עריכת הדף "משאת המלך/דברים/כג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|משאת המלך על התורה - דברים כג}}

==ה==
'''ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך ולא אבה ה' וגו'''' (כג ה)

'''כבר''' הקשו דהרי הכא בא הכתוב לומר גריעותא דעמון ומואב ולהזהיר עליהם, וא"כ מה מקום להזכיר הכא דלא אבה ה' וגו' למעט מגריעותם, ונראה לומר דבודאי אין דומה מחשבה שלא באה לכלל מעשה למחשבה שבאה לכלל מעשה שנתפעלה מחשבתו, וזה בא הכתוב לומר שנענשים הם כאילו עשו מעשה ונתפעלה מחשבתם, דהא לא היתה איזה מניעה שתבא מחשבתם לכלל מעשה, ורק הקב"ה דלא אבה הוא הפך את הקללה לברכה.

==כ==
'''לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך''' (כג כ)

'''הקשה''' הרעק"א {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/בבא מציעא/סא/א|ב"מ ס"א.]]}} מאחר דנתמעטו מריבית קרקעות ופחות משו"פ, א"כ מ"ש דקרקע לא נתמעטה אלא גם אם ההלואה קרקע וגם הריבית קרקע וכמש"כ התוס' {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/סא/א|שם]]}}, ומ"ש פחות משו"פ דאם ההלואה היתה שו"פ והריבית פחות משו"פ דלא הוי ריבית, ע"ש.

'''ונראה''' דריבית היא תשלום עבור השימוש, והמיעוט הוא כשהדבר שמשלם עבורו וכן התשלום הוא בקרקע, וכמו"כ נתמעט פחות משו"פ כשהשימוש הוא פחות משו"פ והתשלום פחות משו"פ, ולכן אע"פ שהלואה היא יותר מפרוטה אבל באם התשלום הוא פחות מפרוטה נמצא ע"כ שקצבו מחיר השימוש בפחות משו"פ ולכן נתמעט, וה"ז ממש כמו בקרקע, דהרי גם השימוש וגם התשלום של הריבית בפחות משו"פ.

==כא==
'''לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך''' (כג כא)

'''כתב''' הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/מלווה ולווה/ה#א|הל' מלו"ל פ"ה ה"א]]}} ומ"ע להשיך לעכו"ם שנאמר לנכרי תשיך, מפי השמועה למדו שזו מ"ע, וזהו דין תורה, אסרו חכמים שיהיה הישראל מלוה את העכו"ם בריבית קצוצה אלא בכדי חייו, גזרו שמא ילמד ממעשיו ברוב ישיבתו עמו, לפיכך מותר ללוות מן העכו"ם בריבית שהרי הוא בורח מלפניו ואינו רגיל אצלו.

'''ולכאורה''' היה מקום לדון דלא ישתרי להלות לעכו"ם בחנם בלא ריבית דהרי הוא מבטל מ"ע של לנכרי תשיך, ואע"פ שחכמים אסרו דבר זה להלותו בריבית, הנה הוא יכול לא להלותו כלל ויקיים תקנ"ח וגם לא יבטל העשה של לנכרי תשיך. [אולי איסור ביטול העשה הוא הויתור על הריבית, ולכן כל שאנוס הוא בתקנ"ח לא חשיב שמוותר, וצ"ע].

'''אמנם''' נראה דהא דאסרו חכמים ריבית עכו"ם אי"ז רק דאסרו להתעסק עמו בהלואת ריבית ואיסור מו"מ הוא, אלא ביותר דאמרו רבנן דאיכא בזה איסור ריבית וכעין איסור ריבית בישראל מה"ת, נמצא דרבנן באיסורם זה גם עקרו לעשה דלנכרי תשיך ואמרו דאדרבה איסור ריבית איכא בהא, וא"כ שפיר מותר להלותו בלא ריבית שהרי רבנן עקרו לעשה ואינו מבטל מ"ע.

'''וכן''' נראה מוכרח מגמ' דמכות {{ממ|[[בבלי/מכות/כד/א|כ"ד.]]}} שאמרו על הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טו#ה|תהלים ט"ו ה']]}} כספו לא נתן בנשך דאפי' ריבית עכו"ם לא נטל, והרי דשוינהו חכמים להאיסור בגדר ריבית, וע"ש ב[[רש"י/מכות/כד/א|רש"י]] דפי' הטעם כדי שלא ימשוך ויבוא להלוות לישראל בריבית, ולפי טעם זה בודאי נראה שהוא בגדר איסור ריבית והרחקה מריבית, וסיג לאיסור ריבית הוא דעבדו, וכן אמרו בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ע/ב|ע':]]}} מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו כו' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כח#ח|משלי כ"ח ח']]}} ואוקימנא בריבית עכו"ם, וזהו כמבואר דשם ריבית עלה. [וע"ע בחי' על סדר הרמב"ם מה שנתבאר עוד בזה].
{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}