחמיר לשיעור פחות שלפי ערך פחות מאד והוא חומרא גדולה והקשיתי לו היכא כתב הרא"ש וכן כל היכא דמשערי' בבהמ' כאיסר כו דמשערים לפי קטנו ע"ש משמע דמשערי' ולפי דברי הגאמוז"ל קשה היכא משערי' כיון דאין יכול לצמצם כנזכר לעיל ומ"ש והשיב לי דאין הכי נמי גבי אם נקבה במקום אחד דאינו יכול לשערו רק שמחמירים בזה אפילו יותר משיעורו אפי' בפחותה מאד כיון דאינקב במקום אחד מה שאין כן בניקב כנפה דתרי חומרות הוא חדא דאין לשערו כל כך וצריך שיהיה הנקב פחות מכאיסר וגם מחמרינן שיצטרף השלם שבין נקב לנקב ואם כן הוא תרי חומרות והוא חומרא גדולה דמה שאין יכול לשער וגם שצריך לחשוב השלם שבין הנקבים גם כן עד כאן דבריו וקשה לי על דבריו חדא דמדברי הרא"ש לא משמע כן ועוד הלא חכמי התלמוד היו יכולים לשער ועוד קשה מקושית הרא"ש שהקשה על פירוש הרי"ף בעופא מאי דקאי אנחסר מאי פריך בעופ' מאי היאך משערינן טפי משאר איסורים כגון חסרון גולגולת לבית שמאי כמלא מקדח ולבית הילל כסלע ע"ש ולפי הגאמוז"ל שאני הכא דאינו יכול לשער אלא ודאי דיכולים לשער ועוד קשה דלפי תירוץ הגאמוז"ל משום דא"י מה נתנו לנו חכמי תלמוד שיעור רוב פי חלל שיעור פחות מאיסר כדי לידע לנו לשער א"כ ה"ל ליתן לנו שיעור יותר מרוב חלל פי הקנה והוא פחות מכאיסר לפי ערכו וכן מצינו דפליגי בסי' מ"ח אי כסלע או כיתר מסלע וכעין זה הקשה הגאמוז"ל בסי' ל' ס"ק כ' בשפתי כהן ע"ש (וגם לפי מש"ל שיעור איסר משמע דאיסר הוא קטן מאד) ועדיין צריך עיון:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}