עריכת הדף "משנה ברורה/אורח חיים/פט"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5||'''הלכות תפלה'''}}}}
{{מרכז|'''סימן פט'''{{ש}}הלכות תפלה וזמנה}}

{{עוגן|קיט.}}({{עוגן1|א}}) '''עם הנץ.''' היא {{שהצ|א}} השעה שהחמה מתחלת לזרוח בראשי ההרים. {{שהצ|ב}} וראוי ונכון ליזהר בזה לכתחלה אף בימי הסליחות {{שהצ|ג}} וכן בחורף כשמשכימים ובאים לבהכ"נ בבוקר השכם ימתינו מלהתפלל עד הנץ וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/נח#א|סי' נ"ח ס"א]] ע"ש אך כשמשכים לצאת לדרך {{שהצ|ד}} וכה"ג שאר דחק ואונס דמותר להקדים כדלקמן בס"ח עכ"פ ימתינו מלברך על התפילין עד שיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד"א דמקודם אסור לברך עליהן וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/ל#א|סימן ל' ס"א]] עי"ש ב[[משנה ברורה/אורח חיים/ל#סעיף א|משנה ברורה]]. כתב {{שהצ|ה}} בפמ"ג ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תצד|סימן תצ"ד]] דבחג השבועות שניעורין כל הלילה מותר להתפלל קודם הנץ דכשילכו לביתם בהשכמה טורח הוא להתקבץ שנית. ומ"מ יש ליזהר שלא לקרות ק"ש כ"כ בהשכמה דהיינו קודם שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו דזה אסור לכתחלה וכדלעיל בסימן נ"ח עיי"ש:

({{עוגן1|ב}}) '''עמוד השחר.''' עה"ש הוא מה שמתחיל השחר {{שהצ|ו}} להבריק במקצתו מעט מעט ומשמע מדברי המחבר דקודם האיר אף בדיעבד לא יצא וכן הסכימו הרבה אחרונים דלא כמ"א וע' בבה"ל:

({{עוגן1|ג}}) '''פני המזרח.''' {{שהצ|ז}} ובעינן שיאיר פני כל המזרח ולא סגי במה שהבריק השחר כנקודה בלבד. כתב ב[[רבי עקיבא איגר/{{כאן}}#|חידושי רע"א]] דאף שהכוכבים נראין עדיין ברקיע מ"מ יום הוא:

({{עוגן1|ד}}) '''יצא.''' בדיעבד {{שהצ|ח}} ואפילו שלא בשעת הדחק ובשעת הדחק כגון במשכים לצאת לדרך וכה"ג שאר דחק ואונס אפילו לכתחילה וכדלקמן בס"ח עי"ש. ודע דדברי הש"ע אינם אמורים רק לענין חובת מצות תפלה בלבד דיצא בה אחר שהאיר המזרח דבזה כבר הגיע זמנה דניתקנה כנגד התמיד ושחיטת התמיד היה תיכף משהאיר המזרח אבל לענין ק"ש שקודם התפלה לא איירי המחבר בסימן זה ועיין לעיל ב[[משנה ברורה/אורח חיים/נח#יט|סימן נ"ח במ"ב סקי"ט]] דלא יצא בזה ידי חובת ק"ש אף דיעבד אם רגיל לעשות כן עד שיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד"א {{שהצ|ט}} וזה מאוחר מזמן דהאיר המזרח ובפרט כשרוצה אז להניח תפילין ולברך עליהן דבוודאי אין לברך עד שיגיע הזמן דמשיכיר הנ"ל:

({{עוגן1|ה}}) '''היום.''' ואם היום אורך י"ח שעות הוי ו' שעות על היום וכשהיום ארוך ט' שעות הוי ג' שעות {{שהצ|י}} דלעולם משערין שעות אלו לפי ענין היום והם נקראין שעות זמניות שהיום מתחלק לי"ב חלקים. וענין השליש הוא שתפלת השחר הוא נגד קרבן תמיד ולעולם לא איחרו אותו מלהקריב לאחר שליש היום {{שהצ|יא}} וצריך לגמור התפלת י"ח בתוך השליש היום:

({{עוגן1|ו}}) '''או עבר.''' ר"ל שבמזיד שהה את התפלה עד שעבר זמנה ואח"כ התפלל {{עוגן|קיט:}}אעפ"כ יצא ידי חובת תפלה אף שהיתה שלא בזמנה וה"ה שלכתחילה אם לא התפלל מקודם {{שהצ|יב}} צריך להתפלל אחר ד' שעות עד חצות רק שאין לו שכר כתפלה בזמנה. וטוב שיתפלל אז בתורת נדבה כי {{שהצ|יג}} יש פוסקים שסוברים דבהזיד עד ד' שעות שוב לא מצי להתפלל כלל ע"כ יתפלל ויתנה שאם מצד הדין הוא פטור הוא בתורת נדבה {{ממר|[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]]}}:

({{עוגן1|ז}}) '''ואחר חצות.''' משמע מלשון הר"ב דאפילו תיכף אחר חצות אסור להתפלל שחרית ואדלעיל קאי בין עבר במזיד או טעה בשוגג ויש מקילין בהחצי שעה שאחר חצות ולדינא משמע מפמ"ג ודה"ח שאין לזוז מפסק הר"ב וכן משמע מ[[ביאור הגר"א/{{כאן}}#|ביאור הגר"א]] דבאמת כבר הגיע זמן מנחה שמתחלת מתחילת שבע אלא מטעם שאין אנו בקיאים ושמא יבוא לטעות וע"כ אסרו חז"ל ע"כ כששגג או נאנס ולא התפלל קודם חצות ימתין אחר חצות חצי שעה (דהיינו כדי שיגיע זמן תפלת מנחה) ויתפלל מנחה ואח"כ שחרית בתורת השלמה ולא להיפך וגם דוקא בשגג או נאנס אבל במזיד אין לו תקנה כמו שיתבאר כ"ז ב[[משנה ברורה/אורח חיים/קח#|סימן ק"ח]]. אמנם בדיעבד אם התפלל שחרית בחצי שעה זו שאחר חצות יצא וא"צ להתפלל שנית [דה"ח עי"ש עוד] ועיין בחידושי רע"א מה שכתב בשם הצל"ח בענין זה:

({{עוגן1|ח}}) '''זמן תפלה.''' היינו {{שהצ|יד}} מעמוד השחר ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל בס"א]]:

({{עוגן1|ט}}) '''להקדים וכו'.''' {{שהצ|טו}} וה"ה אם הולך בבהכנ"ס ממקום הקבוע לו למקום חבירו ליתן לו שלום:

({{עוגן1|י}}) '''לפתח חבירו.''' וה"ה אם היה אביו או רבו. ואם יש לחוש לאיבת גברא אלמא אם יכול ליתן ידו בלא אמירת שלום שפיר דמי {{ממר|[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]]}} וכשפגעו בדרך יש להקל בגברא אלמא גם באמירת שלום דבלא"ה מדינא מותר וכדלקמן כנ"ל:

({{עוגן1|יא}}) '''דשמו וכו'.''' ואין ראוי להזכיר שמו על האדם ולכבדו קודם שמכבד להקב"ה. ובלשון לע"ז יש לעיין. ומסתברא דאם אומר הרחום ירחמך או החנון יחננך וכדומה שרי דמברכו בשמו של הקב"ה [פמ"ג עיי"ש עוד]:

({{עוגן1|יב}}) '''כשהוצרך.''' ר"ל שהוצרך ללכת דרך חצירו של חבירו בראיית איזה עסק {{שהצ|טז}} ואגב זה הולך לפתחו לומר לו צפרא דמרי טב אבל ליתן לו שלום אף בכה"ג אסור וע' ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]]. ודע דמה שכתב הש"ע לראות איזה עסק {{שהצ|יז}} דוקא לראות אבל להתעסק ממש אסור קודם התפלה וכדלקמן בס"ג:

({{עוגן1|יג}}) '''וי"א וכו'.''' וכן יש להורות {{ממר|[[ב"ח/{{כאן}}#|ב"ח]] ו[[עולת תמיד/{{כאן}}#|ע"ת]]}}:

({{עוגן1|יד}}) '''אין לחוש.''' פי' דאז מותר לכרוע כשאין משכים לפתחו {{שהצ|יח}} אבל במשכים לפתחו בין לכרוע או נתינת שלום אפילו התחיל בברכות אסור:

({{עוגן1|טו}}) '''במוצא וכו'.''' {{שהצ|יט}} ולא יתן שלום אע"פ דרגיל ליתן לו שלום:

({{עוגן1|טז}}) '''כדי שיתן.''' ר"ל דאף דמדינא מותר מ"מ {{שהצ|כ}} נהגו קדמונינו להחמיר בזה מזה הטעם ואם התחיל הברכות {{שהצ|כא}} אין לחוש כ"כ ומותר ליתן שלום. וכ"ז לפתוח לומר לחבירו שלום {{שהצ|כב}} אבל כשחבירו שואל בשלומו מותר להשיב בכל ענין {{שהצ|כג}} וכ"ש דמי שכבר התפלל מותר להשכים לפתחו של חבירו שלא התפלל ליתן לו שלום אע"פ שיצטרך להשיבו:

({{עוגן1|יז}}) '''להתעסק וכו'.''' וקודם אור הבוקר שרי לעשות מלאכה [של"ה וח"ש] וכתב הא"ר דמ"מ אין לעשות שום ענין עד שיברך סדר הברכות. ופשוט דכוונתו בחצי שעה שסמוך לאור הבוקר:

({{עוגן1|יח}}) '''בצרכיו.''' ומי שיש לו עבדים עברים או משרתים שצריך שישמשוהו יזהירם מבערב שבקומם ממטתם ירחצו ידיהם ויברכו הברכות ויקראו פרשה אחת של שמע ואח"כ יכול לעשות צרכיו {{שהצ|כד}} וכ"ז הוא ממדת חסידות אבל מדינא אין קפידא:

({{עוגן1|יט}}) '''לילך לדרך.''' ואפילו {{שהצ|כה}} קודם מנחה ומעריב אם הגיע זמנם דינם כמו קודם שחרית:

({{עוגן1|כ}}) '''עד שיתפלל.''' ואפילו {{שהצ|כו}} אם במקום שיבוא יהיה יכול ג"כ להתפלל עם הצבור בזמנו אעפ"כ אסור {{עוגן|קכ.}}דהליכה בדרך הוי כעוסק בצרכיו אך כ"ז שלא בשעת הדחק אבל בשעת הדחק שאין השיירא ממתנת לו יכול לילך מקודם לדרך ויתפלל בדרך וכדלקמן בס"ח ומשמע {{שהצ|כז}} מהרבה פוסקים דאפילו כבר הנץ החמה ג"כ מותר בזה:

({{עוגן1|כא}}) '''ולא לאכול.''' והעובר ע"ז אמרו חז"ל שעליו אמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יד#ט|מלכים א, יד ט]]}} ואותי השלכת אחר גוך אמר הקב"ה לאחר שאכל ושתה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים וגם הסמיכו דבריהם על הפסוק {{ממ|}} לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ואפילו {{שהצ|כח}} טעימה בעלמא אסור:

({{עוגן1|כב}}) '''מים מותר.''' דלא שייך בהו גאוה ודוקא בלא צוקער אבל עם צוקער אסור וכ"ש {{שהצ|כט}} משקה שכר (שקורין ביער) ודאי אסור. וטיי"א וקאפ"ע מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם וכ"ז בלא צוקער ובלא חלב [אחרונים] והעולם נוהגין להקל לשתות עם צוקער ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם צוקער אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער בתוך הטיי"א למתקו דזהו אסור קודם התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות הטיי"א אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הצוקע"ר בתוך הטיי"א או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות הטיי"א וקאפ"ע אליבא ריקנא אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. כתב בספר פ"ת החדש {{ממ|}} דיש למנוע מלשתות הטיי"א בבוקר קודם התפלה באסיפת חבירים עי"ש טעמו. ומלבד זה רגיל להסתעף מזה איסור אחר דהלא כתב הרשב"א {{ממ|}} והובא בב"י דלכך אסור לו לאדם לעסוק בחפציו קודם שיתפלל כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל וכ"כ בש"ע סוף סעיף ב' שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל והרגילין באסיפת חברים בעת שתית הטיי"א רגיל לפעמים ע"י ריבוי השיחה לעבור עי"ז גם זמן ק"ש ותפלה:

({{עוגן1|כג}}) '''בשבת.''' כלומר דלא תימא דבשבת אסור בלא"ה משום דאסור לטעום קודם קידוש קמ"ל דאינו אסור רק דוקא בשהגיע זמן קידוש והכא כיון שלא התפלל לא הגיע עדיין זמן קידוש ואחר תפלת מוסף אסור משום קידוש וקודם מוסף עיין [[שולחן ערוך/אורח חיים/רפו#ג|סימן רפ"ו ס"ג]]:

({{עוגן1|כד}}) '''מותר.''' אפילו אוכלין ומשקין טובים {{שהצ|ל}} דשייך בהו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אע"פ שאינו חולה גמור שרי וכ"ש שמותר לשתות קודם התפלה הרקות ושיקויים לרפואה:

({{עוגן1|כה}}) '''והרעב.''' הרבה {{ממר|[[לבוש/{{כאן}}#|לבוש]]}}:

({{עוגן1|כו}}) '''וישתה.''' משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין מותר ועיין ב[[אליה רבה/{{כאן}}#|א"ר]]:

({{עוגן1|כז}}) '''התחיל לאכול.''' אפי' {{שהצ|לא}} היה בהיתר דהיינו שהיה יותר מחצי שעה עד עה"ש דבתוך הח"ש אסור להתחיל לאכול וכמו שכתב הרמ"א ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרנב#|סי' תרנ"ב]] לגבי לולב וה"ה לגבי ק"ש דאורייתא ודוקא אם אוכל יותר מכביצה דהוי {{עוגן|קכ:}}דרך קבע או לשתות {{שהצ|לג}} בכשיעור זה אבל בפחות מזה מותר עד עה"ש:

({{עוגן1|כח}}) '''צריך להפסיק.''' כשעולה {{שהצ|לד}} עה"ש ואע"ג דבתפלת המנחה א"צ להפסיק כמ"ש [[שולחן ערוך/אורח חיים/רלב#|סי' רל"ב]] הכא שאני כיון דאסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם צריך להפסיק ובשם הזוהר כתבו האחרונים שאפילו קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שמתפלל וכתב הפמ"ג דדוקא כשהיה ישן ואפשר דשתייה שרי ומדינא אפילו ישן מותר לאכול ולשתות ומ"מ נכון לכתחלה ליזהר בזה אם אינו מוכרח ועיין במחצית השקל שכתב דבתשו' שב יעקב [[שב יעקב/ח|סי' ח']] כתב בשם סידור האר"י ז"ל שהרח"ו עצמו כשהיה חלש לבו אכל או שתה איזה דבר לחזק גופו ולא אסר כ"א לאכול למלאות תאותו עי"ש ובח"א כלל ט"ז כ' ג"כ דהקם קודם אור היום ולבו חלש ועי"ז מתבטל מלימודו מותר לאכול:

({{עוגן1|כט}}) '''וי"א שא"צ וכו'.''' ר"ל לתפלה {{שהצ|לה}} אפילו התחיל באיסור אלא לק"ש בלבד שהיא מן התורה צריך להפסיק אם התחיל באיסור וקורא ק"ש בלא ברכותיה שברכותיה הם מד"ס ולאחר שיגמור יקרא הק"ש עם ברכותיה ויתפלל וכ' {{שהצ|לו}} האחרונים שהעיקר כסברא הראשונה {{שהצ|לז}} ואם בירך בהמ"ז ועוסק בשתייה צריך להפסיק לד"ה:

({{עוגן1|ל}}) '''ללמוד אסור.''' ר"ל {{שהצ|לח}} להתחיל ללמוד אבל אם כבר התחיל אפילו אחר שהגיע הזמן שוב אינו פוסק אם ישאר לו שהות אח"כ להתפלל בזמן תפלה אך ק"ש י"א {{שהצ|לט}} דצריך להפסיק ולקרותה כיון שהתחיל אחר שכבר הגיע זמנה {{שהצ|מ}} ויש מקילין גם בזה אם לא שירא שיעבור הזמן ועיין לקמן בסי' ק"ו ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/קו#|בה"ל]]:

({{עוגן1|לא}}) '''משיגיע וכו'.''' היינו {{שהצ|מא}} משעלה עמוד השחר אבל קודם לזה מותר אפילו להתחיל וכשהתחיל ממילא שוב אינו פוסק אם לא שירא שיעבור הזמן {{שהצ|מב}} ויש מקילין לכתחילה אפילו אחר שעלה עה"ש כ"ז שלא הגיע זמן סמוך להנץ שראוי להתפלל בו לכתחילה:

({{עוגן1|לב}}) '''בבית מדרשו.''' ר"ל ביחידות {{שהצ|מג}} ואם רגילין צבור להתאסף אליו שם גם בזה מותר דוודאי יזכרוהו כשיבואו ועיין [[שולחן ערוך/אורח חיים/צ#יח|סימן צ' סי"ח]] בהג"ה:

({{עוגן1|לג}}) '''מיטריד בגירסיה.''' עיין בח"א {{ממ|}} שכתב דאפילו יש לו שיעור קבוע מה שלומד דליכא למיחש כ"כ שמא ימשך בלימוד אפ"ה אסור ולכן מי שהוא בדרך או דר בישוב אפילו בקיץ אע"ג שמצוה להתפלל בשעה שהצבור מתפללין מ"מ כיון שאסור ללמוד קודם שמתפלל מוטב שיתפלל תיכף כדי שלא יתבטל מלימודו ובזה"ז דעוברי דרכים ע"פ רוב אינם למודים תורה בדרך והיה מהראוי שימתינו על זמן שהצבור מתפללין מ"מ כיון שנמשך מזה שעוברים זמן ק"ש ולפעמים גם זמן תפלה לכן יזהרו שתיכף בקומם קודם שיעסקו בשום דבר יתפללו ומכ"ש דבקהלות גדולות מתפללין תיכף כשהאיר היום וא"כ לעולם הוא בשעה שהצבור מתפללין עכ"ל. ויראה לצמצם בעת שמברך על התפילין שיהיה יכול להכיר את חבירו ברחוק ד"א וכמו שכתבנו למעלה:

({{עוגן1|לד}}) '''ויעבור וכו'.''' ואם {{שהצ|מד}} אמר לחבירו שאינו לומד שאם יטרד בגירסא יזכרנו שלא יעביר הזמן מותר ללמוד:

({{עוגן1|לה}}) '''מלמד לאחרים וכו'.''' ודוקא אם לא יעבור ק"ש עי"ז דאם ירא שיעבור הזמן מחוייב לקרותה מקודם כיון שכבר הגיע הזמן וכמו שהוכחתי לקמן בסימן ק"ו ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/קו#|בה"ל]]:

({{עוגן1|לו}}) '''להסתפר וכו'.''' דוקא סמוך לשחרית דהיינו קודם שעלה עמוד השחר אבל משעלה עמוד השחר גם זה אסור [א"ר] וכתב הפמ"ג דדין ובורסקי וסעודה אסור סמוך לשחרית כמו סמוך למנחה ועיין לעיל בסימן ע' ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/ע#|בה"ל]]. ולקנות צרכי סעודה בע"ש קודם תפלה שרי דחפצי שמים המה הא בחול אסור:

({{עוגן1|לז}}) '''שהוא דבר וכו'.''' שרוב העם {{עוגן|קכא.}}נכנסין שם ביום אבל בשחר דבר שאינו מצוי הוא ולא גזרו בו ואותן המלאכות שדרך בני אדם להשכים להם קודם עה"ש יש שמחמירים וסוברים דבחצי שעה שקודם עה"ש אסור כמו סמוך למנחה וכדלעיל בסימן ע' ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/ע#|בה"ל]] עי"ש ע"כ טוב שיאמר ברכות מקודם:

({{עוגן1|לח}}) '''שצריך וכו'.''' ואין {{שהצ|מה}} השיירא ממתנת לו או {{שהצ|מו}} שאר דחק ואונס:

({{עוגן1|לט}}) '''יכול להתפלל.''' פי' דבסתם דרך אינו יכול לכוין בתפלה בין כשהוא מהלך ברגליו {{שהצ|מז}} או יושב בעגלה או בספינה ולפיכך אמרו חכמים שטוב יותר שיתפלל משעלה עה"ש אף שאינו עדיין עיקר זמן תפלה וגם לא יוכל לסמוך גאולה לתפלה כי לא יוכל לקרוא אז ק"ש דעדיין לא הגיע זמנה עד שיכיר את חבירו ברחוק ד"א מ"מ זהו טוב יותר משיתפלל בדרך בזמנו עם סמיכת גאולה לתפלה כי בביתו יוכל להתפלל בעמידה:

({{עוגן1|מ}}) '''משעלה עה"ש.''' עיין בביאור הלכה ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ס"א]] שכתבנו בשם הרבה פוסקים דס"ל דדוקא אחר שהאיר מזרח וקודם לזה לא הגיע עדיין זמן תפלה. ובפרט כשרוצה אז לברך על התפילין דזה אפילו לדעת המקילין אסור אפילו אחר שהאיר מזרח עד זמן שיכיר את חבירו ברחוק ד"א {{שהצ|מח}} ואם הגיע הזמן הזה לכ"ע יקרא ק"ש ויתפלל בביתו כתקונה אף שעדיין לא הנץ החמה כיון שהוא שעת הדחק. ואם הוא בדרך במלון והשיירא שלו עומדים להתפלל קודם זה הזמן ומשער דעד ברכו יגיע הזמן יוכל הוא להתחיל ברכת ברוך שאמר ג"כ עמהם לע"ע בלא תפילין {{שהצ|מט}} או שילבש תפילין בלי ברכה ואחר שיגיע {{שהצ|נ}} בין ישתבח ליוצר יראה אם הגיע הזמן ימשמש בהן ויברך:

({{עוגן1|מא}}) '''אם אפשר וכו'.''' ר"ל דאם יודע שגם ק"ש פסוק ראשון לא יוכל לכוין בדרך כגון שהוא במקום גדודי חיה וליסטים מותר לקרוא ק"ש בביתו ג"כ תיכף משעלה עה"ש אע"פ שעדיין לא הגיע עיקר הזמן וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/נח#ג|סימן נ"ח ס"ג]]:

({{עוגן1|מב}}) '''הכי עדיף.''' ורוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר משום דנוהגים כאידך פוסקים דס"ל דמסמך גאולה לתפלה עדיף ע"כ מתפללין בדרך עם סמיכת גאולה לתפלה [מ"א עי"ש עוד]. עוד כתב אם הוא בדרך ומתיירא שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש בלי ברכות וכשיבוא למלון יקרא עוד הפעם ק"ש עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה ואם הוא רואה שיעבור גם זמן תפלה [שהיא רק עד ד' שעות] ודאי יתפלל י"ח ג"כ בדרך מהלך או מיושב {{ממר|[[פרי מגדים - אשל אברהם/{{כאן}}#|פמ"ג]]}} וכשנוסע בלילה ויכול לבוא במלון להתפלל שם מעריב נכון להתאחר להתפלל עד בואו שם ולא יתפלל בעודו בדרך אם לא שהוא ישן על העגלה ויש לחוש שמא בתוך כך יעלה עמוד השחר ועיין ברל"ה בשע"ת סק"ג או שהוא ירא שמא לא יהיה לו שם מקום מנוחה להתפלל שיבלבלוהו שם בני הבית:

{{ניווט כללי תחתון}}