עריכת הדף "מצודת דוד/מלכים א/י"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''לשם ה'.'''  רוצה לומר: שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי, כי אם מה' היתה לו: 

'''לנסותו בחידות.'''  לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה, ואם יגידם, תדע נאמנה שמאת ה' היתה לו החכמה:

== ב ==

'''עם לבבה.'''  אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז, לחשוב שהיה הדבר נשמע לשלמה:

== ג ==

'''את כל דבריה.'''  אשר שאלה אותו: 

'''לא היה דבר.'''  מכל דברי חידותיה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה, כי הכל ידע והגיד לה את כולם:

== ה ==

'''ומושב עבדיו.'''  כל אחד במקום הראוי לו, וכן היה מעמד משרתיו, כל אחד במקום הראוי לשירותו: 

'''ומלבושיהם.'''  הראוי לכל אחד לפי מה שהוא: 

'''ועולתו.'''  דרך עלותו לבית ה': 

'''ולא היה וגו'.'''  אמר בלשון גוזמא לרוב התמהון:

== ז ==

'''הוספת.'''  החכמה הנמצא בך, מרובה יותר מאשר הוגד לי:

== ט ==

'''באהבת ה'.'''  בעבור אהבת ה' לישראל, שמך עליהם למלך, לעשות כרוחב חכמתך משפט וצדקה:

== יב ==

'''מסעד.'''  הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך, רצה לומר: מזה לזה, ובדברי הימים {{ממ|ב ט יא}} נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה, וכאן נקרא מסעד, לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה, להיות העולה נשען ונסעד בהם: 

'''לשרים.'''  למשוררים: 

'''לא בא כן.'''  מעולם לא בא משם בכמות רב ובגודל כאשר אז:

== יג ==

'''כל חפצה.'''  מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה: 

'''אשר נתן לה.'''  זולת שאלתה: 

'''כיד המלך שלמה.'''  רצה לומר: 

'''בנדיבת רב, כראוי למלך שלמה.'''  {{ממ|יד}} אשר בא מאופיר:

== טו ==

'''לבד מאנשי התרים.'''  לבד הזהב הבא אליו מאנשי התרים וכו':

== טז ==

'''זהב שחוט.'''  לרוב עשרו עשאם מזהב טוב, עם כי הדרך לעשותם מברזל: 

'''שש מאות זהב.'''  רצה לומר: דינרי זהב: 

'''יעלה.'''  היה נכנס בו:

== יז ==

'''שלשת מנים.'''  ובדברי הימים {{ממ|שם פסוק טז}} נאמר: שלש מאות זהב, כי מנה הוא ליטרא, ובו מאה דינרי זהב:

== יט ==

'''וראש עגול לכסה מאחריו.'''  למאחרי הכסא, יצא ממעל היושב מכסה עגולה, כעין כיפת כובע: 

'''וידות.'''  כעין זרועות, יצא אצל מקום הישיבה להשען בהם: 

'''אריות.'''  עשוים מזהב:

== כ ==

'''המעלות.'''  אשר יעלו בהם לשבת על הכסא: 

'''מזה ומזה.'''  ששה מזה, וששה מזה:

== כא ==

'''אין כסף.'''  לא היה בהם כלי כסף, כי הכסף לא היה נחשב למאומה:

== כב ==

'''למלך בים.'''  המלך היה לו בים אניה הולכת תרשיש, כאחת ויחד עם אני חירם מלך צור, ואחת לשלש שנים תבוא האניה מן תרשיש [ ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה, ולשני המקומות שלח אניות ]:

== כד ==

'''מבקשים וכו'.'''  היו חפצים לראות את פני שלמה:

== כה ==

'''דבר שנה בשנה.'''  מנהג שנה בשנה, כי כן היה עת בואם, פעם בשנה:

== כו ==

'''ויאסוף.'''  מן המנחות שהביאו לו, לבד מה שהיה לו מאז האמור למעלה: 

'''וינחם.'''  מקצתם הניח בערי הרכב, ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים:

== כז ==

'''ויתן המלך וכו' כאבנים.'''  הניחם ברחוב העיר כאבנים, ובעבור כי היו רבי המשקל, לא היה מהאפשר לגנבם וללקחם: 

'''אשר בשפלה.'''  הגדלים בשפלה הרבה מאוד:

== כח ==

'''ומוצא הסוסים.'''  מקום מוצא הסוסים שהיה לשלמה, ממצרים היה, כי הם הוציאו הסוסים ממקומם להביא אל שלמה, כי היה לו עמהם מקח ידוע וקצוב, וכאשר יאמר במקרא שלאחריו: 

'''ומקוה.'''  הנה התרגום לא תרגם מלת ומקוה, ונראה מזה דעת התרגום שהיה שם מחוז נקרא קוה, והמ"ם היא במקום מן, ורצה לומר: וגם מן קוה קנה סוסים, ולא באופן אשר קנה ממצרים, רק הוא שלח סוחריו והמה יקחו מן מחוז קוה במחיר, רצה לומר: בערך הראוי לפי השווי, לא במקח ידוע וקצוב:

== כט ==

'''ותעלה ותצא.'''  רצה לומר: הוצאה ממצרים והועלה לו מרכבה, והם ד' סוסים, בעבור מחיר שש מאות שקל כסף, כי כן היה המקח קצוב ביניהם: 

'''וסוס בחמשים ומאה.'''  ומזה נשמע שהמרכבה הם ד' סוסים: 

'''וכן לכל מלכי החתים.'''  גם להם מכרו אנשי מצרים במקח הקצוב הזה, עם שהיו קרובים להם ולא היה להם מרחק רב להוליך הסוסים: 

'''בידם יוציאו.'''  אנשי מצרים עצמם הוציאו הסוסים בידם, להביאם למקום הקונה אותם או שעל מלכי החתים וכו' יאמר, שהם יוציאו בידם, ורצה לומר: עם שגם הם נתנו ערך קצבת שלמה, מכל מקום בהבאה למקומם לא היה להם יפוי הכח כשלמה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>