עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/תלט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן תלט'''{{ש}}דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח}}

({{עוגן1|א}}) '''ובא עכבר ונטל וכו'.''' הטעם שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי {{שהצ|א}} ודוקא שנטל העכבר בפנינו ממקום קביעות דאי נטלו העכבר שלא בפנינו הוי דינו כאילו פירש שלא בפנינו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש:

({{עוגן1|ב}}) '''צריך לחזור ולבדקו.''' מדסתם המחבר {{שהצ|ב}} משמע דאפילו כבר ביטל החמץ דתו הוי בדיקה מדרבנן אפ"ה לא אמרינן בזה ספיקא דרבנן לקולא והטעם לזה משום דתחלת תקנתם היה בבדיקה על הספק לכן החמירו בספיקו יותר משאר ספיקות של דבריהם:

({{עוגן1|ג}}) '''תלינן להקל.''' דהוי ס"ס שמא נטל מצה ואת"ל חמץ שמא אכלו וא"צ לחזור ולבדוק הבית אפילו אם עדיין לא ביטלו ויש דעות באחרונים אם גם המחבר מודה לזה או לא ולדינא יש לסמוך על הכרעת הרמ"א ובפרטות כשביטלו [ח"י] ועיין בפמ"ג שכתב דלכתחלה בודאי מהנכון שיבטל ולא לסמוך על ס"ס לבד:

({{עוגן1|ד}}) '''שכל קבוע וכו'.''' ואם נתערבו הצבורים זב"ז {{שהצ|ג}} תו לא מקרי קבוע כיון שאינו עומד החמץ {{עוגן|י:}}בפ"ע:

({{עוגן1|ה}}) '''ואם פירש הככר וכו'.''' דוקא {{שהצ|ד}} כשלא פירש לפנינו:

({{עוגן1|ו}}) '''מרובא פריש.''' ומ"מ אין לסמוך ע"ז רק לענין שא"צ לחזור ולבדוק הבית אפילו לא ביטל אבל לא שיהא מותר מחמת זה לאכול בפסח דלענין אכילה לא אזלינן בתר רובא בחמץ וכ"כ בחק יוסף:

({{עוגן1|ז}}) '''ואין ידוע וכו' זה שנטל החמץ.''' מיירי {{שהצ|ה}} כשבטלו וא"כ אינו אלא ספיקא דרבנן לכן אינו צריך לחזור ולבדוק כדמסיים ולפי דעת רמ"א לעיל בס"א בהגה"ה שהעתיק דעת הטור {{שהצ|ו}} ה"ה בעניננו דאם הככר קטן שיכול העכבר לאוכלו אף אם לא ביטל ג"כ א"צ לחזור ולבדוק:

({{עוגן1|ח}}) '''ואין ידוע לאיזה בית נכנס.''' ואפילו {{שהצ|ז}} אם באו שניהם לשאול בבת אחת אמרינן לכל אחד דא"צ לחזור ולבדוק דמוקמינן לכל אחד אחזקתו שהיה בדוק {{שהצ|ח}} ומיירי כשביטל דאינו אלא ספיקא דרבנן וע"ז מסיים הרמ"א בסמוך דמסקנת הפוסקים אינו כן דאפילו ביטול לא מהני אלא כשבאו לשאל בזה אחר זה ולא בב"א דכיון דבודאי נכנס החמץ לבית אחד מהם {{שהצ|ט}} א"א להתירן בב"א אלא צריך לחזור ולבדוק:

({{עוגן1|ט}}) '''ובדק ולא מצא כלום.''' וס"ד {{שהצ|י}} שצריך לחפש כמה פעמים שמא ימצאנו. ועיין בטור דזה הוא אפילו בלא ביטל והיינו דתלינן שהעכבר אכלו:

({{עוגן1|י}}) '''או שבדק וכו' ומצא ככר וכו'.''' ר"ל ולא אמרינן דזה הככר אפשר שהוא אחר וצריך לבדוק כל הבית {{שהצ|יא}} ודעה זו אינה מחלקת בין ביטל ללא ביטל דבכל גווני תלינן להקל והטור חולק וס"ל דלא מקילינן לומר שזהו הככר שהכניס העכבר אלא בביטל שהוא ספיקא דרבנן אבל בלא ביטל {{שהצ|יב}} צריך לבדוק כל הבית דוקא וזהו נכלל במה שסיים הרמ"א אבל מסקנת הפוסקים אינו כן. ודע דכל מה שכתבנו בסעיף זה דלא מקילינן אלא כשביטל {{שהצ|יג}} אם הוא עדיין קודם ו' שעות אף שלא ביטל עדיין יכול לבטל ואין צריך לחזור ולבדוק:

({{עוגן1|יא}}) '''אבל מסקנת הפוסקים אינו כן.''' לפי מה שנתבאר לעיל אין הרמ"א חולק אלא על דין זה האחרון ועל דין דצבור אחד של חמץ ואין ידוע לאיזה בית נכנס:

({{עוגן1|יב}}) '''צריך לבדוק וכו'.''' דאמרינן הני אחריני שאיש אחר הביאם כאן כיון שאין מכירן והנך ט' שהניח חולדות גררום וצריך לבדוק אחריהם {{שהצ|יד}} ואפילו ביטל מקודם:

({{עוגן1|יג}}) '''מה שהניח ניטל וכו'.''' גם זה {{שהצ|טו}} אפילו ביטל מקודם:

({{עוגן1|יד}}) '''וי"א.''' אסיפא {{שהצ|טז}} קאי:

({{עוגן1|טו}}) '''בקשורים יחד.''' דודאי מי שלקחם לקחם כולם ושמא קטנים או עכבר וחולדה לקחום וצריך לבדוק אחריהם והני אחריני נינהו:

({{עוגן1|טז}}) '''א"צ לבדוק וכו'.''' וכ"פ האחרונים:

({{עוגן1|יז}}) '''אלא אחר האחד.''' דאמרינן שרק אחד ניטל והאחרים נשארו במקומן {{שהצ|יז}} ונראה דאין להקל בזה אלא כשביטל או שיש שהות עדיין לבטל. ובהניח ט' ומצא י' {{שהצ|יח}} אין נ"מ בין שהניח הט' מקושר ומצא עתה י' מקושרין או שהניחן נפרדין ומצא אחד נוסף עליהן בכל גווני צריך לבדוק עתה אחר כל הט' שהניח:

({{עוגן1|יח}}) '''צריך לחזור ולבדוק.''' את הבית כולו {{שהצ|יט}} דשמא חמץ אחר הוא והראשון נטלו קטן או עכבר והניחו במקום אחר {{שהצ|כ}} והאחרונים הסכימו דאם כבר ביטל או שיש עדיין שהות לבטלו אין צריך לחזור ולבדוק דכיון שהבדיקה הוא מדברי סופרים תלינן להקל שזהו החמץ שהניח:

{{ניווט כללי תחתון}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:משנה ברורה]]