עריכת הדף "משאת המלך/דברים/כד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|משאת המלך על התורה - דברים כד}}

==א==
'''וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו''' (כד א)

'''כתב''' הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/גירושין/א#ה|פ"א מהל' גירושין הל"ה]]}} זה שנאמר בתורה ושלחה מביתו אין ענינו שלא יגמרו גירושיה עד שתצא מביתו, אלא משיגיע הגט לידה גמרו גרושיה וכו', מיהו הנה ברמזי המצות להל' גירושין כתב מ"ע והיא שיגרש המגרש בספר, וכ"כ בספהמ"צ {{ממ|[[ספר המצוות לרמב"ם/עשין/רכב|עשה רכ"ב]]}}. ויש לדקדק דהול"ל שיגרש המגרש ומה הוא שהוסיף וכתב בספר, והרי כיוצ"ב במצות קידושין {{ממ|ב[[רמב"ם/אישות/א|ריש הל' אישות]]}} לא כתב שיקדשנה בכסף או בשטר או בביאה, ומבואר דעיקר הגירושין הוא שישלחנה, אלא שבאה המ"ע וההלכה ששילוח זה יהא בספר ולא ע"י שילוח בעלמא.

'''ועיין''' חינוך {{ממ|[[ספר החינוך/תקעט|מ"ע תקע"ט]]}} שמי שגירש אשתו ולא כתב לה גט ביטל מ"ע, ולהדיא שהמ"ע הוא שהשילוח שהוא עושה יהא שילוח בספר ולכך המשלחה שלא בגט ביטל המ"ע, [אף דאכתי יש להבין דמ"מ מאי קעביד]. ויובן לפי"ז המיעוט למשלחה והיא חוזרת שאינה מגורשת, כיון דעצם החפצא של הגירושין הוא השילוח והרי אין כאן, ושפיר נמי כתבו התוס' בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/עח/א|ע"ח.]]}} דצריך שיאמר לה בשעת נתינה דהרי את מותרת לכל אדם כדי שלא תהא חוזרת דבעינן משלחה ואינה חוזרת, ע"ש, והכל מה"ט דבעינן הכא שילוחה.

==טו==
'''ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש''' (כד טו)

'''הרמב"ם''' {{ממ|ב[[רמב"ם/שכירות/יא#א|פי"א משכירות ה"א]]}} כתב דאין לוקין על לאו זה משום דניתן הלאו לתשלומין, והמנ"ח {{ממ|[[מנחת חינוך/רל|מצוה ר"ל]]}} תמה דהלא הלאו הוא לא על מה שהפקיע ממונו אלא על שאחר לשלם, וא"כ אמאי יחשב בזה לאו הניתן לתשלומין והלא א"א לתקן את איסור זה, ע"ש.

'''ונראה''' מבואר מכאן דתשלומי שכר שכיר אינם רק מכח ההתנאה שביניהם, אלא דאף התורה חייבה אותו בחיוב לשלם לשכיר שכרו, וכמו דנתרבה בדיני שכיר חיובים אחרים, כגון לאכול מהמחובר שעושה בו שזהו ודאי חיוב חדש, כמו"כ עצם דמי שכירותו ג"כ מתחייב בחיוב התורה, וזמן חיוב זה הוא לשלם לו ביומו וכל שלא שילם לו בו ביום הרי כבר לא קיים לחיוב התורה לשלם לו שכירותו, וזהו לאו דבל תלין ולאו דלא תבוא עליו השמש, נמצא לפי"ז דיסוד לאו דבל תלין הוא אכן מה שלא שילם לו את חיובו, לכן חשבינן ליה לאו הניתן לתשלומין, ואף דעד השתא מיהא עבר, מ"מ ה"ז דומה ללאו דגניבה וגזילה דחשבינן להו ניתנו לתשלומין.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}