עריכת הדף "משאת המלך/דברים/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|משאת המלך על התורה - דברים כו}}

{{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|פרשת כי תבא}}'''}}}}

==יג==
'''ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקדש מן הבית''' (כו יג)

'''כתב''' הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/מעשר שני/יא#ד|הל' מע"ש פי"א ה"ד]]}} דבין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות, והראב"ד השיגו שהוידוי אינו אלא לפני ה', ואין לפני ה' אלא בבית, ולולי דמיסתפינא הו"א בדעת הרמב"ם דהא דאמרינן בעלמא דלפני ה' היינו עזרה, זהו דוקא היכא דכתיב לפני ה' ולא נתפרש שם תפילה או אמירה, אבל הכא דכתיב ואמרת לפני ה' אלקיך הכונה לתפילה ואמירה לפני ה', והתפילה לפני ה' אינה מענין עזרה דוקא, ועיין בחינוך כאן {{ממ|[[ספר החינוך/תרז|מצוה תר"ז]]}} שנצטוינו להתודות לפני השם ב"ה, ומשמע כמוש"כ דלפני ה' דכתיב הכא ענינו אמירה לה', וצ"ע בזה.



{{מרכז|{{גופן|5||'''* *'''}}}}
'''לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי''' (כו יג)

'''ותנן''' במע"ש {{ממ|[[משנה/מעשר שני/ה#יא|פ"ה מי"א]]}} ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו, וכתב ה[[ר"ש/מעשר שני/ה#יא|ר"ש]] דהיינו דמברכין אקב"ו להפריש תרומה וכו', ע"ש. ויש להבין הרי וידוי זה הוא על שקיים מצות התרו"מ כהלכתם, אבל מה שלא בירך ברכת המצות נהי דעבר על ביטול הברכה אבל אין כאן פגם וחסרון בדיני התרו"מ.

'''וע"כ''' מבואר דאינו כן אלא שענין הברכה הוא מדיני התרו"מ ומדין ההפרשה הוא שיהא ע"י ברכה, וכמוש"כ הריטב"א בפסחים {{ממ|[[ריטב"א/פסחים/ז/ב|ז':]]}} שענין הברכה הוא להעשות המצוה לשמה ע"ש, אלא שיל"ע אי האי כללא הוא בכל ברכת המצות או אינו אלא בתרו"מ, ועמש"כ בחי' על סדר הרמב"ם.



{{מרכז|{{גופן|5||'''* *'''}}}}
'''ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי''' (כו יג)

'''תנן''' במע"ש {{ממ|[[משנה/מעשר שני/ה#יא|פ"ה מי"א]]}} ככל מצותיך אשר צויתני הא אם הקדים מע"ש לראשון אינו יכול להתודות, לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר וכו' ולא מן החדש על הישן וכו'. וצ"ע למה לא נזכר גם שלא תרם מן הרעה על היפה, דמשמע מזה שזה אינו מעכב הוידוי ומאי שנא מאינך.

'''ונראה''' לבאר בזה לפי מה שאמר הגר"ח ז"ל דהא דאין תורמין מן הרעה על היפה אין האיסור במה שתורם מן הרעה אלא במה שאינו תורם מן היפה ובאם היה שייך להפריש ב' פעמים הוה שרי לתרום גם מן הרעה עכ"ד, נמצא לפי"ז שהתורם מן הרעה על היפה אין ההפרשה עצמה פגומה אלא דאיהו קעביד איסורא שלא הביא מן היפה, ולא דמי למקדים מע"ש לראשון או לתורם ממין על שאינו מינו וכיו"ב דהתם ההפרשה גופה אינה כתיקונה. ומעתה י"ל דזהו מה שאינו מתודה שלא תרם מן הרעה על היפה, דענין הוידוי הוא להתודות על ההפרשה שהיתה כתיקונה ולא שהוא לא עבר איסור.

'''ויתיישב''' בזה גם מה שהק' החת"ס בהגהותיו למס' ר"ה {{ממ|[[הגהות חתם סופר/פסחים/ד/א|ד.]]}} על דברי התוס' שם דהיכא שלא הפריש בזמנו ועבר על בל תאחר איך יתודה לא עברתי ממצותיך {{ממ|עיין חזו"א דמאי ב' ד'}}. ולדברינו ניחא דאף שעבר בבל תאחר מ"מ הפרשתו היתה כדין בלא פגם אלא דאיהו קעבר איסורא, וענין הוידוי הוא רק במה שנוגע להפרשה עצמה.

{{יישור לשמאל|(מחתני הרב משה מאיר ליבנה שליט"א)}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}