עריכת הדף "נקודות הכסף/יורה דעה/טו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#א|סי' ס"ו ס"ק א']]}} '''ותימא על הרא"ש כו'.''' לק"מ דבפרק אלו טרפות לא העתיק אלא ל' הרב אלפס כידוע למי שיודע דרכו של רבינו אשר שמעתיק לשון הרי"ף בסתם בכמה דוכתי אע"ג דלא סבירא ליה הכי ובפ"ק דביצה הוא עיקר פסק דידיה וע"כ כתבו הטור וב"י ושאר אחרונים בשם הרא"ש דפסק כרבי אליעזר בן יעקב ולא כמו שכתב הוא בשמו דפוסק כתנא קמא. וכן נראה להדיא דברי המעדני מלך ד' קע"ט ע"ב כמו שכתבתי גם מה שכתב דהג"ה אשר"י פסק כר' אליעזר בן יעקב ליתא דא"כ מאי קאמר וכגון שנולד עם הכנפים כו' הל"ל פירוש שנולד עם הכנפים כו' ועוד דמאי קאמר אסר ר' יואל משום שקץ מאי רבותא דרבי יואל דאסר כן דהא היינו כראב"י אלא ודאי הכי קאמר הא דפליגי ר"א בן יעקב ורבנן היינו כגון שנולד עם הכנפים כו' דכל עופות שלא גדלו כנפים אסר ר' יואל משום שקץ כלומר דנהי דמשום שרץ השורץ על הארץ ליכא מכל מקום משום שקץ ומיאוס אסור לאכלו וכן נראה מדברי כל האחרונים שאע"פ שפסקו כת"ק העתיקו דברי הג"א לפסק הלכה:

'''ולא דק בזה שש"ס ערוך בפרק ד' דביצה דף ל"ד כו'.''' כאלו רמ"א לא ראה ש"ס זו ובאמת רמ"א ראה אותה והרי הוא מבואר בטור ושלחן ערוך באורח חיים שם סעיף ח' ורמ"א בדרכי משה שם מייתי לה ומשני לה וז"ל בדרכי משה שם עוף שנדרס כו' כן פסק הרמב"ם פרק שני וכתב המגיד משנה שכן דעת הרשב"א וכב"י וכן דעת הרא"ש והכי נקטינן ודלא כרבינו נסים דפסק דאסור וכ"כ הכל בו ונ"ל דדוקא גבי עוף הנדרס מתיר הרא"ש משום דאוקמינן ליה אחזקתו הראשונה דהוי ליה חזקת כשרות ולכן לא חיישינן שמא יהיה טרפה אבל במקום דלא ה"ל חזקת כשרות אסור וכמו שכתבתי לעיל גבי עגל שנולד בי"ט שהוא אסור לדעת הרא"ש כן נראה לי עכ"ל ד"מ ובזה מתורץ מה שהקשה דמאי פשיט רבי זירא מבדיקת הרעפים וכו' דודאי הפשטן לא סבירא ליה לחלק בהכי מיהו אנן דמספקא לן הלכתא אי לקולא אי לחומרא כיון דלא אפשיט בעיין הלכך היכא דאיכא חזקה טובה קי"ל לקולא ולכך פסק הרא"ש שם להקל אבל בעגל שנולד דליכא חזקה טובה פסק להחמיר. מיהו בלאו הכי נמי לק"מ דהא דפשיט מרעפים דסתם רעפים נמי רובם טובים ולא פקעי והוי כמו חזקה דעוף שנדרס דמוקמינן ליה אחזקתו דרוב בהמות בחזקת כשרות הן והכי נמי רוב רעפים לא פקעי משא"כ בעגל שנולד דמיד כשנולד אית ליה ריעותא ואינו בכלל רוב ודו"ק. גם מה שהקשה על מהרש"ל והאריך בדבר שפתים כבר קדמו הב"ח בכל דבריו באורח חיים שם וכן כתב ג"כ הגאון אמ"ו ז"ל בתשובה:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ד|ס"ק ד]]}} '''וי"ל דס"ל כי"א כו'.''' זה אינו דהא הכא אין המתיר בודאי שיבא וכה"ג לא הוי דשיל"מ כלל וכדלקמן סימן ק"ב סעיף ב' אבל באמת אין התחלה לקושיא זו דהיאך תאמר ואם תמצא לומר לא כלו שמא יש לו ח' דמה בכך שיש לו ח' הא לא כלו ונפל הוא ועוד דכשתאמר לא כלו א"א שיש לו ח' דהא כשהוא בן ח' ימים מוציא מידי ספק נפל וכדאיתא בש"ס ופוסקים בפ' ר"א דמילה ובדוכתי טובי ואפשר שזהו בכלל ממה שכתב אחר כך וי"ל דאין שייך כאן ס"ס כו' אבל באמת לא הוצרך להעלותו בכתב שהוא פשוט יותר מביעתא בכותחא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}