עריכת הדף "משאת המלך/דברים/לא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|משאת המלך על התורה - דברים לא}}

{{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|פרשת וילך}}'''}}}}

==יא==
'''תקרא את התורה הזאת''' (לא יא)

'''כתב''' רש"י בב"ב {{ממ|[[רש"י/בבא בתרא/יד/ב|י"ד:]]}} שהיה קורא פרשת הקהל מספר העזרה שכתבו משה, ע"ש. ויל"ע איך נכתב ספר זה, אי בכתב עברי איך תוכשר הקריאה בו לאחר שניתן כתב אשורי, ואי בכתב אשורי א"כ איך הוכשר הקריאה בו עד שניתן כתב אשורי. [ועמש"כ בפ' שופטים].

'''והנה''' הרמב"ם השמיט לדינא דספר עזרה אין מטמא את הידים וכמו שהק' המל"מ {{ממ|[[משנה למלך/אבות הטומאה/ט#ה|הל' אה"ט פ"ט ה"ה]]}}, והנה אם נאמר שהיה כתוב בכתב עברי א"כ אין זו השמטה, שכבר כתב {{ממ|[[משנה למלך/אבות הטומאה/ט#ז|שם ה"ז]]}} דאין מטמאין הידים אלא הכתובים בכתב אשורית בלבד, שו"ר שכן תי' בספר [[מרכבת המשנה/אבות הטומאה/ט#|מרכבת המשנה]], ועיין עוד בטור"א מגילה {{ממ|[[טורי אבן/מגילה/ג/א|ג'.]]}} שהקשה שמנצפ"ך היה אפשר לידע מהס"ת שבעזרה, ע"ש, אמנם באם לא היה כתוב אשורית א"א לידע, וצ"ע.



{{מרכז|{{גופן|5||'''* *'''}}}}
'''תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם''' (לא יא)

'''כתב''' הקרית ספר {{ממ|[[קרית ספר/חגיגה/ג|פ"ג מהל' חגיגה]]}} דלמדנו דמלך קורא פרשת הקהל דכתיב תקרא את התורה הזאת הרי דקאי על משה ומשה מלך היה, ועיין חינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תריב|מצוה תרי"ב]]}} שכתב וכן המלך אם לא רצה לקרות ביטל עשה זה, ומבואר כדברי הקר"ס דדרשינן מהאי קרא דמצוה זו מוטלת על המלך ולכך נחשב דביטל מ"ע. [ועיין במנ"ח {{ממ|שם}} שהעיר עד שנמלך שאול מאן קרי לה, וכתב דאפשר דל"ד מלך אלא גדול הדור, ויש להבין וכי יש תואר גדול הדור וא"כ יוכשר בידי כל אדם].

==יב==
'''וגרך אשר בשעריך''' (לא יב)

'''הטור"א''' {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|חגיגה ג.]]}} הקשה הלא לא משכחת ליה בגר שיהיה לו קרקע, ומי שאין לו קרקע כמו שפטור מראיה ה"נ יפטר ממצות הקהל דילפינן לה בגז"ש ממצות ראיה, ע"ש. מיהו י"ל דמשכח"ל בפשוטו כשבא הגר על בת ישראל שירשה קרקע מאביה, והולידה בן וירש את אמו ואח"כ מת הבן וירשו אביו הגר דנמצא שיש לו קרקע, [וישוב זה קיים אף אם בעל לא ירית מהתורה].

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''וע"ע''' בטור"א {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/ג/א|שם]]}} שחקר אם החיוב להביא טף הוא מוטל על האב או אף על בי"ד. ונראה דכ"ז לשיטתו דס"ל לטור"א דמצוה דטף היא, וכל פטורי דגדול שייכי אף בטף, ולכך חקר אם גם הב"ד מופקדים על חיוב זה דהטף, אבל למנ"ח {{ממ|[[מנחת חינוך/תריב|מצוה תרי"ב]]}} דפליג וס"ל דאי"ז מצות הטף אלא ציווי למביאיהם והם החייבים להביא טף, א"כ הרי פשוט הדבר שאין שייך דבר זה אצל בי"ד [דל"ש בי"ד אלא לענין להביא לכך שיקיימו המחוייבים את חיובם]. ועיין במנ"ח שהביא אף לחקירה זו של הטור"א, ולא שת לבו דלפי"ד שחלק עליו אין עוד מקום לחקירה זו.

==כז==
'''כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי''' (לא כז)

'''צ"ע''' דהכא נקיט ליה ממדת ק"ו, והרי הקב"ה כבר יידעו על כך וכדכתיב לעיל {{ממ|[[תנ"ך/{{כאן}}#כא|כ"א]]}} כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום וגו', וכן {{ממ|[[תנ"ך/{{כאן}}#טז|ט"ז]]}} הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וגם זה נראה תמוה שמשה אומר מדעת עצמו דבר ששמע מהקב"ה. [ועיין ב[[אבן עזרא/{{כאן}}#|אב"ע]] כאן].

'''ונראה''' דהן אמת שידע כבר משה שכך יהיה ע"י הקב"ה, אבל מ"מ אכתי אין בזה תוכחה כיון שיש בחירה ועתה הם צדיקים גמורים, ומה שייך להוכיחם ע"ז שאח"כ יבחרו ברע, ולזה הוסיף משה שכבר מעתה טמון כח הרע בכם ומוכח כן ממדת ק"ו, שהרי אף בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ולכן ק"ו הוא שאף כי אחרי מותי, ונתוסף ע"י מדת הק"ו תוכחה לישראל לדור של עכשיו.

{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}