עריכת הדף "מצודת דוד/שופטים/יח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''אין מלך.'''  כי אם היה מלך, היה הוא לוחם מלחמות העם עם כל עמו ולא שבט לבד: 

'''כי לא נפלה לו.'''  להיות בה די צרכו: 

'''עד היום ההוא.'''  עד אשר כבש לעצמו מחוץ לגבול ארץ ישראל: 

'''בתוך שבטי וגו'.'''  מוסב למעלה, לומר לא נפלה לו די צרכו בהנחלה הנחלקת לו בתוך שבטי ישראל:

== ב ==

'''ממשפחתם.'''  אחד מכל משפחה: 

'''מקצותם.'''  מהקצינים שבהם, וכאשר שלח משה נשיאי העדה: 

'''מצרעה ומאשתאול.'''  מנחלת יהודה היו {{ממ|יהושע טו לג}}, ובני דן ישבו בהם כגרים: 

'''את הארץ.'''  היא 'ליש' האמור בענין {{ממ|להלן פסוק ז}}: 

'''עד בית מיכה.'''  סמוך לבית מיכה:

== ג ==

'''המה עם בית מיכה.'''  כשהמה היו סמוך לבית מיכה, הכירו את קול הנער בדברו עם מי: 

'''שם.'''  אל הבית: 

'''מי הביאך וגו'.'''  רצה לומר, אצל מי אתה ומה מלאכתך, ומה הניתן לך בשכרך:

== ד ==

'''כזה וכזה.'''  סיפר להם כל המאורע:

== ה ==

'''שאל נא.'''  כי טעו וחשבו שיש בו ממש להוריד על עצמו כחות עליונות ולהגיד עתידות:

== ו ==

'''ויאמר להם.'''  אחר ששאל, אמר להם דרככם הוא מול ה' להשגיח בה ולהצליח אתכם:

== ז ==

'''יושבת לבטח.'''  רצה לומר, אינם נשמרים ממלחמה, והיא כדרך צידון היושב שוקט ובוטח ואינו נשמר ממלחמה: 

'''ואין מכלים.'''  אין בארץ מי שיכלים אפילו בדבור, כי לא הורגלו במלחמה וקטטה: 

'''יורש עצר.'''  יורש ארצם עצור מהם, רצה לומר, אין להם יורש ארצם ללחום לאחר זה בעבור הארץ: 

'''ורחוקים המה.'''  ונכבש הארץ עד לא יהיה נשמע להם {{ממ|ואולי היה מדרך צידונים לעמוד בעזרת כל נרדף}}: 

'''ודבר אין להם.'''  אין להם ברית כרותה עם מי לשיבוא בעזרתם:

== ח ==

'''צרעה וגו'.'''  אל צרעה וכו': 

'''מה אתם.'''  רצה לומר, מה אתם משיבים, ומעניינו תבין חסרונו:

== ט ==

'''ואתם מחשים.'''  רצה לומר, אתם היו מחשים לבל יודע לאיש פן יקדמנו מי משבט אחר, ואל תעצלו ללכת וכו', כי עם כל זה פן יודע למי:

== י ==

'''כבואכם.'''  כאשר תבואו, אז מיד תבואו אל עם בוטח, רצה לומר, לא תצטרכו ללכת דרך אשר תמצא אתכם בה מלחמה: 

'''רחבת ידים.'''  מקום רחב להחזיק את כולכם כאשר יתן ה' אותה בידכם: 

'''אין שם מחסור וגו'.'''  רצה לומר, עם שאינה מארץ ישראל, מכל מקום אין נחסר בה ממה שיש בארץ ישראל ; או רצה לומר, לא נחסר בה מכל דבר שיש בעולם:

== יב ==

'''בקרית יערים.'''  רצה לומר, סמוך לה: 

'''למקום ההוא.'''  מקום החניה: 

'''אחרי.'''  לא לצד צרעה ואשתאול שבדן, כי אם מהעבר מזה {{ממ|והיא בין צרעה ואשתאול שהיו בנחלת יהודה}}:

== יד ==

'''ההולכים לרגל.'''  אשר הלכו מקודם לרגל: 

'''הידעתם.'''  רצה לומר, וכי ידעתם, הלא אינכם יודעים אשר נגד לכם יש כאן אפוד וכו': 

'''דעו מה תעשו.'''  רצה לומר, הכינו עצמכם ולקחתם:

== טו ==

'''ויסורו שמה.'''  המרגלים הלכו לבית מיכה: 

'''בית מיכה.'''  אשר היה בבית מיכה:

== טז ==

'''חגורים.'''  כשהם חגורים וכו': 

'''אשר מבני דן.'''  מוסב על 'שש מאות איש':

== יז ==

'''ויעלו.'''  כי המרגלים חזרו עם הלוי אל השש מאות איש, ובדבר הלוי עמהם עלו המרגלים מהם, ושבו ובאו לבית הלוי ולקחו את הפסל וכו': 

'''והכהן.'''  הלוי הזה העשוי לכהן, היה 'נצב פתח השער' וכו':

== יח ==

'''ואלה.'''  המרגלים באו אז לבית מיכה ולקחו את פסל וכו', ולא היה אז הכהן בביתו: 

'''ויאמר אליהם הכהן.'''  כאשר באו אל המחנה ובידם הפסל וכו', אמר להם, מה אתם עושים, רצה לומר, למה תקחום:

== יט ==

'''שים ידך על פיך.'''  לסתמו לבל ישמע קולך: 

'''והיה לנו.'''  ותהיה לנו למורה ולמלמד: 

'''הטוב.'''  וכי טוב יותר להיות 'כהן לבית איש אחד', או טוב יותר להיות כהן 'לשבט בישראל', ואם כן הלא לטובה יחשב לך:

== כ ==

'''וייטב לב הכהן.'''  הוטב בלבו דבריהם, ויקח מידם את האפוד וכו' לשאת אותם בעצמו, ובא בקרבם ללכת באשר ילכו:

== כא ==

'''ויפנו.'''  מן המקום ההוא והלכו לדרכם: 

'''את הטף וגו'.'''  מה שהביאו עמהם מביתם: 

'''לפניהם.'''  בחשבם פן ירדפו בני העיר אחריהם וילחמו הגברים עמהם, והטף וכו' ילכו לדרכם בעודם נלחמים:

== כב ==

'''הרחיקו.'''  כשהיו רחוקים מבית מיכה: 

'''עם בית מיכה.'''  סמוך לבית מיכה:

== כג ==

'''ויקראו.'''  המתין עד בואם לדבר עמהם: 

'''ויסבו.'''  בני דן הפכו פניהם מול מיכה, ואמרו, מה נחסר לך כי נאספת לרדוף:

== כד ==

'''את אלהי.'''  הפסל וכו': 

'''ומה לי עוד.'''  מה נשאר לי עוד בבית אשר לא לקחתם:

== כה ==

'''עמנו.'''  בהיותך עמנו: 

'''אנשים מרי נפש.'''  הכעסנים שיש בסיעתנו: 

'''ונפש ביתך.'''  הבאים עמך:

== כז ==

'''שקט ובטח.'''  לא היו נשמרים מן המלחמה: 

'''ואת העיר שרפו.'''  כי לא יוכלו לה כי אם על ידי השרפה, ולולא זאת לא שרפוה, כי הלא נתיישבו בה:

== כח ==

'''ואין מציל.'''  לא היה להם מציל: 

'''כי רחוקה.'''  וכבשוה עד לא נשמע להם: 

'''ודבר.'''  לא היה להם כריתת ברית עם מי: 

'''אשר לבית רחוב.'''  הסמוך לבית רחוב: 

'''ויבנו.'''  כי שרפוה במלחמה, כמו שכתוב למעלה {{ממ|פסוק כז}}:

== כט ==

'''אשר יולד.'''  שלא נחשוב שראש המשפחה הבאה אל ליש היה שמו דן ועל שמו קראו שם העיר דן: 

'''לראשונה.'''  טרם שקראוה בשם דן:

== ל ==

'''ויקימו להם.'''  להיות לעבודה זרה ולעבדו: 

'''ויהונתן.'''  הוא הלוי הנזכר: 

'''בן מנשה.'''  אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{ממ|בבא בתרא קט ב}} שהוא משה, ומפני כבודו נאמר 'מנשה', ותלאו הנו"ן לדעת שאינה מן השם: 

'''עד יום גלות הארץ.'''  הוא גלות הארון שהיה בימי עלי {{ממ|שמואל א פרק ד}}, ולזה לא אמר 'עד גלות ישראל', כי אז לבד הארון גלה ולא ישראל, ועד הזמן ההוא עמד הפסל, אבל לאחר זמן שעמד שמואל לשופט, בער אותם מן הארץ:

== לא ==

'''וישימו להם.'''  לאלוה ולעבדו: 

'''כל ימי וגו' בשלה.'''  מתחלת העמדתו עמד כל ימי וכו' בשלה, אבל אחר שגלה הארון משלה בימי עלי {{ממ|שם שם}} ועמד שמואל לשופט, בערו מן הארץ:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>